כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

החייל האלמוני

יעל, כבר תקופה ארוכה שלא ראיתי אותך, ואני לא יודע אם בקרוב אזכה לראות את זיו פנייך היפות. אני מתגעגע אלייך. אני כותב את המילים הללו כשאני יושב על גזע עץ בחוף הים, היום אחרון של הקיץ והחורף מתדפק על הדלת.

יעל,

כבר תקופה ארוכה שלא ראיתי אותך,

ואני לא יודע אם בקרוב אזכה לראות את זיו פנייך היפות.

אני מתגעגע אלייך.

אני כותב את המילים הללו כשאני יושב על גזע עץ בחוף הים,

היום אחרון של הקיץ והחורף מתדפק על הדלת.

השקיעה האדומה לא נותנת לי מנוח מהמחשבות שרצות לי כבר תקופה ארוכה בראש.

אני יודע שמחר אני אחזור לשגרה, אבלע בתוכה.

אבל כרגע, כל מה שאני יכול לתת, אלו המילים הללו

ואני חייב.

אני לא חולק איתם קשר דם,

אני לא חולק איתם את אותה האדמה- אפילו לא קו גבול,

אני לא חולק איתם את אותה השפה,

אני לא חולק איתם את אותם האג'נדות וההשקפות,

אני והם לא נפגשנו מעולם.

ועדיין אני מכיר אותם כל כך טוב,

כי אנחנו כולנו מביטים כעת לאותה השקיעה.

הם כנראה אוחזים בנשק, מתכוננים לעוד מכה שתנחת עליהם בקרוב.

ואני?

אני מביט לשקיעה ומרגיש את טיפות הגשם הקטנות מטפטפות עליי,

יודע שחוץ ממשב רוח קליל דבר לא יכול לתקוף אותי כרגע.

הם ננטשו,

הופקרו לגורלם,

נשארו לבד בעולם הזה.

כל מדינה וארגון שהתחייבו לעזור להם, בצורה כזו או אחרת, כבר לא שם איתם.

ודווקא עכשיו, דווקא שהם נמצאים בפיק העליון של הגל,

דווקא עכשיו הכל נראה כמתחיל לקרוס.

האויב שוב בפתח, אך הפעם הוא תוקף מכל החזיתות,

וכל החברים נעלמו, שבו אל ביתם.

דווקא אנחנו, יותר מכולם, צריכים להיות שם.

דווקא אנחנו יותר מכולם,

שאיבדנו את סבינו וסבתינו, אבותינו ואימהותינו, אחינו ואחיותנו על אדמות נכר.

דווקא אנחנו שגאולתנו הגיעה מהאדמה עליה אני יושב וכותב את המילים הללו,

דווקא אנחנו צריכים להיות שם.

לתת להם את הגב שהםם צריכים,

את הגב שמגיע להם.

בלי פוליטיקה, בלי אינטרסים נסתרים,

לעזור להם לעמוד איתנים מול אויבים משותפים או חדשים.

כי המוסר הוא שקובע,

וכאשר אני רואה אדם אחר מותקף על לא עוול בכפו,

אני חושב על אדם זה כאחי,

משכנע את עצמי שזה עניין אישי,

אוסף את כל מה שיש לי- ויוצא להגנתו.

הם עומדים לבד כעת,

כאשר עולם שלם מביט בהם ולא מניד עפעף.

אותו עולם שראה ארמנים צועדים אל מותם,

אותו עולם שנתן יד להשמדה של מיליוני יהודים,

אותו עולם ששתק כאשר מיליוני רוסים גוועו ברעב בשל הקולקטיביזציה,

אותו עולם שעצם את עיניו כאשר טיבטים נשרפו למוות על ידי מאו דז'ה דונג,

אותו עולם שסובב את גבו לרציחתם של מאות אלפי בני אדם ברואנדה,

אותו עולם שימשיך להתקיים גם בצל הזוועות שקורות ועלולות להגיע בהמשך.

אני מקווה שהעולם ייתפקח.

אני מקווה שארצנו תתפקח.

אני מקווה שיבינו, שחיי אדם אינם הפקר.

אני מקווה שיבינו שכולנו באותה הסירה,

שהזמן לשתוק חלף ויש לפעול ומהר.

אני מקווה שמנהיגנו ישמעו את הקריאה הזו,

אני מקווה שהם ישמעו את הקריאה הזו- שידעו שהם לא לבד.

וכל מה שיש לי לתת להם הם רק מילים,

מילים שאני בכלל כותב לך יעל.

אולי השמש תזרח מחר מעל כולנו,

ובמקום אור חלוש, תתן לנו תקווה לעתיד טוב יותר,

עתיד בו נצעד לצד אחינו ואחיותינו הכורדים, גם שאין בנינו שום קשר,

אלא רק הבנה, של מהו אובדן, שכול וזיקה לבית משלנו,

מול עולם שלם שמסרב לקבל את עצם קיומנו.

שלך,

ביגון צורם,

החייל האלמוני

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

סויר . עקוב אחר סויר
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Natali Y
Natali Y
ואו..
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
סויר .
צו שמונה
צו שמונה
מאת: סויר .
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
השם החזק ביותר
השם החזק ביותר
מאת: בועז בן לביא
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
תֹּאהֲבִי אֶת עַצְמֵךְ
תֹּאהֲבִי אֶת עַצְמֵךְ
מאת: Liron Kleinman
אני אוהב אותך פשוטה
אני אוהב אותך פשוטה
מאת: Liron Kleinman