כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

צחוק הגורל

אני חושבת שאלוהים מריץ שם למעלה דרמה קומית בכיכובי.

הכל התחיל ביום רביעי שעבר ישבתי עם דניאל הבן זוג שלי בספה בסלון
"נזק, אנחנו לקראת חתיכת תקופה, את עוברת לגור איתי, מתחילה ללמוד וחשבתי על זה.. אני רוצה שניקח חופש מהעבודה ונטוס לנו קצת"
"האמת שגם אני חשבתי על זה! מאמי על איזה יעד חשבת?"
הוא בא לענות.." אל תענה בכלל" אני עוצרת אותו "אני יודעת על מה חשבת, איטליה!"
הוא מנסה להשחיל מילה.."לא לא! בוא לספרד בבקשה קניות של החיים! .. בעצם אם כבר קניות אז ורשה"
"נזק עצרי רגע" הוא צועק. "אז לא, חשבתי על יעד טיפה אחר.. מה אומרת על נפאל?"
"נפאל?" אני עונה בתדהמה
"כן נזק נפאל.. את תעופי עלך הנופים שם
האנשים סופר נחמדים והטרק שם ואו את כל כך תהני"

טרק? אני? ללכת בהרים?
הכי הרבה שהלכתי זה במסע ישראלי בכיתה י"ב. איזה טרק? אני עולה את המדרגות בכניסה לבית שלי ומתנשמת 10 דקות. אני מבקשת מאמא שלי לנהוג במקומי, כי קשה לי להחזיק את ההגה המון זמן, אני מתקלחת 3 פעמים ביום כי אני מפחדת לא להריח טוב, אני עושה קניות בסופר אונליין, כי אין לי כוח להחזיק את השקיות בסופר רגיל.
אז המחשבה שאני יחזיק על הגב מוצ'ילה אשים את הנעלי הרים המכוערות האלה ואתחיל ללכת ברגל מפחידה אותי.

"מאמי אולי יעד אחר.." אמרתי בקול של ילדה קטנה שרוצה את הבובת ברבי
הכי יקרה בחנות וצריכה לשכנע את ההורים.
"לא נזק, החלטתי אנחנו עושים את נפאל.. את בעצמך אמרת לי, שאת רוצה לעשות טיול עם טרק אחרי צבא.. נעשה שנינו יחד... איפה נעלמה החן הזאת.. שלא מפחדת מקצת הליכה, שלפני שהכרנו רצתה לעוף להודו, אני חושב שפינקתי אותך יותר מידי"

תכלס הוא צודק, באמת היה לי חלום כזה ללכת להיזק באיזה חושה בהודו, לטייל בהרים שם, לראות נופים.. אבל ככל שהתבגרתי זה פשוט הלך ונהיה רחוק יותר.

"אתה יודע מה?" אני עונה "יאללה הולכים על זה"

קנינו כרטיסי טיסה
ונסענו לקנות ציוד לטיול, קניתי לי את המוצ'ילה הכי ורודה ויפה, מעיל של קולומביה איך לא? גם וורוד, אפילו נעלי הרים שנראות סבירות לגמרי הצלחתי לקנות, ראיתי את עצמי שם כבר כובשת את האווסרט.

אחרי כל הקניות דניאל אמר לי "נזק שומעת?"
"בטח מלך שלי... מה יש?"
" אני מוסיף אותך לקבוצת ווצאפ חלק מהאנשים שם טסים בתאריכים שלנו.. יעזרו לנו עם שאלות וכזה"
"יאללה מדהים" עניתי מרוגשת.

הקבוצה מורכבת מ40 ישראלים שטסים פחות או יותר בתאריכים שלנו.. כולם היו ממש חמודים, ענו על שאלות והכל.. דפדתי ככה במשתתפים בקבוצה ופתאום מס מזוהה, הפלא ופלא.. מי שם?
לא אחר מהאקס המיתולוגי שלי,
יופי. חשבתי לעצמי.. אני אעשה טרק עם חבורה של ישראלים, שהחבר הנוכחי שלי ליידי והאקס מצד שני.. באמצע פאקינג שום מקום בסוף העולם שמאלה.
כוס אמק חן רק לך זה יכול לקרות. התלבטתי מה לעשות.. האם לספר לדניאל שעומרי איתנו בקבוצה.. אם לשלוח הודעה לעמרי שאחנו טסים יחד שלא ייווצר מצב של אי נעימות.. לא ידעתי מה לעשות.
אז גייסתי את הפרלנט.
פרלמנט של 4 חברות כל אחת סטוקרית אחת אחת.
הפכנו כל אבן על המסלול שהאקס הולך לעשות, מתי הכרטיסים, עם מי הוא נוסע, אפילו אחת מהם הצליחה להשיג חברת תעופה בה הוא נוסע.
"יופי חן, עכשיו יש לך את המסלול שלו.. אמנם אתם טסים באותם תאריכים אבל אל תהיו באותם הנקודות.. נפאל ענקית אני בטוחה שלא תיפגשו."
איך שהיא סיימה את המשפט נשלחת הודעה בקבוצה.
מי יוצא לטרק של אנהפורנה בתאריכים 3/10-22/10?
דניאל-אני והבת זוג
עומרי-אני מחפש שותפים לחלק מהדרך
דניאל-מוזמן להצטרף אלינו.
לאאאאאא
אני חושבת שאלוהים מריץ דרמה קומית בכיכובי.. וואט דה פק. מה קורה פה.
קפאתי מול האיפון.
"טוב חן מסכן דניאל את חייבת להגיד לו.. חלאס אני מבינה שאת נמעמת מלדבר על אקסים אבל זה כל לא תקין בסוף הם יהיו BFF, יאללה כפרה תתקשרי אליו."
ענבל חברה שלי אומרת בזמן שכל הפרלמנט מתפוצץ עליי מצחוק.
התלבטתי כל היום, ניסיתי להעסיק את עצמי בדברים אחרים לגמרי.. לא הצלחתי לשחרר מהקבוצה הזאת.

בשעה 18:00 בערב יצאתי מהעבודה ונכנסתי לרכב.. הפלאפון שלי צלצל בלי הפסקה. הסתכלתי על הצג זה היה עומרי.. הלב שלי צבט לרגע אבל החלטתי לענות.
"מה קורה חן? ואו שנים"
"היי עומרי מה שלומך?" עניתי בשוק מוחלט
"אחלה.. האמת צחוק הגורל ראיתי שאת בקבוצה של נפאל" הוא ענה
"חחח אשכרה צחוק הגורל" עניתי בצחוק מזויף לגמרי.
"האמת שכבר הרבה זמן רציתי לשלוח הודעה.. אבל הינה הגורל כנראה רצה שאדבר איתך.. מה אומרת אולי ניפגש ככה לפני הטיסה?"
"תשמע אני בזוגיות זה פחות מתאים.. אני טסה עם הבן זוג שלי, היה טוב לשמוע ממך בהצלחה." ניתקתי לו בפנים

התקשרתי לדניאל וסיפרתי לו.. האמת פחדתי דניאל קשוח כזה.. יש אצלו או שחור או לבן. ופחדתי שהוא יחשוב שהסתרתי את זה ושיקרתי לו.
"נזק חיים שלי הכל טוב, את שלי עכשיו גם אם אני אראה אותו בנפאל אני אלחץ לו את היד ואמשיך הלאה הכל טוב.. נכון אני לא אטייל איתו, אבל זה גם לא משהו שמרגש אותי.. אנחנו יחד זה מה שחשוב"

ואני חושבת לעצמי.
המציאות הזאת מכניסה אלייך אנשים ומוציאה לך אותם מהלב בסערה.
אני לא יודעת מה הגורל שלי.. אני אפילו לא קרובה לנחש.
אבל אני יודעת שצחוק הגורל, גרם לי להתמודד מול אדם שכל כך פגע בי והניצחון הוא?
לדעת שאני לא מרגישה אליו כלום.

C.h .C עקוב אחר C.h
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
C.h .C
הסטוץ הראשון שלי?
הסטוץ הראשון שלי?
מאת: C.h .C
לחברה החדשה שלו,תודה.
לחברה החדשה שלו,תודה.
מאת: C.h .C
כשהמתנה החודשית קופצת לביקור.
כשהמתנה החודשית קופצת לביקור.
מאת: C.h .C
מכתב של בתולה מתוסבכת.
מכתב של בתולה מתוסבכת.
מאת: C.h .C
סיפורים אחרונים
אז מה עכשיו?
אז מה עכשיו?
מאת: black and white .
התהליך שלי
התהליך שלי
מאת: הדר אביטן
יפה כל כך
יפה כל כך
מאת: . Audrey
(אזהרת טריגר 16+) [למרות הכל]
(אזהרת טריגר 16+) [למרות הכל]
מאת: Avaraius The Tale Teller
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan