כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 1

ממש כמו מנטרה.

סשן פוסט טראומה

יום שלישי, אבל זה לא יום מיוחד במיוחד.
סתם עוד יום רגיל.
עוד יום שאני מגרד את עצמי מהמיטה כדי ללכת לטפל בבעיה.

וואלה נשבר לי הזין מהמצב הזה.
אז אני קם מהמיטה, עושה אימון קצר בחדר בדירה, כי כרגע רק לזה אני מסוגל, כד להחיות קצת את הגוף.
אני נותן לעצמי קצת להזיע, ולא מהתקפים.
זה לא משתווה לריצה, או לכל פעילות אקסטרימית אחרת, אבל זה משהו אני מניח.

ואז אני מתקלח, לובש את הבגדי ילד-שלא-התבגר שלי, פיטר פן, ויוצא עם אחותי.
שוב שתיקה שנוחה לשנינו בנסיעה.
תמיד אמרתי שבסביבה של אנשים נכונים קל לי יותר לשתוק ולא להרגיש מובך מהשתיקה, שלרוב רועמת, כי הרוב לא נכונים לך.

אני פותח חלון, ומוציא את היד, מרגיש שכבר קיץ.
מזיז אותה בקצב אפסי של הרוח שבכלל לא קיימת באזור הזה. רק לחות וחום. והאוויר עומד.
בואנה זה הזוי.
קיץ ואני לא בים. קיץ ואני לא יוצא להפי האוור באמצש,
קיץ ואני לא בחוץ רוב היום.
מבאס, אבל שוב אומר לעצמי שלוש פעמים בראש ברציפות - "אחרי כל ירידה יש עליה".
כמו מנטרה שאם אני אגיד אותה מספיק פעמים אני אאמין לה בסוף.

בכל מקרה הגענו לקליניקה, ואני יורד מהאוטו. ממש כמו איזה אמא שמקפיצה ילד לחוג קרטה או מה שלא יהיה. תמיד יצאתי בלי להסתובב אליה להגיד משהו. פשוט יוצא והולך. לא "ביי", לא "נתראה", לא מבט, לא כלום. כי קשה לי עם זה, אז אני לא מחכה לה, מנסה לשמור על קמצוץ עצמאות גברית שאין לי.

נכנס למשרד ומתיישב. מחכה שהיא תקרא לי. מציץ בנייד לראות אם היא כתבה לי.
נשבע שהיא משהו מיוחד האישה הזאת. כן נו, זאת שאני חופר לכם עליה, זאת עם הגומות.
אז אני מתחיל לחשוב עליה, מתכנן לפרטים מה אני רוצה לעשות כדי להפתיע אותה, ואיך, ומתי.
כל פרט חשוב.

"גיא?"
אני מסתכל עליה. הפריעה לי בתכנונים.
"אתה יכול להיכנס".

אין פה משהו שונה, זה אותו משרד רגיל שאני רואה כבר הרבה מדי זמן.
הכל מושלם מדי, מסודר מדי. נקי מדי. מריח טוב מדי.
זה לא טבעי, זאת לא דרך הטבע, זה נראה מזויף מדי.

אני מתיישב בספה שבטח לא עולה פחות מ7 משכורות של הישראלי הממוצע,
אבל כוסעמק - כמה שהיא נוחה.

"גיא! מה שלומך? איך עברו היומיים האחרונים? איך ההתקפים?"
אני נאנח. מסתכל על הכל חוץ ממנו. חושב איך להתחיל.
איזו מן שאלה מעצבנת זאת? "איך ההתקפים?"
מה זה איך הם?
הם פשוט תענוג!

אני לא יודע איך לענות לו, ומעביר יד בשיער שלי שכבר מביא לי עצבים ואז אני רק חושב על זה שאני מת לגלח את כולו לפעמים.
נסחף במחשבה.
נושם נשימה עמוקה, ומכל מה שעבר לי בראש, אני בוחר להגיד לו:
"אתה יודע. התקפים".

גאון הדור.

"אתה רוצה לפרט?" הוא שואל אותי.

נשבע שאין לי כוח לזה שוב. אותן שאלות, אותן תשובות.
הגוף שלי כבר נהיה עצבני, תזזיתי. אני תמיד מזיז את רגל שמאל מהר כשאני לחוץ.
פעם הייתי מזיז אותה על המערכת תופים, והיום?
זה.
והאמת שהריאות שלי התחילו ללחוץ לי על הבית חזה.

הוא רואה את זה ומבין.
"על מה תרצה לדבר שירגיע אותך?"
עליה.

אבל תכלס זה מאוחר מדי ואני אוגר בתוכי הרבה מדי רגשות והרבה מדי דברים אבל לא מצליח לבטא אותם ספציפית בסיטואציה הזאת.
וואלה בא לי לבכות כוסעמעמקקקק ערס.
רק בא לי לבכות.
הכל עצור, כל מה שאני מרגיש בזמן האחרון. אם זה כלפי המצב הזה, אם זה כלפיי עצמי, כלפיה, כלפיי אחותי.
אני כועס על עצמי, ואני רוצה יותר מעצמי. רוצה לזרז את זה, רוצה להחלים.
יש לי כל כך הרבה תכנונים, רעיונות, רצונות, שאיפות.

והכל מתנקז לרגע הזה שהכל על סף. הכל מתנקז לפאקינג רגע הזה.
אז אני מתחיל לדמוע ושם את היד על הפנים שלי, כמו ילד קטן שמתפדח בזה שהוא בוכה
.

"גיא דבר אלי". אני שומע אותו,
אבל לא בא לי להיות פה.
בא לי להיות איתה, לחבק אותה. לשתוק איתה.
כי איתה השתיקה תהיה הכי נוחה, הכי נכונה שיש.

"שניה תן לי רגע".

"קח את כל הזמן שאתה צריך, אבל אני רוצה שתתאמץ לשתף. אני יודע שזה קשה אבל זה יקדם אותך".

הוא הביא לי כוס מים והצלחתי להירגע.

"אני פשוט רוצה יותר מעצמי, וזה לא מספיק לי המעט הזה".

"אני רוצה להיות מסוגל לקבל אותה, את האהבה שלה."

"למה אתה חושב שאתה לא מצליח?"
לא יודע, אתה הבוס. אתה צריך לתת לי תשובות.

"כי כואב לי ואני לא מאמין שזה מגיע לי".

"יופי. אוקיי. ומה החלטנו שהדרך המתאימה כרגע?"

"לקבל את עצמי קודם?"

"למה אתה בספק? תהיה בטוח בתשובות שלך.
זה מצוין ונכון.
ואיך אנחנו עושים את זה?"

"ההקלטות?"

"גם. מה עוד?"

"להימנע מביקורת עצמית".

"מעולה. אתה יודע מה לעשות אתה פשוט זולג אחורה כל הזמן. תנסה להתרכז בלהתקדם ולא בללכת אחורה".

"טוב".

"תנסה לחזור על זה עד שזה ייקלט."
אתם מבינים? עוד מנטרה.

הוא הפעיל את ההקלטה,
שוב סיפרתי על השיט שלי מהצבא.
שוב רועד מפחד, או מלחץ, או שניהם.
שוב רואה דברים רעים שעוטפים אותי, ומחבקים ולא עוזבים
.
שוב דמעות,
שוב שחור.

ואחרי הכל אני אמור לקחת את ההקלטה, ולשמוע אותה בלופים בבית.
את כל ההקלטות.
המטרה היא להקשיב לעצמי מספר, לקלוט, לעבד, להודות.
להפסיק להדחיק.

אני מודה, זה סבל. להקשיב לעצמך מתאר את הזוועות.
אבל זה עובד. פשוט מאוד לאט.
הלוואי והייתי יכול לקחת כדור ושזה יעלם לגמרי.

והאמת שכל התת מודע הזה קופץ לי למודע.
לכל מה שהוא חלק ממני מתערבב עם הדברים שהדחקתי.
והוא אומר שזה טוב כי זה אומר שאני מחלים.

ועכשיו בסיוטים אני רואה עוד דברים.
דברים שדיברתי עליהם בהקלטות.
והאמת?
שאני גם רואה אותה.
בסיטואציות קשות להכלה, כאלה שרק המוח המצולק שלי יכול ליצור.

אחרי הסשן איתו אני חוזר עם אחותי לדירה.
נכנס, מוריד נעליים.
שורפות לי העיניים.

חם לי ואני שוב מתחיל להזיע מהסטרס, אז אני מתפשט כמעט לגמרי, ופשוט נשכב במיטה.
שם מאוורר, בוהה בתקרה.
ואז היא עונה.
יש! היא ענתה.

ואז אני חושב, ומתכנן, ומשחזר את כל מה שאני הולך לעשות בשבילה ואיתה כשהכל ייגמר.

ממש כמו מנטרה, עד שיחלחל.

Guy . עקוב אחר Guy
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tohar Maymon
Tohar Maymon
הלוואי והכל יסתדר ותחלים ותהייה עם המהממת שלך, זו עם הגומות ותהיו מאושרים
הגב
דווח
Guy .
Guy .
❤❤❤
הגב
דווח
unknown user
unknown user
איזה מקסים אתה....
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Guy .
ילד בגוף של בן 31
ילד בגוף של בן 31
מאת: Guy .
כל הדברים שרציתי לומר ולא הצלחתי.
כל הדברים שרציתי לומר ולא הצלחתי.
מאת: Guy .
לשמוע חיוכים מבעד לחרדה
לשמוע חיוכים מבעד לחרדה
מאת: Guy .
מפלצת המוות
מפלצת המוות
מאת: Guy .
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
זאב קטן
זאב קטן
מאת: imagine me
על כיפור שלי\2012-2018
על כיפור שלי\2012-2018
מאת: gali the first
שהיופי נהפך לעסק.
שהיופי נהפך לעסק.
מאת: Alon PAGLIN
ריקו
ריקו
מאת: איש המגבעת
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D