נפלתי חזק
החבר הכי טוב שלי
אני נפלתי.
נפלתי חזק.
התאהבתי בשותף שלי לדירה שהוא כבר מעבר לזה.
הוא השותף שלי לסאטלות ולצחוקים.
השותף שלי לבכי ולחיבוק התומך.
השותף שלי לשיחות הכי עמוקות .
הוא מכיר אותי . את כל כולי . כל חלק שבי וכל פרצוף .
הוא הפך מבן אדם זר לחלוטין לבן אדם שהפך אצלי עולמות.
הוא נכנס למקום הכי קרוב אצלי בלב .
הוא החבר הכי טוב שלי .
נתתי לו פתח לראות את האני הפנימי שלי.
את המקומות הכי חשופים ופרטיים שלי .
לי ולחבר הכי טוב שלי יש קשר מטורף.
כימיה שאני לא רואה כבר הרבה,
ותקשורת בעיניים שיכולה למלא שיחות שלמות של מילים.
אני מכירה אותו יותר מאת עצמי.
הכלתי את כל השיגעונות והעצבים,
הכלתי את המצבי קיצון והשינוי המטורף במצב רוח.
ולא רק שהכלתי את זה, התאהבתי בזה.
התאהבתי בכל שריטה ושיגעון, בכל צעקה ובכל נשיקה שמרגיעה.
התאהבתי במי שאני איתו . לבד .
במיטה עם פייסל וסטלה שהיא רק שלנו .
ומיליון רגעים מטומטמים שגרמו לנו לבכות מצחוק .
הבעיה היחידה שהחבר הכי טוב שלי,
הוא לא רק שלי .
ידעתי לאן אני נכנסת מראש,
והדחקתי את זה כל כך הרבה זמן כי היה לי טוב.
היה לי מדהים.
אבל הרגשות צפו בבום, קיבלתי כאפה לפנים,
שהאדם שהכי קרוב אלי, כנראה קרוב יותר מידי ללב.
החבר הכי טוב שלי באמת אוהב אותי ואני יכולה להגיד את זה בלב שלם.
אבל הוא לא אוהב כמוני .
אני כנראה אוהבת את החבר הכי טוב שלי
קצת יותר מידי.
שלח תגובה
אם את לא יכולה לעשות כלום אז תתרחקי
להישאב למצב הזה שלא מתפתח לשום מקום, למרות שזה מרגיש גם טוב, בסופו של דבר פוגע בך
אם מה שאמרתי זה שטויות תתעלמי מהתגובה
אם זה לא שטויות - make a move or flee
