כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

שיחה על בקבוק של קולה

זיכרון נעורים

פז היקר,
עברו עשר וחצי שנים מהסוויט סיקסטין הלא מתוק שלי, בו נפרדת ממני כי לא הסכמתי לשכב איתך. תתפלא, אבל אני לא חושבת על הפרידה, או על השיחה שלנו אחר כך על המלצרית שזיינת באילת בעוד אני נותרת בתולה מסכנה. אני גם לא חושבת יותר על הלילה בו הכרנו וניגנת בגיטרה, התאהבת במי שהייתה חברה שלי חיצונית, אחר כך התאהבת בי פנימית וגרמת לכל השכבה לשנוא אותי כי עשיתי משהו "אסור". אני חושבת על סוף אוגוסט.
זה היה שישי בערב. בתקופה הזו האנגלית שלי השתפרה פלאים ומצאתי את עצמי צופה בשידורים חוזרים של אמריקן איידול עונה 8 עם כריס אלן ואדם למברט. היינו לפני המעבר לתיכון, וכבר ידענו שזה לא זה ואנחנו סתם מושכים בכוח. זאת אומרת, אני הייתי מאוהבת בך עד מעל הראש. יכול להיות שגם אתה. אני זוכרת שנתת לי להרגיש את הזקפה שלך כשטיילנו בחושך בשדרה ליד הבית שלך. ישבתי עליך אחר כך וחיבקת אותי חזק עם הזרועות הארוכות שלך. היית אז בסביבות 1.80, כדורסלן מחונן (אוי, השם ישמור מה קורה לי כעבור עשר שנים עם העולם הזה של הכדור הכתום, עדיף שלא תדע) ובחור מושך. לא האמנתי שבסוף בחרת בי. שנים אחר כך יגידו לי בנים נוספים שהם התאהבו לי באופי, לדבריהם. אתה היית הראשון. ובאותו לילה, שם בשדרה, הסתכלתי על פנסי הרחוב ותהיתי אם ככה אני רוצה לזכור את האהבה הראשונה שלי.
האף שלך נגע בשיער שלי. הוא היה מאוד ארוך אז. אמרת לי שאתה אוהב את הריח שלו. כפות הידיים שלך התהדקו סביב השדיים שלי, והגופייה שלבשתי הייתה חשופה גם ככה. לא רציתי להיות אז מאותן בנות מופקרות, אבל כל עוד הייתי שלך הרשיתי לעצמי ללבוש אותן. לבשת מכנסיים בצבע קרם וחולצה לבנה. איך אהבתי את השילוב הזה. אולי אני אוהבת גם היום. העלית שוב את מה שיקרה כשנגיע לתיכון אחר כל עוד ואוטוטו נצטרך להחליט. הבטן שלי התהפכה. שנאתי לדעת שאתה ממש מפחד מה-1.9, למרות שזה אמור לקחת יותר זמן. הרי אין שגרה של ממש עד אחרי החגים, ויש לנו הארכה של עוד חודש לפחות. פתאום קיבלת SMS בנייד. לא היה אז ווטסאפ. כן היה פייסבוק וכולנו התלהבנו מלעשות IN A RELATIONSHIP ולהוציא את העיניים. עד היום לא עשיתי את זה בפייסבוק, עם כמה שרציתי. גם איתך לא, עם כמה שרציתי.
"הילה רוצה שאבוא לשכונה שלה ואפגש עם החבר'ה," אמרת. לא הזמנת אותי. לא הייתי שייכת למגניבים. אף אחד לא הבין מה עשית איתי באותה התקופה, כשסיפרת לכולם שאני הילדה הכי טובת לב שפגשת ושאתה לא יכול לראות אותי בוכה בגללך.
"אה, אוקי. אני אקח מונית הביתה." קמתי מהברכיים שלך בפתאומיות ועשיתי צעד לכיוון תחנת המוניות שבהמשך השדרה.
"מה פתאום? אני אלווה אותך," אמרת. אני סירבתי, ואתה התעקשת. התחלנו ללכת. ההליכה היא כמעט עשרים דקות. קנית לשנינו בקבוקי קולה כדי שלא נהיה צמאים בתחנת הדלק. אני רואה את שנינו שם בכל פעם כשאני נכנסת לחנות הנוחות. שני ילדים לפני תיכון שמשוטטים באחת עשרה בלילה. כשהגענו לבניין שלי, אמרת לי שאתה רוצה שנישאר מחובקים עוד קצת. איך אהבתי את התחושה הזו. לא רציתי שההורים שלי יראו מהחלון, אם הם ערים, ולכן התקדמנו לכיוון החולות שבהמשך הרחוב, שם הכרנו בל"ג בעומר.
ישבנו בדיוק איפה שהמדרכה נגמרת, ופתחת את בקבוק הקולה שלי קודם. "לחיים," צחקת בקול רשמי כזה. "לחיי התיכון."
"אני רוצה להקיא מהלחץ, כל פעם כשאתה אומר את זה אתה כאילו מקרב אותנו לסוף." הרחקתי את הבקבוק מפי אחרי לגימה אחת. "לחיים, פז. לחיי מלך השכבה שמתאהב בחנונית רק בסוף כיתה ט'."
"זה לא בדיוק ככה."התחלת לסדר את השיער השחור שלך בכך שהזזת אותו מעט הצידה. "זה כן לקח קצת זמן."
"אבל בסוף לא שכבת איתה," נמענתי בכוונה להגיד את השם שלה. של מי שהייתה חברה שלי.
"לא. רק מזמוזים. היא נתנה לי יותר ממך," אמרת בביטחון.
הבטן התחילה להתהפך לי. "אני חושבת שאני לא מרגישה טוב." הייתי כנה איתך. תמיד.
"אני יודע שאם אני אשכב איתך את תיפגעי באיזשהו מקום, ואני לא רוצה להיות שם." הסתכלת לי בעיניים. פנס הרחוב הכי קרוב אלינו היה מול הכביש, ולכן העיניים שלך היו די שחורות. "אני מפחד לפגוע בך. את עוד לא שם, אני יודע. אני כן רוצה להיות שם."
"אז זה לא רק התיכון." רציתי לנשום אוויר, אבל הוא היה חם ולא זז.
"לא, לא ממש." גם אתה היית כן. "אני חושב על לנסוע לאילת בחופש סוכות עם הבנים."
הרמתי את שתי הגבות. "מובן לי למה."
"כן, טוב. את לא כועסת, נכון?" שאלת בפעם הראשונה את השאלה הזו אז. אחר כך, שאלת אותה גם ביום ההולדת שלי, כשנפרדת ממני סופית.
"תהנה עם החברים." כבר קמתי.
קמת אחרי כמה שניות ובמקום לתת לי חיבוק אמרת שוב, "בואי, אני אלווה אותך הביתה."
הלכנו בשקט כשהזרוע שלך עוטפת את הכתף שלי. רציתי להגיד לך באותו לילה שאני אוהבת אותך ומוכנה שנשכב, גם אם אני לא מוכנה נפשית לזה. זה יכול להיות בחצר בבית שלך, או בין השיחים והבריכה הפרטית שלכם, כמו שאתה מפנטז. רק לתת לך את מה שאתה כ"כ רוצה. לא עשיתי את זה מאז שדיברת על אילת. הלכתי לישון בוכה בפעם הראשונה מתוך כמה באותה תקופה.
זוכר שנפגשנו בקולנוע לפני חמש שנים בערך? אמרת לי כמה נהייתי יפה. היה לי ביד כוס קולה ורציתי להגיד לך שאני מרימה אותה לכבודך, כמו אז. אבל בסוף רק חייכתי במבוכה ושאלתי אותך לאיזה סרט אתה הולך. הסרט שלנו נגמר ב-2009.

שלך,
היישר ממדף הקולה בחנות הנוחות,
סתיו

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואו
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
תודה?
הגב
דווח
A MEN WITH A SOUL
A MEN WITH A SOUL
מצויין
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 113
להילחם בשבילו- פרק 113
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
סיפורים אחרונים
אישה חזקה
אישה חזקה
מאת: Li Sha
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
איתו אני שבה הבייתה
איתו אני שבה הבייתה
מאת: Bella Luna
בקרוב אצלך 2
בקרוב אצלך 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan