כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

יש בו הכל וכלום

מתאמנת על ה"לא".

אז ככה זה מתחיל..

חתיך שרירי ומסוקס,
נראה כמו סוף העולם.
יש בו הכל
עיניים,
ידיים,
גובה
וקוביות.

הוא מתעניין ואכפתי,
ג'נטלמן אמיתי.
מקשיב, רגיש, נדיב,
אחד כזה של חלומות.
השיג הכל בחיים,
כמה תארים משתלמים ועבודה בטופ.
מס הכנסה שהוא משלם בחודש,
כמו משכורת ממוצעת לאיש אחד שמרוויח מספיק,
ולא שכר מינימום.

והמשפחה? מה יש לדבר.
אבא, אמא ושלושה.
כל אחד מהם- השיג.
חיל הים,
מנכ"לות משרד ארצי,
היי-טק, הכי רחוק.
הכי מבוקש.
אגדה משתלמת.

בית- מהסרטים.
מושבה שקטה במרכז של המרכז.
נהנים מכל העולמות.
שקט לצד נגישות לעיר.
והרכב..
או הרכבים.
מה יש לדבר.

ואני-
רק אחת כזו,
יפה כזו, פשוטה כזו,
ומעולם אמיתי, מוכר ונדוש.
עבודה ממוצעת, ובית בשכירות
לא הרבה,
אבל מספיק לי
כדי להיות שמחה ומודה על מה שיש.

מתחילה לדמיין איך כל הטוב
נמצא לי בפתח הדלת
ואלי אלוהים אוהב אותי עד כדי כך
שיש סיפורים כאלה..
אולי אני חלק מסיפור.
להאמין?
אני תוהה עם עצמי, ביני לביני- בשקט..
להאמין לזה?
זה סיפור טוב מידי.
צריך להתעורר..

וככה מתעוררת-

פתאום,
כאילו מחלום,
מתגלה לו אנטיפת
הוא מכריח
הוא מוכיח
זה לא אני, זו את.

את צריכה לספר לי,
הוא לואט ומשכנע.
זה הזמן לתאר לי,
בואי נתפרע..

תני לי הכל
עם כל הפרטים
וזה שלא בא לך..
עזבי, תשתחררי.

תספרי מה היה בדיוק,
ואיך זה קרה
מה הרגשת, מה רצית,
איך אהבת את זה,
איך ביקשת את זה,
ומה גרם למה..

ואני-
מנסה בעדינות מכובדת להגיד:
אבל..
לא מוכנה עדיין.
זה שלי וזה אישי
עוד לא זורם לי
עוד לא מספיק חופשי

והוא-
לא שומע בכלל, לא רואה דבר.
רק אומר:
חבל..
את כזו לא זורמת, יבשה, מאכזבת,
זה הזמן והמקום המתאימים בדיוק לספר..
אם לא תשחררי עכשיו,
אז מתי כן?
את תקועה וחסומה וזה צריך להיאמר.
את פשוט מתנהגת כמו ילדה מעצבנת.
את פשוט טועה.

אז טעיתי כנראה.
וזו הטעות הנהדרת ביותר שעשיתי.
מישהו התכוון לראות בי ספר,
שפותחים אותו בעמוד המתאים כשרוצים
וקוראים הכל בפעם אחת.
מישהו חשב שאני חייבת לאפשר ולספר כל מה שנראה לו נכון,
מישהו דמיין שאני מוכרחה אם רק יגיד.

אם כבר לשחרר,
גיליתי את נפלאות השיחרור במילה "לא".
ושוב בה: "לא, כי כבר אמרתי.."
והמבט המאוכזב שלו?
ומה שהוא חושב?
שישאר עם חברים ועבודה שהוא אוהב.

יש אחדים שזו המילה היחידה שהם מבינים.
ככה, בקצרה, בלי הסברים מידי ארוכים.
"לא".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

יעל נשגב עקוב אחר יעל
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
יעל נשגב
תלויה
תלויה
מאת: יעל נשגב
הלכתי אבל עדיין זוכרת
הלכתי אבל עדיין זוכרת
מאת: יעל נשגב
חייבת להיות אישה
חייבת להיות אישה
מאת: יעל נשגב
תקווה עירומה
תקווה עירומה
מאת: יעל נשגב
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
צייתנית משהו (18+)
צייתנית משהו (18+)
מאת: מישהי .
המלכ״ה - פרק 4
המלכ״ה - פרק 4
מאת: סתם כותבת
עד שתבוא אביב - פרק 1
עד שתבוא אביב - פרק 1
מאת: דני דין
עצבות שפתאום נהייתה בתוכי
עצבות שפתאום נהייתה בתוכי
מאת: שוקו חם