כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מחר יום הולדת

להסתכל על דברים אחרת

אוטוטו 25 זה היסטוריה. עוד גיל שעברתי. עוד פחות מ-12 שעות אני בת 26.
אני יכולה להסתכל על זה בעין שלילית, להגיד ששוב לא התקדמתי/הספקתי כלום/שרפתי עוד 12 חודשים על כלום והמתנה. זה לא באמת ככה. החלטתי לכתוב בקצרה את ההיילייטס של השנה הזו. תיהנו. ומזל טוב לי. אה, אופס. אסור לאחל לפני הזמן. טוב, תאחלו מחר, אם לא תהיו בחתונה- בכל זאת 9.9.19.

התמכרות
את השנה פתחתי בקנייה באלף ומשהו שקלים כתירוץ של "מתנות יום הולדת" והמשכתי בבלאק פריידי עם עוד כמעט 700. בפראג קניתי צמיד פנדורה ופוצצתי אותו תוך כמה חודשים, שלא לדבר על עוד תכשיטים+ שני שעוני יוקרה. גם כמות הנעליים שקניתי השנה הייתה עצומה. זאת התמכרות, למדתי להכיר את המושג. אני לא יודעת על מה היא מכסה, אבל עכשיו אני בתהליכים עם עצמי להבין שצריך לחסוך כסף ודברים חומריים נותנים מענה של אושר לכמה שעות. השבוע יהיה לי ארון חדש בחדר וזה סימבולי לסדר את הכל שם ולראות שלא חסר לי כלום. באמת שלא.

חפשי אותי בראשון
אז חיפשתי אותו בראשון, כדברי המשוררת אגס קימל, במשך כל השנה הזו. ונחשו מה? כלום לא קרה. היו רק מבטים. תמיד זה רק מבטים. בהמשך חזרו ההודעות בווטסאפ, אבל הן לא נתנו כלום. מצד אחד, בזבזתי ים של דלק לנסיעות לשם. יכולתי לקנות בזה עוד תכשיטים, למשל. מצד שני, פאק איט! הודות לזה, אני מרגישה נהגת טובה מתמיד. הטייטל שלי "נהגת חדשה" תיכף מסתיים והשנה הזו נתנה את הפוש שהייתי צריכה. בהתחלה רעדתי על כביש 4, היום אני שולטת בו.
פגשתי אותו בראשון לציון שוב לפני שבוע. זה שוב הסתכם במבטים. אולי גיל 26 יעזור לי לשים אותו מאחוריי? בטח שבשבוע שעבר גיליתי שהוא התכתב עם חברה שלי וגרם לי להרגיש גועל. הוא עבר לצפון, אני נשארתי במרכז. הוא ילבש ויזהם עכשיו את הצבע הסגול שאני כל כך אוהבת. "רחוק מהעין רחוק מהלב" יהיה ככל הנראה פרק הסיום בספר שנכתב עליו ועלי כמעט שנתיים.

הפעם הראשונה מאז...
"ראיתי איך הסתכלת על איתי. כמו ילדה קטנה ומאוהבת. זה היה חמוד". זה היה משפט הפתיחה שלו בשעה 1:30 בלילה בפייסבוק. בהתחלה, לא הבנתי מה הוא רוצה. מהר מאוד, באותו השבוע, כבר נפגשנו בבית קפה שליד הבית שלי. זה הפך להיות קשר מהיר כזה. גם הוא יותר קטן ממני. גם הוא מעולם הכדור הכתום. לא ידעתי איך לעצור את זה וגם שהיה נדמה לי שהצלחתי, הוא לא וויתר עלי ועל השיגעונות שלי. זה התחיל בהחזקת ידיים באוטו שלו בדרך לבילוי חמישי משותף בשדרות רוטשילד בת"א, המשיך להתלהבות מהזונות בחוף הצוק כשצפינו בגלים בחושך ואכלנו צ'יפס ואייס קפה. אחר כך כבר הרגשתי שכיף לי איתו וזאת הייתה הפעם הראשונה מאז הרבה זמן שגבר נוגע בי. או שאולי הוא ילד. נוגע באמת. במקומות האינטימיים. זה היה לילה מוזר כזה במכונית שלו, מוצאי שבת, פנסי הרחוב מאירים אור קלוש ברכב. זה יכול היה להיות הקיץ שלו, בטח שהוא היה אצלי בבית. בחדר. על המיטה שלי. אולי זו אני שלחוצה מדי ואולי זה הוא שלוחץ מדי. לחץ. עכשיו הוא כבר חזר למצב סורר עם הבנות באפליקציות. השבועות האלה נתנו לי תקווה שאני אצליח להתאהב שוב ואני כן זוכרת איך זה לחייך, להתקדם בדייטים ולדבר על להכיר את ההורים (אחרי שלא עשיתי את זה מ-2017). השבועות האלה גרמו לי להבין שאין לי מה לפחד מלהתאהב שוב ולהאמין שזה אפשרי. זה אפשרי. לא רק בפנטזיה עם אדון רגליים ארוכות, אלא במציאות, בלעדיו.

חו"ל+חו"ל
אחרי שבגיל 24 שמתי מאחוריי את הפחדים לטוס לחו"ל בביקורים מרהיבים בלונדון היפה ואיטליה הטעימה, הגעתי לפראג הקסומה ובלגרד הירוקה והכחולה. זה היה קשה, דרש הרבה נשימות עמוקות וזה הצליח. כאבי הבטן בלילות הראשונים התחלפו בהנאה ונראה לאיזה מסע אצא בגיל 26.

עבודה+לחץ= חזרה לכדורים/ יותר כסף בחשבון הבנק
הרבה כדורסל היה שנה. וכמובן העבודה הראשית שלי. ועוד ראשית. יש לי יותר כסף בבנק, אבל יש לי גם יותר לחץ. חזרתי לכדורי SOS אחת ל... קראתי את מה שאסי עזר כתב על הציפרלקס השבוע. בחיים לא נזקקתי להם, אבל מבינה מה הוא כתב על התקפי חרדה. השנה היו הרבה מאוד כאלה. אם יש לי יותר כסף בבנק, אני אוכל לעבור לגור לבד בקרוב מאוד. השאלה אם הלחץ יאפשר זאת. לפחות הסחות דעת יש לי. וימים מלאים ביומן. מי היה מאמין שאני מאלה שיירדמו כבר בעשר מעייפות?

סינוסים
הרבה טיולים ברמת גן היו לי השנה. זה התחיל בנדנדה בנתניה שגרמה לי להבין שמשהו לא בסדר באוזן שלי וגלש לכך שזה בכלל מהסינוסים. פעמיים השנה הם תקפו אותי. מחלה זה זמן טוב לקחת פסק זמן מהחיים, עם כמה שזה עצוב. מצאתי את עצמי הולכת ברחובות תחת אור שמש של יום טרי ונהנית מהרוגע הזמני. סינוסים, מקווה שאתם לא יודעים לקרוא. תישארו בסדר גם בחורף הקרוב.

השראה יש, השראה אין
כאן כבר אתם נכנסים. "להילחם בשבילו" נכתב בגיל 24, המשיך כל 25 והסוף שלו כבר יהיה בגיל 26. סליחה מראש שאני לא מעלה בפרקים כמו פעם, אולי עכשיו זה מובן. תודה לכל מי שקורא את הספר הזה וגורם לי להאמין שאוכל להוציא אותו לאור עם שינויים קלים בהמשך. את הדמות של ליאם ראיתי עוד ב2014, כשהתנדבתי במשהו שקשור למשרד הביטחון והבנתי את עולמם של הלומי הקרב. עופרי הייתה אמורה להיות בת 16 והסיפור יתקדם עם החיים שלהם, אבל החלטתי להפוך אותה לבת 21 בסוף עם ראש ילדותי.
זאת הפעם הראשונה שאני מתקשה לכתוב סיפור. אין פה טיפת השראה מהחיים שלי, חוץ מאירועים שקרו או דמויות שאני מכירה אישית, כמו של מאיה. זאת פעם ראשונה שיש לי כל כך הרבה קוראים לספר, גם אם זה נחלש לאחרונה.
אחתום את הפוסט הזה בכך שכשהסיפור ייגמר, תתכוננו לאחד חדש כי הוא בראש שלי כבר הרבה מאוד זמן. הוא יהיה משעשע, מציאותי מדי וגם עצוב לפרקים. ועכשיו אלך לשמוח ולנפח את הבלונים שלי כי חגיגות ה-26 בעיצומן.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
הרבה מזל טוב, את אחד האנשים הכי מוכשרים שהכרתי והסיפורים שלך הפכו לחלק מהחיים שלי, ואני מאחלת לך מכל הלב שנה של אושר ועושר והרבה אהבה אמיתית
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
תודה רבה לך♥
הגב
דווח
Blackbird Night
Blackbird Night
אני לא אגיד לך מזל טוב לפני הזמן אבל נשמע שגיל 25 היה משמעותי ואני אאחל לך שהמשמעות הזו תלווה אותך גם לגיל 26. ❤️
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 105
להילחם בשבילו- פרק 105
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 82
יש לי הכל- פרק 82
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 87
להילחם בשבילו- פרק 87
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
היסטוריה
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
תגנבי את הדמעות
תגנבי את הדמעות
מאת: אתי בן ארויה
רגע לפני טביעה
רגע לפני טביעה
מאת: SHALEV PERETZ
מצטיירת בתוכך.
מצטיירת בתוכך.
מאת: La Femme
סיפורים אחרונים
חבקי אותי חזק פרק 6
חבקי אותי חזק פרק 6
מאת: Maya B
הארה באמצע היום
הארה באמצע היום
מאת: K L
כשהיינו ילדים..
כשהיינו ילדים..
מאת: K L
האהובה שלי
האהובה שלי
מאת: K L
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף