כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

סיפור על השגחה פרטית

מישהו יכול להגיד לי מה התאריך המשוער שלי?

שהגעתי הבייתה מהלידה הייתי אצל אבא שלי, בעזרתם התומכת של אשתו ושלו הרגשתי שאני נמצאת במקום שלי. היה נראה באותו רגע שהכי טוב בשבילי ובשביל האוצר הקטן להיות שם, הסביבה הרגועה והתמיכה האוהבת גרמו לי להישאר שם כמה שיותר זמן כדי לרפא את הכאב שלי וכדי לגדל את הילד שלי כמו ניצן בתוך אדמה פוריה, לתוך עולם טוב ומטיב. כשהייתי צריכה לחזור הבייתה, לאחר כחודש, כל כך דאגתי והתפללתי להשם שיעשה שיהיה טוב. היום, חמותי היקרה עוזרת לי כמעט סביב השעון כשאני צריכה וכשאני לא צריכה אני מקבלת את מלוא הספייס שבעולם, (נתקלת כל הזמן בשליחים טובים! ).

להיפרד ולשחרר
להיפרד ולשחרר

גם היחסים ביני לבין אמי מאז שחזרתי הבייתה רק מתחזקים ועכשיו כשהיא יותר קרובה, והרבה בזכות האוצר, אנחנו נפגשות יותר והשיחות בינינו הרבה יותר עמוקות, נעימות ואוהבות.
בתוך תוכי אני יודעת שמשהו בי נרגע כשנהייתי אמא והתחלתי להבין הרבה צדדים בה שלא הבנתי עד היום, אני מוקירה ומברכת אותה ואת אבא שלי שיזכו לחיים ארוכים.

אוי היום הזה

ואז. הגיע. היום. חודש לפני חזרה לעבודה, שבועיים לפני חזרה לעבודה, יום לפני חזרה לעבודה. לא חשבתי שאני אשנא את עצמי כל כך, אשנא את המציאות כל כך, לא מתוך כעס - מתוך הצפה מטורפת, כאילו הלב שלי נמצא בתוך מיכל מים שהמים גועשים רועשים ומאיימים להטביע אותו. מרגיש שהלב הגיע ל1% ואין מטען. מאז שחזרתי, בחסדי השם, נכנסתי לעבוד במוּד של 'התאקלמות', שעות עבודה נוחות והבנה כמעט מוחלטת, עבודה מהבית, חזרה הבייתה בפיפס הראשון בלי שום הרמת גבה.

להבין שזה הכי טוב בשביל שניכם
להבין שזה הכי טוב בשביל שניכם

רצון לאהובאין שבת שלא הדלקתי נרות שבת והתפללתי (מתוך בכי קורע לב) שאוכל להישאר עם הילד שלי בבית, לחנך אותו, להיות קרובה אליו, התחננתי.
אף פעם לא רציתי משהו בשביל עצמי, תמיד התפללתי עבור אחרים, באופן כללי על בריאות, על חזרה למקורות, על עם ישראל, אבל בחיים לא רציתי משהו ספציפית עבור עצמי כל כך, כל כך.
אז הקב"ה ממש ריחם עליי ונתן לי הזדמנות נפלאה, כאילו דיבר אליי מתוך המציאות, הראה לי ממש בעדינות, כמו לתינוק שנפרדים ממנו לשלום ביום הראשון לגן ולמרות שהוא בוכה.. נפרדים ממנו לשלום ובוכים ביחד איתו כשנמצאים ברכב, כך הרגשתי שהשכינה בוכה איתי וכואבת את כאבי אבל השם מראה לי שלמרות הכל, כדאי ואף מומלץ לקום בבוקר מוקדם ולהריח את ריח הגשם ואת הירוק הרענן שמסביב, הטבע.
ושלא כדאי לי בכלל להישאר בבית עם פיג'מה שמתחלפת בפיג'מה אחרת, כאשר הפיג'מה הראשונה בכביסה.
ושזה לא נורא בכלל "לזרוק" אותו בגן (שעד היום אני מרגישה כאילו עושים לי ניתוח ללא הרדמה ומוציאים לי איבר מהגוף ואני ממשיכה את חיי השגרה גוף בלי איבר), הוא לימד אותי לשחרר.
להבין שהוא יכול להסתדר, גם אם הוא מסכן קטן בן 4 חודשים.
עם דמעות בעיניים, אני כותבת את הדברים ומשתפת כדי לזכות את הרבים ולעמוד לרשות מי שיעמוד או עומד במקומי, לזכור. להבין. ליישם. שגם אם נראה שאתה ממש חושב שהכי טוב בשבילך דבר מסויים, אל תהיה בטוח שזה הדבר הנכון ותדע שיש מישהו שם שברא אותך, יצר אותך יש מאין, מכלום, מאדמה. "דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן" (פרקי אבות)
הוא דואג שיהיה לי חלב בגוף כדי לתת לאוצר שלי, שהיצור של החלב יגדל כשהאוצר ירצה יותר, שהחלב הזה יהיה מתוק מספיק, אוי ו הטבע - הטבע בגימטריה 86, אלוהים בגימטריה 86, לרמז שכל דבר שאנו רואים בטבע הוא הבורא שטָבַע בעולם את כל הבריאה, שתינוק נולד ויש לו אינסטינקט מוזר למצוץ, מאין האינסטינקט הזה? מאיפה הוא יודע שהוא צריך לאכול? והוא ברא אותך בעולם כדי להטיב לך, אני הבריאה שלו, הילדה הקטנה שלו, התינוקת שלא יודעת לדבר את השפה שהבורא שברא אותי - הוא הוא שיודע הרבה יותר טוב ממני מה טוב בשבילי.

אז היום, חודש אחרי שחזרתי מחופשת לידה אני יודעת שהכי טוב היה לזרוק את המחשבות הכפייתיות, לזרוק את האוצר שלי כדי שיגדל, יתבגר, יפרח ויתרגל. והכל יהיה טוב, כי הכל טוב, כל עוד אתה מבין שהכל יהיה טוב בראש, אתה תבין שהכל יהיה טוב בלב ואתה תתנהג שהכל יהיה טוב. אני אמא לילד ראשון, שרק רוצה שתמיד יהיה טוב. בהשגחה מלאה. אמן

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

חן מויאל עקוב אחר חן
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
חן מויאל
אמא תמיד אמרה לי "אני גאה בך שלא וויתרת"
אמא תמיד אמרה לי "אני גאה בך שלא וויתרת"
מאת: חן מויאל
אוהבת שופינג?
אוהבת שופינג?
מאת: חן מויאל
גוף, נפש, נשמה והקשר ביניהם עפ"י ד"ר בוטו
גוף, נפש, נשמה והקשר ביניהם עפ"י ד"ר בוטו
מאת: חן מויאל
המציאות שחזינו, הגילוי שקיבלנו
המציאות שחזינו, הגילוי שקיבלנו
מאת: חן מויאל
ילדות
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
ואז את הגעת
ואז את הגעת
מאת: אתי בן ארויה
"מה ... בתולה"
"מה ... בתולה"
מאת: דפנה דניאל
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה