כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

בשבילך או בשבילם?

אני.. אני מצליח?

קרסתי על ברכיי, התעייפתי כבר מללכת, נותן לקור השלג לחדור אל עצמותיי התשושות.

במסע שכזה היעד לא ברור.. אני אפילו לא זוכר מהיכן באתי..
הגוף מותש.. עייף מהייסורים, עייף ממלחמות פנימיות שמתחוללות באופן קבוע..
אחרי מה אני רודף? איפה נמצאת התשובה?

באופק נגלה בית קטן מעץ, סגנון כפרי, כזה שכל כך בולט בנוף שנדמה כאילו שייך לתקופה אחרת, שלג לא נח על גגו, גינתו הייתה ירוקה ופורחת.
אור.. אש.. חום.
רק עוד קצת והגעתי.. כמה צעדים..

ריחות בישול הציפו את אפי כשנכנסתי, אח מאבן שגרם לי ברגע לרצות לפשוט מעילי.
"נווה מדבר" של הכפור, ממש ככה.

"הנה עוד אחד", אמר קול מן המטבח, בטון מזלזל.
"לא נימאס לכם לאבד את הדרך? "
הקול התקרב בצעדים כבדים עד שהופיעו פנים..
אדם מבוגר בשנות השבעים לחייו, אולי אפילו יותר.
שיער שיבה לבן, זקן לבן ומבנה גוף דקיק, עורו היה בהיר נורא.
נדמה שהוא התגלמות הנוף הנשקף מבחוץ.

"אז מי אתה? האם אתה כמו השאר? ", הוא המשיך.
"לא לא, אני שונה, תאמין לי, אני שונה, אני.. מצליח?", עניתי בהיסוס.

"אתה לא בטוח אה? כל מי שהגיע לפה לפניך אמר את זה, מה הופך אותך למיוחד? "
"אני עזבתי הכל, משפחה אוהבת, בית, עזבתי הכל מאחור כדי למצוא.. למצוא..", זה על קצה הלשון.
"תהילה", הוא השלים אותי.
"זה לא הופך אותך למיוחד, זה הופך אותך לאדיוט!", הייתי המום משינוי האווירה הפתאומי, למרות גופו הצנום הוא הקרין עוצמה יוצאת דופן.
"האגו שלך, התאווה שבך גרמו לך לוותר על הכל רק כדי לקבל משהו טוב יותר ובשביל מה? תראה את עצמך, קפוא בשלג, לבד"
"זה לא נכון!", הייתי חייב להגן על עצמי.
"הבטיחו לי שאם אעשה את זה אגיע למקום שבו יהיה לי הכל", אין לו זכות לשפוט אותי, גם הוא פה לבד.
"כבר היה לך הכל, כבר היה לך כל מה שהיית זקוק לו, החומריות שבך, השטחיות, דרשו יותר".
"אתה לא יודע עליי כלום, יש לך מושג עם מי אתה מדבר?"
"תראה אותך.. רק תנור קטן עם קצת עצים הופך אותך למאושר.. רדפת אחרי כלום ואיבדת הכל"

"ומי אתה שתגיד לי? הרי אתה כאן בדיוק כמוני"

"מי אני?", הוא החל לצחוק.
"אני האח הבוגר יותר של תהילה, אני.. הצלחה"

"אז מצאתי משהו לא? הנה מצאתי את ההצלחה זה לא היה לחינם"

"לא.. אתה צריך להבין משהו, תהילה ואני מאוד דומים, יש כאלה שיחשבו שאנחנו תאומים זהים, שנינו עתיקים יותר מכל אדם שהתהלך על פני האדמה, אבל יש בנינו הבדל מהותי".

"ומהו ההבדל?", שאלתי.
"לתהילה יש הרבה יותר דרישות.. אני דורש ממך להתאמץ, בסופו של דבר אתה תצליח, מי שמחפש אותי.. טוב הוא מחפש להגשים את עצמו..
אבל תהילה.. אוי אחותי הקטנה, מי שמחפש אותה, רודף אחרי הכבוד ואיך אמרו: 'מי שרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו'
אותי כבר השגת מזמן.. הצלחת בכל תחום שאפשר לרצות, קריירה, משפחה..
אבל אתה.. אתה רצית יותר... "

קפאתי במקומי, אני מעדיף להישאר בכפור מאשר להתמודד עם האמת.
לפי הסיפורים ששמעתי בתחילת הדרך תהילה הייתה יפת תואר, החלום האולטימטיבי, יש לה הכל מהכל ובגדול.

"היא תגרום לך לרדוף אחרי שטויות ולא לשמוע ת'אמת, היא תהפוך אותך להיות בדיוק כמוה, חולה, לרצות עוד ועוד ועוד.."

נזכרתי בשורה משיר ששמעתי עליה.

והצלחה.. הצלחה הוא פשוט, איש מבוגר עם בית קטן במדבר השלג.. לא מחפש יותר ממה שיש לו.. משום מה הוא נראה הרבה יותר מאושר.

"אני רוצה את החיים הקודמים שלי, אתה חייב לעזור לי!", התחננתי על ברכיי.
"אני כבר לא חייב לך שום דבר ילד, אתה בדיוק כמו כל השאר".
"אני שונה! אני אחר, תן לי הזדמנות להוכיח!"
"אז רק תענה לי על שאלה אחת: מה הופך אותך למיוחד?"

חשבתי.. מה מיוחד בי? למה שיעזור לי?
והבנתי, הבנתי מה ההבדל העיקרי בין תהילה להצלחה

"תהילה.. תהילה היא מרדף ניצחי אחר פרסום, תהילה היא הרצון שכולם יאהבו אותך, יעריצו אותך, ברגע שאתה מתמכר אליה.. היא תשנה אותך, תגרום לך להפוך למה שהחברה רוצה שתהיה, תגרום לך לבצע מעשים שבימים אחרים היית מתבייש בהם, אבל תהילה חמקמקה.. אין דרך למנוע את זה, היא מהר מאוד תעבור לאדם הבא ואתה תישאר לבד להתמודד עם מעשיך", הצלחה האזין.

"אבל הצלחה, הצלחה זה הדרך שלי להגשים את עצמי, בזכות מי שאני, הצלחה זה להצליח לקום בבוקר למרות שאין יותר סיבות לקום, הצלחה זה להצליח להתגבר על העצלנות ולהכין לעצמך לאכול, הצלחה זה לצפות בילד שלך הולך את הצעדים הראשונים שלו וכמה רגעים אח"כ לצפות בו גדל להיות אדם.
הצלחה, אתה לא זז לשום מקום, אתה נצחי, הישגים שיישארו איתך עד סוף כל הימים וכשתעצום עיניים בפעם האחרונה, אתה כבר לא תחשוב על תהילה, אתה תחשוב על ההצלחות שלך".

..
..

"יפה מאוד, אתה צודק, אולי אתה לא בדיוק כמו כל השאר אבל עדיין לא ענית על שאלתי".

המשכתי את תשובתי:

"אני שונה, כי אני מצליח גם בלי שאף אחד יודע שהצלחתי, אני מאושר בגלל מעשה שעשיתי ולא בגלל שאמרו לי 'כל הכבוד', אני שונה כי לא משנה מה, אני נשאר אני".

"הנה מה שרציתי לשמוע, הבנת סוף סוף, הוכחת לי שמגיעה לך הזדמנות שנייה.
עכשיו קום, יש לנו עוד הרבה עבודה יחד".


תודה רבה!

אלירן מלכה עקוב אחר אלירן
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אלירן מלכה
נראה לך שאתן לך לקפוא?
נראה לך שאתן לך לקפוא?
מאת: אלירן מלכה
תגיד,  כבר חייכת היום?
תגיד, כבר חייכת היום?
מאת: אלירן מלכה
זאת רק תמונה
זאת רק תמונה
מאת: אלירן מלכה
שחמט
שחמט
מאת: אלירן מלכה
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
סיפורים אחרונים
ילדה
ילדה
מאת: Loren ..
מגיע לה
מגיע לה
מאת: איש המגבעת
לאבד את השפיות (המשך)
לאבד את השפיות (המשך)
מאת: M A
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan