כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

לתת לזמן לזרום.

לך, שהרסת את חיי, את הילדות, ובעיקר את התמימות.

מה החלטת להרוס לי את החיים?
אז, כשהייתי בת 14, רק 14,
ילדה תמימה, שבסך הכל דאגה שכל בוקר,
אדם כלכך זקן שכמותך,
יקבל 'בוקר טוב' בבוקר לח,
שתקבל יחס,
ולו מעט,
שרק דאגה שיעלה לך חיוך על הפנים,
שבסך הכל דאגה,
להתחיל כל בוקר בלשמח מישו אחר,
שמבוגר ממנה בכמה עשורים,
לו רק ידעה מה יוליד אותו יום...
אני זוכרת כל כך את היום הזה,
זוכרת הכל,
זוכרת שכמו בכל יום,
כמה שעה אחרי שכולם בכיתה,
כמובן מדליקה בוקסה ושמה שירים,
פעם היה חשוב לה להתחיל את הבוקר במוזיקה טובה,
התקווה 6 זה היה?
כמה ימים לפני פורים, הכתרה בסניף ....
מה היה באותו היום..
למה לא הכנת את עצמך,
לאיזה כללים של אמא לא הקשבת?
שלא לדבר עם זרים ..... !
כמו כל בוקר,
אני יוצאת מהבית,
ממשיכה את הפלייליסט שלי באוזניות,
מנסה ללכת בקצה מהיר להספיק לשיעור שני,
לפחות משו..
בדרך, עצרתי אצלו,
במקום שהוא עובד במפעל חסד,
אשכרה מפעל חסד! ,
הוא היה בחוץ כרגיל,
''בוקר טוב לך, חיכיתי לך!''
'היי, מה נשמע? מה שלומך?'
''שלומי מצויין''
תוך כדי זה הוא לוחץ לי את ידו,
כף יד יבשה,
קרה,
שחורה מפיח.
'אני ממהרת קצת הבוקר..... אז '
הוא קטע אותי במצע, מתקדם אליי,
הוא מתקדם יותר מדיי אליי,
יותר מדיי קרוב אליי,
אני מרגישה את הרגל שלו מתחככת בשלי,
מרגישה את השפתיים שלו מתקרבות פנים שלי,
מעביר יד על הלחיים שהפכו לאדומות מדיי,
ואני עומדת,
קופאת,
לא מגיבה .
לא זזה,
הסתכלתי עליו,
הוא פתח את הפה שלו בשביל לומר משו ועוצר,
היד שלו נעצרה קרוב לשפתיים,
הוא נשק לי נשק רטובה ודוחה על לחי,
והתקדם לכיוון השפתיים,
כולו חייך חיוך זדוני,
מודע למעשיו,
מודע להכל,
הייתי בטוחה שהנשיקה הראשונה שלי תהיה עם מישו אמיתי,
שאני אוהבת,
במקום זה קיבלתי נשיקה קרה,
רעה,
אכזרית,
רשעה,
קרירה,
ובעיקר לא תמימה,
היד שלו מתחילה לזלוג לכיוון המותניים,
באותו מגע רע,
ופה כבר עצרתי,
למה רק עכשיו?
אני שואלת את עצמי בדיעבד,
אבל אני לא יכולה לשפוט את עצמי,
כי ברגעים כאלה, את לא את.
אמרתי לו: 'אממ.. אני מאחרת, ביי'
וברחתי,
שמתי אוזניות והלכתי לבית ספר,
התנהגתי כרגיל, כאילו לא קרה כלום.
עבר שבוע,
הרגש כבר לא היה נמצא בסיטואציה,
היה רק מקרה וזהו,
לא הרגשתי כלום,
רק ידעתי עד כמה זה היה נורא.
וזהו .
ואז החלטתי שאני לא יכולה לעשות את זה לבד,
הלכתי לרב שלי,
ביקשתי ממנו, הרב אני צריכה עזרה,
אני לא יכולה לבד.
(יש מכם שיחשבו ש'למה דווקא רב? את לא חושבת שצריך מישו שהוא לא בן בעניינים כאלה?'
אבל רק על הרב אני סומכת שזה לא ייצא, והוא זה שיעזור לי בדרך שאני רוצה, ומאמינה.. )
הוא ענה לי בהלם,
שאני כלכך לא מגיבה,
''אני צריך זמן לעכל את כל זה, אני אחזור אלייך"
קמתי מהשיחה הזו וברחתי,
ברחתי לפינה במסדרון בית- הספר,
ולא הבנתי את עצמי..
אני לא יודעת למה אנשים הגיבו לזה כלכך נורא,
אבל רק עכשיו, כלכך ההרבה זמן רחוק מהמקרה,
אני מבינה הכל,
כל מה שלא הבנתי בתור ילדה,
ילדה, אני מבינה עכשיו.
בסוף היום הוא ניגש אליי,
ואומר לי כמה אני אמיצה,
כמה תישבוחות מגיעות לי על האומץ שלי,
ואת האמת, הייתי צריכה את זה, לדעת כמה אני שווה,
ושאלתי אותו,
''הרב, מה אני יכולה לעשות, בשביל להמשיך הלאה?''
אחרי שיחה אורכה, הבנתי לתובנה הזו-
''לתת לזמן לזרום''

לתת לזמן לזרום.

כל יום אחרי המקרה הייתי רואה אותו, הוא היה אומר לי בוקר טוב, ואני,
עם פרצוף של שונא מסתכלת ומתעלמת,
משחק אותה 'לא מבין מה עשה'
עד שיום אחד לא יכלתי יותר,
פניתי אליו, אמרתי לו נחרצות
'' אתה, אתה הרסת את חיי, בגללך נהרסו לי החיים!
הלוואי שכל לילה שתלך לישון, תלך לישון בידיעה שלי הרסת את החיים, לתמיד,
הלוואי שתמות, מטרידן''

גם כתבתי לו מכתב, ושמתי לו במפעל שלו, בתא שלו,
ומאז הוא לא יכול להסתכל לי בעיניים,
מחר, אני הולכת אליו ומאחלת לו איחול שבעיניי לא יכיל את מה שאני מרגישה-
"בגללך כמעט התאבדתי. תהיה אשם בזה עד שתמות, ושזה יקרה מהר"

איחול שרק אני יכולה לאחל, לבן אדם שאני כל כך שונאת.

לתת לזמן לזרום.

כותבת בשבילי עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
בוגרת מלידה
בוגרת מלידה
את מדהימה!
זה לא קל אבל את אמיצה ואת תעברי את זה יהיו ימים טובים יותר❤
הגב
דווח
בוגרת מלידה
בוגרת מלידה
את מדהימה!
גרמת לי לבכות...
את תתגברי על זה ותהיי במקומות יותר טובים :)
זה קשה אבל תאמיני בעצמך ואת תצאי מזה ❤
הגב
דווח
כותב נסתרות
כותב נסתרות
הלוואי שהמכתב הזה יגיע לכל יד ומוח זדוניים
שידעו מה קורה בלב הקורבנות שלהם למשך שנים.
ואת - כל הכבוד לך שידעת מה לעשות ולמי לפנות.
והלוואי והפוסט הזה ישחרר מתוכך את כל המקעים מהסיפור הזה.
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
כותבת בשבילי
אני 10/10.
אני 10/10.
מאת: כותבת בשבילי
אל תדאגי, יהיה לך טוב
אל תדאגי, יהיה לך טוב
מאת: כותבת בשבילי
אוף, שוב פעם?
אוף, שוב פעם?
מאת: כותבת בשבילי
למה יש רגשות לא טובים בעולם?
למה יש רגשות לא טובים בעולם?
מאת: כותבת בשבילי
סיפורים אחרונים
המזח / אצטרובל
המזח / אצטרובל
מאת: איש המגבעת
צפצוף
צפצוף
מאת: איש המגבעת
מכשפה
מכשפה
מאת: imagine me
אולי
אולי
מאת: T; Tjs
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D