כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

מה יהיה עכשיו, איתי?

הפרק האחרון...

"אחרי ששוב נתתי יותר מדי,
אני ארגיש את הקליפה הזאת צומחת מעלי
ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב
הלא כבר נשבר לי פעם הלב"
איה כורם

האגרוף בבטן הגיע. אולי בעיטה. מה שפחדתי ממנו הגיע. היא הגיעה.
הדמעות זולגות, חונקות. אי אפשר לישון. בקושי לאכול, בקושי לשתות. והפעם זאת פרידה באמת, ולא כמו שאני תמיד אומרת ולא מתכוונת, בלי שהתכוונתי לכך...
אני לא רוצה להישאב למקום של אם היא יותר טובה ממני, מי ברת המזל שלה הצליח ולי לא, ולמה הוא לא ראה אותי, כי אני לא כזאת נוראה. אני לא רוצה, אבל גם לא יכולה.
זה נורא להגיד שמישהו היה כל העולם שלי, אבל הוא פתח לי עולם שלם. כל החברים שלי עכשיו מהמעגל הזה. אני כמו מסך נייד שהסירו לו את המגן והוא נשבר מיד... זה לא מגיע לי לסיים ככה, אבל זאת המציאות. האגרוף בבטן הגיע. מה שפחדתי ממנו הגיע. היא הגיעה.

הרבה חלקים משלכת שנחשפו כאן. הם רבים כמו החלקים שמתפזרים מהלב השבור שלה.

ההתחלה:
חידון לקראש
תחייכי אליו

כשהבנתי שאני צריכה לעשות משהו, אבל לא היה לי אומץ:
שיר של אמצע הלילה
מסמנת V (חמש) על עוד עט

ופתאום ערב אחד, האומץ הגיע:
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי

וכשחשבתי שזהו, הרגישות שלו ושלי התחברה, ולא יכולתי להישאר אדישה:
כי הוא בכה וכאב לי
איך סיבכתי הכל? ואיך קרה שאתה עונה להודעות שלי בווטסאפ?
ועשיתי ועשיתי והגעתי כבר ל-110%

והיה קצת שקט כמה חודשים ואז...
נפגשנו שוב
וחשבתי שהפסקתי לצפות, אבל...
לא באמת הצלחתי, והסקתי שאני לא ראויה לך

וניסיתי שוב, כי לא התעלמת לגמרי
שאלתי "מה קורה?" ואז כן

ואז הגיע הרגע "להיפרד"? לא יכול להיות...
כשהאכזבה מתחילה לחלחל כי שוב קיץ וכל עונות השנה היו רק מבטים כשזה מגיע למציאות, אבל כן היה ווטסאפ בקטנה
ואז בכלל גיליתי שאתה לא מה שחשבתי
אבל חזרתי בי, ותהיתי אם יש לך רגשות כי אתה מתנהג כמו צנון
ופתאום קלטתי שעברה כבר שנה וחצי

המהלך הכי לא צפוי, שבעצם הייתה כמעט הפעם האחרונה ורמיזה לכך שאתה לא רוצה אותי ולא הבנתי את זה:
נסעתי לנהריה

I guess I could try hypnotherapy
I gotta rewire this brain
'Cause I can't even go on the internet
without even checking your name

***

אז מה יהיה עכשיו, איתי? אני באמת לא יודעת. אני מפחדת. סגרתי את האינסטגרם בגלל הפחדים שבקרוב תעלה איתה תמונה ויכתבו לכם כמה אתם מושלמים. נכנסתי מסקרנות היום, ואני לא יודעת אם אצליח. אין לי הכל כבר שלושה ימים ועשיתי הכל במשך שנתיים. הולכת כמו זומבית, בוהה בחלל ומרגישה ריקנות מטורפת. אימתנית. אין תקווה שתכיר, שתבין מי אני. כל כך רציתי וכמה רציתי. זה הסוף שמגיע לי? זה באמת הסוף?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
עצוב⁦❤️⁩
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
:(
הגב
דווח
guest
יקרתי קודם כל מעריכה על הכנות הכתיבה והחשיפה שלך לא מובן מאליו בשום צורה, אבל את צריכה למצוא את הכוח שלך את האושר שלך שלא תלוי באף אחד ולהפסיק לפחד, תעצימי את עצמך אל תישארי בפינה הנוחה והמפוחדת, זה עושה לך רע ועושה גם לסובבים שלך רע, קורה גם המון בשאר הסיפורים שלך שה"גיבורה" היא לא גיבורה היא חלשה וקטנה ומפוחדת ואין למה ברגע שמצאי את עצמך והכוח שלך את לא צריכה יותר מזה ⁦❤️⁩
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
רומנוב
רומנוב
מאת: little mrs.sunshine :)
בפעם הראשונה
בפעם הראשונה
מאת: ריף ארמי
סליחות
סליחות
מאת: Stav Holz
סוף טרגי = התחלה חדשה
סוף טרגי = התחלה חדשה
מאת: Alon Alonpaglin6@walla.co.il
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D