כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

צלקות - 4

על פוסט-טראומה כפולה

שבת בבוקר.
קמתי מהמיטה מוקדם מאוד. סביב 4 בבוקר.
מתיישב במיטה.
שוב סיוטים
שוטף את הפנים, קולט שני עיגולים שחורים במראה.
לא ישנתי דקה.
מצחצח שיניים, מנסה לבנות את הסיוטים מחדש, להבין מה בדיוק הלך שם ולמה הם חוזרים.
עברו איזה 3 שנים מאז הסיוט האחרון שלי.
כולם היו קשורים לאש.
אני מניח שזה בגלל הסיגריות שהיא נהגה לכבות עלי.
לא יודע.
אני עייף
הולך למטבח, מנשנש תמר, מתלבש בבגדים שמתאימים לריצה.
לוקח את האייפוד שלי. מצחיק לחשוב על זה. אייפוד.
שם את האוזניות הגדולות שלי שכיסו לי את כל האוזניים, ויוצא לרוץ.
תמיד אהבתי לרוץ. זה תמיד ניקה לי את המחשבות וסידר לי אותן בסדר מסוים. מה חשוב? מה פחות?
להגיש עבודה? לקנות מתנה? לבשל? לעשות כביסה? מתי לשלם חשבונות?
הייתי מתמסר לנשימה, בסינכרון מושלם עם הקצב של המנגינה.
רק מי שאוהב לרוץ יודע, שריצה זאת לא פעולה כייפית במקורה. זה כמו בירה, טעם נרכש. בדיוק כמו שאנחנו לומדים לאהוב למרות החסרונות הקשים. כמו שהיא למדה לאהוב אותי. אני טעם נרכש בעצמי.
הטבע שלי זה הלב. כל מה שעשיתי ובחרתי וגרם לי להתקדם בחיי זה הלב. המוח רק החליש אותי תמיד. גרם לי להיות סגור, עצור, קעור.
רצתי היום 12 ק"מ.
לא רע יחסית למעשן .
פעם עישנתי הרבה. אבל כמו בירה ובן אדם שחושב מהמוח, גם סיגריה זה טעם נרכש. רציתי להרגיש בברנג'ה התל אביבית, שייך.
כמובן שגם ירוק, זה עזר לי להירגע אחרי יום קשה.
היא עוד ישנה, ואני חזרתי לדירה, מתנשף.
אוף, צריך לעשות קניות
לא חזרתי מאז לסופר ההוא. לא מאז מה שקרה.
היא עשתה קניות במקומי בשבועיים האלה.
הבינה, אבל לא שאלה שאלות.
מזל תאומים, אתן מבינות?
הכנתי לנו במקום זה פנקייקים, המומחיות שלי.
אחרי שסיימתי בלסתי אחד כי לא התאפקתי. נכנסתי למקלחת, וכשיצאתי במגבת היא הסתכלה עלי במעין מבט מוזר.
"אתה יודע שאתה מדבר מתוך שינה?"
מה?
"על מה את מדברת?"
הדופק התחיל לעלות.
משהו בי היה תקוע, לא רגוע.
מאז המקרה בחנות אני חושב שקצת ירד לה.
היו לה אנרגיות שליליות כלפיי, ביקורתיות.
אז התחלתי להסתגר בעצמי ופחות לשתף. לא הרגשתי שיש לי עם מי. כל פעם שניסיתי היא נישקה אותי, העבירה נושא ושאלה אותי מה בא לנו להזמין לאכול בערב.
כל פעם שהיא סגרה אותי הרגשתי פחות שייך, פחות אהוב.
" אתה צועק ומדבר מתוך שינה".
"אה... סליחה".
מה יש לי עוד להגיד להאשמה שכזו?
אחרי שהתלבשנו חשבתי שנשב לאכול את הפנקייקים שכבר התקררו.
"אני יוצאת עם טל לים".
זאת הזמנה? או בקשה לשקט ומרחק
"עכשיו?"
"כן".
ואז היא לקחה את התיק והלכה אפילו בלי לטעום מהפנקייקים שהכנתי רק בשבילה.
היא הפריחה לי נשיקה מאולצת. והדלת נטרקה.

אחר כך ראיתי טלויזיה, המון שטויות, אין מה לראות.
התחיל לשעמם לי. החלטתי לכתוב לה. בלי אגו.

-איפה את? -
-גורדון-
-אני יכול לבוא? -
-נראה לי שעדיף שלא-
בום.
זה קרה, ההתחלה של הסוף.
-משהו קרה? -
-אני מרגישה שמשהו לא בסדר. אני אבוא יותר מאוחר הביתה ונדבר-.
-טוב. -

תמיד שנאתי פרידות. אני גרוע בזה. לא אוהב את זה ולא רוצה בזה. מוכן לעשות הכל רק כדי לא להישאב לריק, לבדידות.
היא חזרה הביתה רק ב1 בלילה.
אמרתי לה - "היי, מה קורה?"
"לא טוב לי".
"מה לא טוב לך?"
היא יודעת שמשהו עובר עלי
"גיא, אל תיתמם. אתה כבר שבועיים לא מנסה אפילו".
אני לא ישן טוב כבר שבועיים, מרגיש לבד כשאני בזוגיות. לא שואלת. איך את מצפה שאתנפל עליך כשאת אפילו לא מחבקת?
"מנסה לגעת בך?"
"כן".
איך גבר מסוגל להסביר לאישה שהוא גם מחובר לרגשות שלו בשלב כזה של אהבה בקשר? שגם הוא לא מסוגל לגעת כשכואב לו וכשלא הכל כשורה? כשהוא לא מרגיש אהבה בחזרה?
"אני יודע".
"אתה מבין שזה גורם לי להרגיש לא מושכת בעינייך נכון?"
מה? את הכי מושכת שיש. אני אוהב כל סנטימטר בך.
"למה שתרגישי דבר כזה?"
"אני לא יודעת, ככה אני מרגישה".
הייתי ילד. לא הבנתי מה זאת אישה .
"זה לא קשור אליך".
"אז למה זה כן קשור?"
כואב לי.

"אני לא יודע".
"גיא... ?"
" אני חושב שאני צריך ללכת למטפל."
"איזה מטפל?"
"פסיכולוג".
"למה?"
"כי קצת קשה לי עכשיו".
"אז למה אתה לא מדבר?"
לך תסביר לה שאתה לא מדבר כי אתה מפחד להיחשב חלש, לא גברי.
"אני לא חושב שיש על מה".
אידיוט. למה אתה אומר את זה?
"אתה רציני?"
"כן, הכל טוב מבחינתי".
הכל חרא, הכל צף שוב.
"אוקיי, אני רוצה לישון".
"מה לישון? בואי נדבר".
"תעשה לי טובה. אתה לא רוצה לדבר".
לא על הלב.
"טוב, נדבר מחר".
הלכנו לישון.
זה הולך להיגמר מצידה. אני יודע

למחרת אחרי העבודה נפגשנו לבירה. היה נורא נחמד ואפילו צחקנו. השכחנו את הצרות שלנו ואני הדחקתי הכל.
אחרי שחזרנו הלכנו ברחוב בעיר התוססת הזאת.

פתאום שמעתי יריות בצרורות.
התחבאתי מהר מאחורי רכב וקראתי לה בצעקות שתצטרף אלי.
הדופק עלה.
אין לי שליטה.
הכל מסתחרר.
שוב עזה.
שוב בהלה.
למה הם יורים עלינו?!
בעל הרכב מגיע.
"נשמה הלו אני צריך להתניע."
"אתה לא שומע שיורים עלינו?! מה אתה עושה?!"
1.80 של שומן ושרירים. כובע קסקט לבן, בשיפוע של 45 מעלות ומכנסי פומה שחורות.
תפסתי אותו בחולצה וגררתי אותו לריצפה בחוזקה.
רציתי להגן עליו. הוא קיבל מכה.
שניה אחר כך הרגשתי את האגרוף שלו בתוך הפרצוף שלי.
זה כאב.
כל הפרצוף שלי בער והרגשתי את הדופק שלי בעצם של הלחי.
זה גרם לי להרגיש מותקף.
קמתי ופיצצתו אותו עד זוב דם.
אנשים ברחוב התערבו. אני שומע את עיני השקד ברקע צועקת.
תפסו לי את הידיים.
הושכבתי על הריצפה.
גבר ישב מעלי.
"תנשום עמוק ותרגע!"
הדופק משתגע.
הרגשתי את החום בעמוד השדרה מתפשט לי למוח.
מי אתה בכלל? רד לי מהגוף!

לא הצלחתי להירגע, הרגשתי במלחמה.
לא מצליח להתפקס על שום נקודה.
הכל מרצד.
שוב מזיע.
שוב כועס.
שוב צעקות.
שוב נאבק.
שוב דם על הידיים.
שוב מלחמה.

ואז הכל הפסיק.
דממה.

אחרי שבוע היא עזבה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

גיא רוזן עקוב אחר גיא
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Til Til
Til Til
ואווו ואוווו ושוב ואווו
הגב
דווח
גיא רוזן
גיא רוזן
אין על הפירגונים שלך..תודה
הגב
דווח
1 אהבתי
Tohar Maymon
Tohar Maymon
צמרמורת
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
גיא רוזן
פיטר פן
פיטר פן
מאת: גיא רוזן
נו יפה, זכית
נו יפה, זכית
מאת: גיא רוזן
גמילה
גמילה
מאת: גיא רוזן
תיבת פנדורה
תיבת פנדורה
מאת: גיא רוזן
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
"אני אוהב אותך"
"אני אוהב אותך"
מאת: שבורת כנף