כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

התקפי קנאה

מחשבות בפוך ביום קיץ

אני שוכבת לי עטופה בפוך שלי, אף על פי שאמצע חודש מאי ולוהט בחוץ. צהרי שישי קיציים ראשונים. כולם בים או במסיבות בריכה בבתים פרטיים, לפי האינסטגרם. בין כל הסטורים, לכד לי את העין אחד שגרם לפרפורים קלים בלב. אני מכירה את התחושה הזו. הבאסה מבקשת מקום להתכרבל איתי מתחת לפוך הלבבות של ורדינון והתקפי הקנאה? הם מתחילים.
עמית, בשמו הבדוי, היה מרכז העולם שלי שנה שלמה. אני לא באמת מתגעגעת אליו או מרגישה משהו חזק, כמו שניתחה נכון חברה לחיים שפגשתי כאן, באתר הזה. אני מתגעגעת למשפחתיות ולמשפחה שלו. הם עוד מדברים איתי פה ושם, מתעניינים, עוקבים ברשתות אחרי כל סטורי, אבל יש את זו שמניחה על הכתף שלו את הראש עכשיו. זאת שדורשת שיציע לה נישואין. זאת שהעלתה את הסטורי באיזו וילה עם מנגל ובריכה מגניבה.
אלה התקפי קנאה מהלבד. מהחלק הזה שמפספס את מה שגם ככה אף פעם לא היה לי- להיות חלק מ... תמיד השתוקקתי לכך ואין, פשוט לא יוצא. על עמית כנראה התגברתי, על התחושות האלה- לא.

וזה לא שנתקעתי. היה/יש בליבי את איתי וגם היה ניסיון עם בחור מזרח. שקיבל היום וי כחול כמו הים בו הוא ביקר הבוקר. הוא סינן אותי השבוע, וגורם לי אחד לכמה רגעים לעיתים לקנא בבנות היפות שהוא עוקב אחריהן. אני יודעת שהוא היה בעיר הגדולה גם בשבת שעברה, ויודעת שהוא לא בקטע שלי- אלא אם כן אבוא אליו עם הפוך והוא יקבל את מה שהוא רוצה. זה לא יקרה, אני מניחה. אתם יודעים כמה דברים אמרתי שלא יקרו ובסוף התגשמו? אני כבר לא יכולה להמר על כלום. מה שבטוח הוא שיש לדואה ליפה שיר בשם break my heart בו היא אומרת שהיא הייתה צריכה להישאר בבית כי ברגע שהוא אמר שלום ואמר את שמה בדרך אחרת (בחור מזרח המציא לי כינוי מאוד מתוק) דברים קרו. אני לא באמת מתאהבת בו, לפי מה שהיא שרה, כי הוא ישבור לה את הלב ושלי כבר לא נמצא מרב שהוא מרוסק ומנופץ.

המילה אהבה מכילה בתוכה סך הכל 4 אותיות, אבל יש בה כל כך הרבה. כמו הלבבות בפוך, היא צבעונית, מלאת גוונים ותחושות. קנאה היא לא ההיפך מאהבה-היא נלווית אליה. הן הולכות ביחד בטיילת גורדון, שתיהן, כי אפילו הן חלק ממשהו. ואני נשארת בבית, מבינה ששנתיים אחרי שניסיתי עם איתי ואחרי שלא ראיתי אותו כמה חודשים טובים בגלל הקורונה אני לא מעניינת לו סנטימטר אחד בגוף מתוך ה200 שלו- הסיכויים כבר לא לטובתי. אני אפילו לא שייכת לקבוצת אלו שאהבו אותם בחזרה. רק אני תמיד זו שאוהבת. מתאכזבת. מקנאה. עוצמת את העיניים ורואה את עמית עם אשתו לעתיד (הרי ברור לי שהוא יתחתן איתה בסוף) ונזכרת בנו. הוא לא חסר לי, אמרתי את זה? אלה רק התקפי קנאה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan