כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

סיפורה של ריינה

ריינה עטפה את שיערה ברדיד השחור. נעלה את נעליה הכבדות ויצאה.

על הפתיליה המפוחמת הישנה, השאירה את הסיר המהביל עם מרק העדשים. בתה הגדולה, רק בת תשע, תשגיח שלא יגלוש. היא תתבל קצת שיהיה להם, לאחיהם הקטנים, טעים. המרק הדליל והדלוח. אבל מה לעשות כשאין תקציב. הכסף כלכך מהר אוזל.
בעלה של ריינה נפטר בפתאומיות בשנה שעברה. ריינה נשארה בהריון ועם שלושה ילדים קטנים. אבל היא אשה מאמינה ובוטחת בשם. השם יעזור, השם רואה חמלמעלה את עוניה ואת מצוקותיה. גם ההורים שלה, שגרים לא רחוק ממנה עוזרים קצת, למרות שגם ידם אינה משגת. בימים אלה הישוב היהודי הקטן, מתקשה בעיקר כשהשלטונות הבריטיים נושפים בעורפים ומקשים מאד על חייהם. ריינה לוקחת את העגלה השחוקה ומתחילה ללכת בכבדות לכוון השוק. שם היא תנסה למכור את הגבינות והחמאות שחבר יקר של בעלה הצדיק נתן לה. ללא תמורה כמעט מהמחלבה שלו, כדי שתמכור ותביא קצת פרנסה הביתה, בעיקר אוכל לילדיה הפעוטים. ריינה הולכת, זאת שעת בוקר מוקדמת. השוק מתחיל להתעורר. היא עומדת כבכל יום בפינה, ומחכה לקונים. עיניה של ריינה נפוחות מבכי. כבר שנה תמימה שהיא לא ישנה בלילות, וכל הזמן בוכה. ונאנחת על בעלה, האיש הישר וההגון שלפתע חלה בדלקת ריאות ולא שרד. "נשמות טובות" רצו לעזור לה . אמרו, אולי כדאי שתתני את הילדים לבית יתומים. אין בכוחך הדל לטפל בהם. אבל ריינה התעקשה, היא לא תוותר על ילדיה. אפילו שקשה לה, וגם שבקושי היא עומדת על רגליה החלשות, ובעיקר כשהפרוטה אינה מצויה בכיסה.
בעלה של ריינה, היה איש מצוות . הוא מכר תשמישי קדושה.. ספרי תורה וטליתות. ילדים שהיו אמורים לעלות לתורה, ואין ידם של ההורים משגת לקנות להם טלית ותפילין, היה חכם ישי נותן בהקפה."תשלמו כשירחיב", כשהמצב ישתפר. וכך היו מלא חייבים, וכשהחכם נפטר בדמי ימיו, כי עדיין לא מלאו לו ארבעים שנה. אף אחד לא חשב להביא לאלמנה העניה את החוב.
באותם הימים כאמור, שלט המנדט הבריטי בישוב. עם רדת החשיכה היה עוצר . אין יוצא ואין בא. הוראה מהנציב העליון. אחרי כמה שעות שעמדה בשוק ההומה, התחיל כבר להחשיך. ריינה החליטה לדדות לצריף שלה. מגלגלת את העגלה העלובה והמרוטה עם שאריות הגבינה והחמאה שלא הצליחה למכור. גשם התחיל לרדת. ריינה ניסתה לגלגל יותר מהר את העגלה, כדי שללפחות תגיע לא בחשיכה גמורה. הבוץ הרב שהיה על השבילים הקשה עליה מאד והיא בכתה כל הדרך על מר גורלה. בינתיים, בבית החם, מזגה בתה הגדולה אביגיל, לאחיה הקטנים את קדרת המרק. אחיה הקטן, בקושי בן שלוש, והיא עזרה לו לאכול. הוא טיפטף את המרק על בגדיו. אביגיל ניגבה אותו. עכשיו שמה לב שמחשיך בחוץ. שאמא עוד לא חזרה. ועוד מעט עוצר!
חמוטל רצה לדוד יעקב שגר בסמוך להם. "דוד יעקב! דוד יעקב!"
"אמא עוד לא הגיעה, צריך לחפש אותה, אמא אולי תעתה בדרך?"
"היא כבר לא רואה כלכך טוב"
ומה יהיה?" ועוד מעט עוצר, דוד יעקב בבקשה!"
הדוד נעל את נעליו הצבאיות הכבדות, לבש את מעילו ויצא מיד לחפש את ריינה. ואכן צדקה אביגיל החכמה. ריינה המסכנה תעתה בדרך. ובחושך ובגשם השוטף, לא הצליחה למצוא את הדרך הישרה לביתה. דוד יעקב בעלה של אחותה הגדולה, איש יקר, מצא אותה ועזר לה להגיע. בדיוק כשהקצין הבריטי נתן את הפקודה להשית עוצר על העיר. וכך הגיעה ריינה לביתה, לילדיה הקטנים שדאגו לה מאד באותו ערב חורפי .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רינה זיגדון עקוב אחר רינה
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer