כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

לב שנשאר מאחור

.

אני לא טוב בלעזוב.
אני תמיד משאיר אחריי איזה חלק קטן מהלב שלי לאחר כך, שמא אחזור וזה יהיה מוזר שאחזור למקום בו שום דבר ממני לא נשאר.
את מסתכלת עליי בשעה ארבע עשרים וחמש לפנות בוקר, מחויכת קלות ושיכורה מאהבה.
לא ידעתי שהפעם העסק הזה יהיה מלוכלך יותר מקודמיו.
״רון...״ את אומרת לי. לוחשת שמי ולא יודעת שעוד כמה רגעים לא אהיה כאן יותר.
אשבור אותך ואת הלב הקטן שלך. וזה כואב לי. כואב לי בלב.
אני לא רוצה לעשות לך את זה אבל אני חייב.
אני לא טוב במחויבות. כמו רוב הגברים בימינו. מה אנחנו מחפשים, רק סקס יש לנו בראש, לא הרבה מעבר לחרמנות הזו שלנו.
אנחנו לא מחפשים ליצור קשר, לדבר עם הבחורה. להבין אותה לעומק, להיכנס לרבדים, לדעת מה היא אוהבת, כמה היא שונה.
אנחנו לא טובים במחויבות. אנחנו טובים בלעזוב.
אנחנו טובים בלהשאיר את הלב שלנו מאחור ולהתנתק, להשאיר אותך חשופה מכל המגננות והמסכות מולנו ולהיפגע, לא במודע.
אנחנו טובים בהשלכת ליבך לרצפה ודריכה עליו. כמו עשרות הגברים שעשו זאת כבר לפני.
ולנו כבר לא אכפת. אכפת לנו רק מסיפוק רגעי, שחרור וגילוי עולם מלא טוב ללא רגש; ניתוק מוחלט בין הלב למוח.
״שירי, אני...״ אני מביט בך ונושם עמוקות.
את מביטה בי עם עינייך הקטנות, התמימות, מחזיקה אותי נושם לרגע אחד יותר מדי.
עוד מבט אחד קטן ממך ואני מתחרט, שירי, אני נשבע, אני נשאר במיטה ולא עוזב אותך. אבל זה חזק ממני. אני לא יכול. אני לא יכול להישאר.
את טובה מדי בשבילי. מתוקה מדי. תמימה מדי.
אני מלטף אותך ולוחש לך בשקט בין הסדינים, קרוב לאוזן המתוקה שלך, שרק את תשמעי, כמה את הראשונה שהצליחה להפוך לי את הלב ולא עשר האחרות שניסו לעשות זאת לפנייך. כמה השארת מקום חרוט עם שמך על ליבי. כמה את מיוחדת.
אני אומר לך את הדברים האלו לפני שאני לוקח את הדברים ועוזב אותך לבדך.
אני משאיר פיסה קטנה של הלב שלי ממש שם, לצדך על הכרית, במידה ואחזור בסוף לבין זרועותייך.
מה אני אעשה, שירי, אני טוב בלהשאיר אחריי לב שבור, אני מצטער. זה הפך כבר להרגל. את לא ידעת שזה חלק מהעסקה.
מסתבר שככה אנחנו, שירי, ותלמדי את זה בדרך הקשה, עד שגם ליבך יתקשה מתקוות לאהבה אסורה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Tzori Admoni עקוב אחר Tzori
שמור סיפור
ספרים מאת Tzori Admoni Tzori Admoni
שברים של הזמן "רק כאשר היא נכנסה לחייו הוא נתן למחסומים הללו להתרסק לאט על גבי האדמה ולהשתחרר מהפחדים שעטפו אותו, ולה לנשק צלקותיו הגלויות והחבויות עמוק בנפשו ובליבו הדואב."
"היכן שהחיים נגמרים הם גם מתחילים, כמו שגל מגיע אל החוף, נשבר, נסחף לאחור וחוזר בשנית."
זהו ספר המאגד בתוכו קטעים קצרים על אהבה, על החיים, על שברון לב ועל המציאות שאנו חיים בה.
מילים שנכתבו לאורך השנים ומשקפות את השינויים בנקודת המבט של הסופרת עליהם.
צרי אדמוני, בת 21, סטודנטית לצילום.
את התשוקה לכתיבה גילתה בגיל 13, בוגרת ביה"ס לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי בחיפה.
'שברים של הזמן' הוא ספרה הראשון.
מוזמנים לעקוב אחר עמוד הכתיבה שלי בפייסבוק.
לרכישת הספר, מוזמנים להיכנס לקישור
לפרטים נוספים
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אפריל גל גילרוביץ'
אפריל גל גילרוביץ'
מקסים! ❤
הגב
דווח
1 אהבתי
Tzori Admoni
Tzori Admoni
תודה רבה מרגשת! ♥
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz