זאת רק תמונה
We keep this love in a photograph
זכרי את הרגע הזה,
אותה שנייה קטנה בתוך אינסוף רגעים.
זכרי את הרגע הזה,
אותה תמונה בה שנינו מחייכים
זכרי את הרגע הזה,
עד שנהיה שוב מאושרים
"אני צריך לספר לך משהו", אמרתי בוקר אחד.
רק התעוררנו, האמת שרק היא התעוררה, אני עוד לא הלכתי לישון.
"אתמול עברתי על כל התמונות שלנו"
"אוקיי..", ענתה, מביטה בי במבט של בוקר, לא מבינה למה זה כל כך דחוף.
"זה לא הכל", ניסיתי ליצור קצת מתח בין המשפטים
"עברתי על כל התמונות וניסיתי לדמיין איך יראו הילדים שלנו", חייכתי
"ולאיזה מסקנה הגעת?"
"שאוהב אותם אפילו אם הם יראו כמוני", צחקנו שנינו.
"איך הם נראו?", שאלה בסקרנות לאחר זמן מה.
"מאושרים", עניתי בלי להסס.
"איך אתה יכול לדעת שהם מאושרים?", שאלה
"כי בתמונות שראיתי, שנינו חייכנו"
יש בזה משהו מעבר האמת, כשאני מסתכל בעיניה אני נמס, אני מתאהב בה מחדש בכל פעם.
אני יכול לשקוע בעיניה ולראות את העתיד שלנו מתממש ובאותו זמן לראות את כל העבר שלנו.
כל כך הרבה לאחור עד אותו רגע ראשון שהבטתי בעיניה בתמונת הפרופיל, עוד לפני ששלחתי לה הודעה ראשונה.
סוג של פלשבקים שמתחלפים בכל פעם שהיא ממצמצת.
כשאני מביט בעיניי.. טוב אני רואה רק אותי
מיד מתחיל השיפוט העצמי, רק העבר מחפש אותי בהן, היא לא יודעת את זה, אף אחד לא יודע..
"זה כבר לא כמו פעם.."
שנינו אמרנו את המשפט הזה יותר מפעם אחת..
עברנו הרבה, יחד ובנפרד..
שנינו כבר אנשים שונים ממה שהיינו לפני 3 שנים כשרק הכרנו
ופערים מופיעים בהרבה מקומות..
אני לא רוצה לאבד אותה, אני לא יכול לראות מציאות שבה אתעורר בבוקר אחד והיא לא תהיה שם..
אלך לישון ולא אדע מה שלומה..
לא לראות את פניה יותר.. לשמוע את הצחוק שלה ולהרגיש שאני הגבר עם הכי הרבה מזל בעולם..
אני ואת זה לנצח זוכרת? ..
אז אני מתסכל על אותה תמונה, בה נחייך לנצח
מנסה להצמיד אותה ללב כדי להרגיש אולי שוב את אותן ההרגשות, האהבה הרבה יותר גדולה היום ממה שהיא הייתה פעם..
אבל באותה תמונה הכל היה נראה אפשרי, למרות שהפערים בינינו באותה תקופה היו יותר גדולים. זה לא הפריע לנו, האהבה החדשה הזאת הספיקה לבדה להפוך אותנו למאושרים..
ואותו שיר מתנגן ברקע, ספק במציאות ספק בדמיוני..
We keep this love in a photograph
We made these memories for ourselves
Where our eyes are never closing
Hearts are never broken
And time's forever frozen still
אבל זאת רק תמונה.. אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור
העתיד.. טוב העתיד עוד לפנינו
ומה שנעשה איתו.. זאת ההחלטה שלנו
אז עד התמונה הבאה.. בואי נדאג יחד שנהיה שוב מאושרים טוב?
וכשאשב שוב מול התמונה החדשה ואנסה לדמיין איך יראו הילדים שלנו.. דומים לי או לך, זה לא משנה.. אני רק רוצה שיהיו מאושרים
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
