אז אתמול הייתי שיכורה וכתבתי משהו
מהלב, לא סיפור אבל שמתי אותו כי ירוק זה צבע יפה בעיניי. וזה לא כתוב יפה. בכלל לא, אל תצפו לזה. זה רק משהו אמיתי
אז ככה אני לא מבינה למה אנשים בכלל פונים אליי
כאילו אני מבינה אבל לא
אני חושבת שאני אמיתית מדי
כשיש לי משהו על קצה הלשון אני אומרת אותו
אבל אני גם משתפת יותר מדי
זה לא סוד
החיים שלי הם לא סוד
הם לא סוד
הם לא סוד
אני אומרת הכל
כולם יודעים איך נאנסתי
כולם יודעים על מה שעובר לי בפנים בכל רגע נתון
כולם יודעים שאני שונאת להיות לבד
כולם יודעים שאני שרמוטה
וכולם מנצלים את זה.
כי אני תמיד זמינה
כי אני תמיד עונה
כי אני תמיד פה.
תמיד אפשר לדרוש ממני
אבל אי אפשר לאהוב אותי
בגלל כל הדברים שציינתי קודם
בגלל העובדה הפשוטה שלא שמרתי לעצמי אף סוד מזויין
אף מסכה מטומטמת
שתכסה את הגוף והפרצוף המכוערים שלי.
אז הם רק בכאילו אוהבים אותי
כל אלו שפונים אליי
כי הרי פשוט הרבה יותר קל להם
לשמוע על הצרות שלי
ולצחוק לעצמם
מאשר להתמודד עם החיים שלהם.
וגם הרבה יותר קל להם
לנצל אותי
כי מי יודע יותר טוב ממני מלתת עצות אחרי כל מה שקרה לי?
מאשר לאהוב אותי באמת
לתת לי צ'אנס
הם סתם גורמים לי להישבר.
כל אלה ש..
כולם.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
