כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ההר האדום כל ימות השנה

מי שלא היה שם, לא באמת יבין.

סוף ינואר 2015.
הר דב.
רגע אחרי חיסול של מבוקש נוסף.
״בכיר״ הם אמרו.
אני יושב לי במטבח של המוצב ומתכונן לעוד יום רגיל של תורנות.
״אני משתחרר עוד ארבעה וחצי חודשים״ מילמלתי לעצמי במרמור.
בתכלס?
אני אמור בשלב הזה של השירות לישון כל היום בחדר.
הבעיה - אין קליטה בחדר.
איך תהיה קליטה עם בטון מזוין בעובי של מטרים רבים מסביב למגורים. בקושי קרן אור נכנסת פנימה.

מתחיל למקם את הסלטים על השולחן של המג״ד.
״תתחיל כבר להכין את השולחן למגד״ אמר לי הרס״ר.
״היום הוא חייב לאכול מוקדם״ הוא הוסיף, ואני רק מניח דברים ועושה פעולות פשוטות, באדישות וברובוטיות.
רגע לפני שאני מניח על שולחן המגד את השווארמה המעוותת שיש רק בחדרי אוכל במוצבים, המגד והפמליה שלו קמים במהירות ורצים.
ואני?
חושב בלב איזו חוצפה זו לקום באמצע האוכל.
״יהיה בסדר״ לוחש לי הסמג״ד ומחייך קלות.
ואני רק מחכה שהבסדר הזה יגיע כבר יחד עם יום השחרור.

אזעקה ברקע.
כריזה בכל הבסיס.
טוב,
אני כבר התרגלתי.
10 ימים רצוף שיש חשש לתגובה מצד חיזבאללה.
״תקווה שיקרה כבר משהו אחרת לא תצא הביתה״ זה המשפט שמהדהד בראשי.
משפט שאמר לי המפקד שלי מספר ימים קודם.
לירן, החבר הכי קרוב אליי בפז״ם, נכנס בריצה למטבח המוגן והחל לגמגם.
״זה קרה״ הוא אמר בקושי.
״מה עכשיו קרה?״ שאלתי אותו.
״חיזבאללה״ הוא ממשיך לגמגם.
״הפציצו את הש. ג שלנו.״

ההר הידוע לשמצה,
זה שכולם מתפעלים מיופיו, אבל בעיקר מהמעבר משקט לאסון בשנייה - הכה בנו.

***********************************************************

סוף יולי 2020.
״אני שוב לא יוצאת״ שלחה אתמול שובל בווטסאפ המשפחתי.
הנסיכה של המשפחה, הגיעה בטעות לאותו הר מדמם.
בדיוק כמוני,
כמו אחיה הגדול.
אני מסתכל על ההודעה שלה ומחייך.
מחייך חיוך מר,
חיוך כזה של דה-ז׳ה-וו.
יודע בדיוק מה היא עוברת,
מה המשפטים שמדקלמים המפקדים במוצב - כאלה שסיימו קורס קצינים לפני שנייה וחצי.
רועדים, מבולבלים.
יודע בדיוק מה עתיד לבוא,
עבורה.
הנקמה תגיע, השקט יחזור אל ההר,
עד הפעם הבאה.

״תשמרי על עצמך נסיכה״ כתבתי לה.
״ההר מכה בנו שנית״.

האביר שבלב עקוב אחר האביר
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Cain Jenkins
Cain Jenkins
מצמרר...
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה
חזרת אתמול
חזרת אתמול
מאת: Mo Bu
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
מאת: Justice gov
סוס יאור ונסיכת הנילוס
סוס יאור ונסיכת הנילוס
מאת: רינה זיגדון
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan