כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

די נו, תמשיך (+18)

ידעתי. ידעתי שתחפש אותי היום.

ידעתי. ידעתי שתחפש אותי היום. שיחת וידאו שלא נענתה ועוד הודעות ממך. אתה תמיד מופיע בסוף, גם כשאני חושבת שתיעלם לגמרי. "בייב?" שלחת לי ואחר כך הוספת רק סימן שאלה. אחרי כמה דקות שוב התקשרת, לא הייתי עם הפלאפון שעה, ובדיוק אז חיפשת אותי. ואני הרגשתי את זה בבטן. הייתי במקלחת והרגשתי בתוכי שאתה מחפש אותי. אשכרה נביאה.
שוב התקשרת ובאמצע שלבשתי את הפיג'מה וייבשתי את השיער "נו מה?" עניתי לך.
"שוב פעם התחלת לסנן?" תקפת ישר.
"ממש לא, הפלאפון פשוט לא היה לידי" עניתי. מה אני חייבת לך תזכיר לי? כאילו אתה לא מסנן בחיים. כאילו אנחנו נשואים כבר כמה שנים. כן, בטח.
"אני מתגעגע אלייך" אמרת.
"לא סיכמנו שחותכים?" עניתי.
"אנחנו? מתי?" התממת. זה הרי ברור שאתה לא זוכר שלפני שבוע הופעת, ונתת לי תחושה שהיום הולכים להתראות, ובסוף נעלמת, בלי ביי, בלי להתראות, פשוט הפסקת לענות להודעות, כמו תמיד. מה חדש? וזה היה לי גם ברור ששכחת שכתבתי לך מפורשות ש'ואתה מניאק של השמחות. אולי זה לא מסתנכרן טוב ביחד. תמצא לך בובת זיונים אחרת.'
אחרי כמה שעות באותו הערב שוב כתבת לי 'מה יהיה?' אז פשוט עניתי ש- 'לא יודעת.' ושם זה נפסק. שבוע לא שמעתי ממך, והנה אתה שוב על הצג. שוב מתגעגע, ומבקש שאגיע, ורוצה לראות אותי, ולהרגיש אותי ומה לא.
"אני רוצה להתקדם ממך, אתה מבין את זה?"
"אז להעלם? לסגור את הפלאפון וזהו?" שאלת. ולא עניתי. אין לי תשובה לשאלה הזאת. בעצם יש לי, ברור שכן. ברור שתיעלם. אבל אני לא מסוגלת, שתחתוך אותי ככה בבשר החי אחרי שהתקשרת, ואחרי שאני שומעת את הקול שלך, אומר לי שאתה מתגעגע. כמה קלה אני זה פשוט לא להאמין. מה יש בך שכל כך תופס אותי?
"לא יודעת" עניתי אחרי כמה שניות.
"נו די בייב, בואי. את אפילו לא שואלת אותי מה שלומי. את יודעת שעברתי תאונה השבוע?"
"די, מה הלך הרכב?" רכב של 200 אלף שקל. יונדאי יקרה ענקית כזו, כמו חללית על הכביש. "איך?" שאלתי אותך.
"על הכביש המהיר, כנראה פגעתי במשהו, או חיה, או איזו חבילה, אין לי מושג, נזק של 15 אלף שקל."
"פאק, רציני."
"כן, אני עם רכב חלופי בינתיים." אמרת לי. וישר התחלתי לחשוב, שאם אני באה, אז נוסעים עם שלך לחורשה, לא עם שלי.
"טוב נו די, אני מת לראות אותך כבר, בואי" אמרת לי שוב. זה עובד. מסע השכנועים שלך עובד עליי כמו שצריך. אתה מהפנט אותי אליך, והקול הזה שלך. אוף.
"נו די, ועוד פעם אני אאחר לך ותתחיל להגיד 'סיכמנו שעה' ותחפור שאני תמיד מאחרת, אין לי כח לזה" בדקתי אותך. אין לי כח לבוא כשאתה מעמיד לי סטופר. חייבת ספייס.
"אפילו לא רוצה שנזדיין, פשוט מתגעגע אלייך" אמרת.
"ממש. שקרן" עניתי מהר.
"תנסי אותי!" ענית.
"יודע מה? סבבה" אמרתי. ננסה אותו. בולשיט.
"כמה זמן יקח לך? את צריכה להתקלח?"
"לא אני כבר אחרי, אבל צריכה להתארגן.. שעה נגיד?" בדקתי ת'דופק שלו.
"יאללה קיבלת. אני מת לראות אותך תעשי את זה הכי זריז שלך." אמרת, וניתקנו.
התארגנתי. וכמובן שהקדמת והיית שם 20 דקות לפני הזמן והתקשרת וחפרת, לראות מתי אגיע.
"אם אתה לא רוצה לחכות תיסע, לא רוצה לעכב אותך." עניתי אחרי כמה שיחות ממך.
"תגידי את גנובה? אני פה. מת לראות אותך כבר." ניתקנו.

אל תשכחי קונדומים. כתבת לי בוואצפ. אפילו לא רוצה להזדיין אה? בעשירי לעשירי.

יצאתי אחרי רבע שעה, לא לפני שכל הארון היה בחוץ, והתלבטתי דקות ארוכות, אפילו ארוכות מידי איזו חולצה לשים, וגם לא לפני שעשיתי פן ארוך ומושקע, ומרחתי עליי איפור, שמתי עגילים. אני לא אבוא אליך מוזנחת, אין סיכוי.

נסעתי הכי מהיר שלי, והגעתי. עברתי אליך לרכב, היו שם עבודות כביש, ובדקת איך לעקוף אותם כדי ליסוע לחורשה ממקום אחר דרך הוויז. "אף אחד לא יקח לנו ת'חורשה שלנו" אמרת לי. ונתת לי נשיקה. החולצה המשובצת הזו ששמת הלמה אותך.

הגענו. ואמרתי לך "אז לא מזדיינים היום."
"לא בא לך? מה את רוצה שנעשה תגידי לי את."
"לא יודעת." עניתי לך.
"את לא רוצה?"
"לא יודעת" עניתי. תמשיכי להיות מפגרת. את בכיוון הנכון.
התקרבת אליי לפנים ואחזת בסנטר שלי ושאלת שוב "אז מה את רוצה לעשות?" במרחק של סנטימטר. התקרבתי כדי לנשק אותך ולא נתת לי. "אל תברחי, שאלתי אותך שאלה."
"לא יודעת" לחשתי.
"בואי אליי" אמרת לי ועברתי להיות עליך במושב הנהג.
"מה מפריע לך? דברי. תבטאי את עצמך. מה יושב לך על הלב?" אוח. די נו, תמשיך. אתה מתעניין במה שיושב לי על הלב. וואו. שיא השיאים. כשאתה מדבר איתי ככה, פייר? כלום לא יושב פתאום. מה אני יכולה באמת לצפות ממך, או ממני? אנחנו לא קשר אוהבים. אנחנו לא הולכים להיות קשר אוהבים, לעולם לא נהיה, זאת פשוט משיכה כזאת ענקית והרסנית שאוכלת לי את הלב לאט לאט ומשאירה אותי ריקה כל פעם שאנחנו נפרדים. ומה הקשר אליך? מה אתה אשם? כי למה שלא תבוא? טיפול עשרת אלפים אני נותנת לך. מה רע?

"אני רוצה גבר בחיים שלי. ואתה כאן עכשיו, אבל אחר כך אתה נעלם, ואני לא באה בטענות. אני יודעת מה המצב. אני מבינה שזה לא. ואני לא יכולה להכריח אותך לאהוב אותי או להיות איתי אבל אני צריכה מישהו שיהיה איתי גם אחרי." אמרתי. נראית קשוב.
"אני מבין אותך. אני יודע. אבל עכשיו שנינו פה, את רוצה להתנתק מזה שעתיים שלוש ולהתמקד בכאן ועכשיו?" שאלת אותי בכנות. זה מה שאתה יכול לתת לי. לא מעבר. רק את הכאן ועכשיו. ומעולם לא השלית אותי לגבי היום למחרת, לגבי העתיד, לגבי שום דבר. לא השלית. אתה פשוט אומר שאתה מתגעגע, ו-'אין כמוך, מה את לא מבינה? אין' ולמרות ה'אין כמוך הזה', אני ואתה זה נטו שעתיים שלוש וללכת.
"אני יכולה" עניתי. בטח שאני יכולה. אני הרי כאן. בחרתי לבוא אליך, לא משנה מאיזו סיבה, אני כבר כאן, ואני אהנה מזה. התקרבתי אליך, ונישקתי אותך, והרחת אותי ואמרת שאני מריחה טוב. ו..
"תטריפי אותי." לחשת לי. "בא לך לשלוט בי?"
"אני רגילה שזה הפוך" עניתי.
"אין לי בעייה שננסה הפעם אחרת"
התחלתי לנשק לך את הזיפים, ואת הצוואר, ליקקתי אותך, לאורך כל הצוואר.
"כןן" לחשת לי. "אני אוהב שאת מכתיבה את הקצב" כל מילה כזאת שלך מוציאה ממני את המיטב, אז עשיתי מה שאני עושה הכי טוב, ליקקתי אותך עוד ועוד. מלכודת הדבש הפרטית שלי אתה. התמכרתי אליך כל רגע מחדש. רעדת בכל הגוף. לא שלטת בעצמך. כמה שאני אוהבת שאתה רועד. שאתה מאבד את זה. שמתי לך את היד על הצוואר וחנקתי אותך קצת, כמו שאתה בדרך כלל עושה לי.
"אחח" אמרת-גנחת כזה. פאק אתה מושך אותי ברמות חשבתי לעצמי. והמשכתי להצמד אליך כולי. עברתי עליך עם הידיים, והחזקת לי אותם חזק ולא שחררת, הבטת בי, ניסיתי לשחרר את הידיים ולא נתת לי, החזקת אותם בכח.
"מאיפה הכח הזה שלך?" שאלתי. לא עזבת והמשכתי להביט בך ואתה בי.
"אני אוהב את המבט הזה שלך."
"איזה מבט?" שאלתי.
"מבט כזה שאת לא יודעת מה הולך לקרות" אוף. מה זו המשיכה הזאת? אין לי אותה עם מישהו אחר. תהיה לי כזו עם מישהו אחר?
שיחררת לי את הידיים ונתת לי להמשיך, כיוונת אותי על הנקודות בגוף שלך. אני אוהבת לענג אותך, יותר ממה שאני אוהבת שאתה מענג אותי. אופי של שרמוטה פרטית עד הסוף. נכנסתי לדמות בכל הכח. לאט לאט הורדת אותי אליו, וכמה שהתענגתי עליו הפעם "התגעגעת אליו?" שאלת אותי.
"מאוד" אחח. אתה לא מבין בכלל. אני מתה על הזין שלך. וכמה שאני אוהבת להרגיש אותו בפה, בגרון, חזק. תפסת לי את הראש והכנסת אותו עמוק בכל הכח. כן. כן. אני אוהבת ת'אגרסיביות הזאת, בדיוק את זאת. לא שחררת, והשתחררתי איכשהו לבד, הייתי צריכה אוויר. פרט שולי קטן. אחר כך החזקתי לך אותו ומרחתי אותו על הלחיים, המצח, הפנים, אני אוהבת אותו רטוב. עליי. בתוכי.
נזכרתי ששלחת לי לפני חודש סרטון פורנו של מישהי שמוצצת וגומרים לה על הפנים וכתבת לי מתחת "מזכירה לי אותך." אז שאלתי אותך "מזכירה לך את השחקנית פורנו ההיא?"
"לא. את לא מזכירה אותה."
"אז אמרת שכן"
"אין מישהי כמוך" אמרת לי. וירדתי יותר נמוך. נכנסתי לך עמוק. התענגת מכל רגע. והייתי מאושרת שאתה ככה. אחרי כמה נסיונות שתכניס לי מאחור. ויתרנו בסוף והסכמת לי להיות מעליך הפעם, משהו שלא קרה. הכנסתי אותו, וזיינת אותי.
"כן, כן, אתה טוב, אתה מעולה, יופי, תמשיך." גנחתי מעליך. ופתאום עצרת.
"אני עוד שנייה גומר של החיים" אמרת לי.
"תגמור" אמרתי.
"את לא רוצה שאגמור לך בפה?" הצעת.
"איפה שבא לך" אמרתי. "אתה לא ממשיך?" היית מתחתיי. הסתכלת עליי, ולא רציתי שזה יגמר, לא רציתי שתגמור. רציתי שנישאר ככה שעות.
"אחרי שאני אגמור זהו" הודעת לי. כאילו אני לא יודעת. נתת לי תזכורת לגבי מה קורה אחרי הגמירה. לא לא, אז לא. תישאר ככה. בבקשה.
"אז נחכה" אמרתי לך. הייתי כל כך מפוסקת עליך. אתה בתוכי. אל תגמור. לא רוצה לקום מהתנוחה הזו בכלל. המשכת לטחון אותי ואז גמרת.
"גמרת?" שאלתי.
"כמו שמזמן לא גמרתי" ענית לי. הכל לתוך הקונדום. הדלקת אותי.
אחרי כמה שניות קמנו אחד מהשניה, והעברתי לך את הסיגריות. לקחתי אחת לעצמי, ויצאנו משם אחרי כמה דקות לכיוון התחנה.
"בא לך לעשות לי מסאז'?" חשבתי שלעולם לא תבקש. עצרנו בצד הדרך שם באיזה כביש, בין לבין עברו כמה משאיות, הכוונת אותי, הסברת לי איך לעשות ומה, ותוך כדי החמאת לי.
נשענת עליי אחורה ואמרת ש-"אני יכול להירדם ממש ככה". חיבקתי אותך אליי, לא רציתי שתקום, רציתי שנישאר ככה שעות.
"אתה תחזיק מעמד ליסוע חזרה מבלי להירדם?" שאלתי. אבל הדבר היחיד שרציתי זה שתמשיך להישאר בדיוק ככה.
"חייב להחזיק מעמד אין ברירה" קמת. ועברת למושב הנהג. הקלטת לחבר שלך שאתה צריך אותו בנסיעה עכשיו, להחזיק מעמד כדי לא לישון.
"זה היה אחד המוצלחים שלנו" אמרת לי.
"לגמרי" הסכמתי איתך. אבל מכאן מה? מכאן כלום.
הגענו לתחנה ועברתי למכונית שלי.
באת אליי ונתת לי חיבוק אחרון לפני שיצאת לפניי. התרחקת לכיוון הרכב שלך, ושוב נופפתי לך ושוב שלחתי נשיקה באוויר, ושוב הרגשתי כמה אני מכורה עד אינסוף לכל מה שקורה בינינו.
נסעת מהר, ועד שיצאתי מהחניה ועליתי על הכביש כבר היית רחוק. כרגיל.

היה לי מדהים, ואני באופוריה בדרך חזור. לא מתחרטת, אין סיכוי שאתחרט על לילה כזה. אני לא מסוגלת להתחרט עליו למרות שאני יודעת ששוב תיעלם, ששוב תגיח אחרי חודש או חודשיים, ששוב תאמר את מה שתאמר ושוב אני אאמין, למרות שאני יודעת שאני המספקת הראשית שלך, המזדיינת הפרטית, ותו לא. מתישהו יגיע מישהו אחר, וירצה אותי קצת יותר מכמה שעות קטנות בלילות חשוכים, הוא ירצה אותי יותר ממה שאתה וזה יהיה הדדי. כי לא משנה מה אתה אומר, מעשים הרבה יותר חזקים ממילים. ומתישהו אני אחליט להתקדם איתו מ-א' עד ת', ואתה תעבור לי.
כמו שכל דבר עובר מתישהו בחיים. נכון?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מישהי . עקוב אחר מישהי
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Doreen Sagga
Doreen Sagga
איכשהו כולנו מהופנטים לסבל הלא ברור הזה..
שרק תמצאי את הכוחות לצאת מההיפנוט
הגב
דווח
1 אהבתי
מישהי .
מישהי .
אמן. תודה לך. ⁦♥️⁩
הגב
דווח
1 אהבתי
Mr. Nobody
Mr. Nobody
נכון.
תמשיכי להיות חזקה והרגע הזה יגיע.❤️(:
הגב
דווח
2 אהבתי
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan