כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

יש לי חברה חדשה.

רק חבל, שאני לא רוצה בה.

כבר כמעט שנה שיש לי חברה חדשה.
אנחנו החברות הכי טובות בעולם, עושות הכל ביחד.
כבר כמעט שנה שכשהיא באה אני לא אני.
אני קצת מוזרה, קצת בוכה אבל כשהיא שם, היא מציפה בי הכל.
היא כל כך חזקה ועוצמתית, החברה שלי.
היא יכולה לגרום לי להרגיש מה שאף אחד לא יכול, היא מעיפה לי את הראש ואת המחשבות וכשהיא הולכת הכל מסתדר במקום בחזרה.
היא כל כך מיוחדת.
רק חבל
שאני לא רוצה אותה.

חרדה.
מאז הגחת אל חיי הכל נראה אחרת.
איך גרמת לי להתחרפן אז בעבודה, זוכרת?
איך הפכת אותי למישהי שונה, קצת חלשה יותר אבל זה ברור, ככה זה כשמישהו חזק יותר נמצא לצידך.
ואת, את כל כך חזקה, כל כך מדוייקת, מלאה בכל מי שהייתי, בכל הפחדים והחששות.
את מלכה.

לפעמים, החברה שלי הזאת, היא מביאה איתה חברים.
הם סוגדים לה, מעריצים אותה.
יש להם על מה.
כמו נחיל של דבורים אחרי דבש הם אחריה.
אני קוראת להם שדים, היא דווקא מחבבת את זה.

חרדה.
כמה מטורפת את, כמה משוגעת.
תמיד ידעתי שתתאימי לי כמו כפפה ליד, תמיד הרגשתי שמשהו חסר לי במבנה של האופי הפסיכי מלנכולי הזה שלי.
איך את לא רואה בעיניים, משוגעת שלי.
איך לקחת אותי אז יד ביד לכביש כשמאחורינו החבר שלי צועק לי לחזור.
מי בכלל שומע אותו כשאני עם החברה הכי טובה שלי?

אבל את לא טובה לי.
כמה רציתי שתדאגי לי.
אבל את
דאגת רק לעצמך.
את שדה, ושדה צריכה לאכול נשמות.
איך כרסמת בה, בנשמה שלי, עוד ביס ועוד ביס, לא ידעת שובע.
וכמה שנתתי לך יותר רק רצית יותר.
היית נוגסת בי פעם בכמה חודשים אבל זה לא הספיק לך, היית רעבה.
רצית עוד.
אז נגסת בי שוב ושוב, יותר חזק, יותר גדול, פעם בשבוע ואז פעמיים ביום.

רציתי שנהיה החברות הכי טובות,
אבל את הראית לי את הנוף מקומה 10 בבית המלון שהיינו בו ולחשת לי באוזן שהוא יפהפה וכמה יפה יהיה לקרוס לתוכו.
רצית להיות הכי חזקה, אבל היית חייבת להיפטר ממני כדי לעשות את זה.
היית חייבת לחסל אותי כדי לזכות בתואר.
מצאת מישהי שיכולה לעמוד בקריטריונים של להיות חברה שלך - חלשה, אבודה, מתוסכלת.
לקחת אותי ונטעת בי פחדים, אובדנות, שגעון.

באותו לילה, בבית המלון, הבנתי.
הבנתי שאנחנו לא חברות.
אף פעם לא היינו.
התעמתי איתך והעפתי אותך רחוק.
דחפתי אותך מהקומה ה-10, יש מקום רק לכלבה אחת בגוף הזה.

חרדה.
אפילו שראיתי אותך מתרסקת באותו לילה, אני יודעת שאין קשוחות ממך.
את תקומי מחדש כמו עוף החול, תחזרי חזקה יותר, גדולה יותר, מטורפת הרבה יותר.
אל תבואי שוב.
אני מתחננת.
אני סוגרת את הדלת חרדה,
תני לי ללכת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ARIEL עקוב אחר ARIEL
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yahel Sivan
Yahel Sivan
מתחברת לכל מילה!!
מאוד מדויק!
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
ARIEL
לפעמים הייתי רוצה להיות גבר
לפעמים הייתי רוצה להיות גבר
מאת: ARIEL
הייתי רוצה שתדע מי אני
הייתי רוצה שתדע מי אני
מאת: ARIEL
פעם הייתי ילדה שמחה, אמא.
פעם הייתי ילדה שמחה, אמא.
מאת: ARIEL
הוא לא יודע מה זה להיות את.
הוא לא יודע מה זה להיות את.
מאת: ARIEL
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
סיפורים אחרונים
אמרתי "אמן"
אמרתי "אמן"
מאת: Li Sha
עתיד טוב יותר 2
עתיד טוב יותר 2
מאת: שיר פיליבה
קנאה, בגידה ומשיכה
קנאה, בגידה ומשיכה
מאת: Key Malbero
המוזה
המוזה
מאת: Dark Angel_Teller
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan