כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

לאהוב אותך לאט...

סיפור אמיתי. מכיל תוכן מיני.

את גיל הכרתי ערב אחד כשפגשתי במקרה את עידו בבר עם החברים שלו...
שמחתי לראות את עידו. הוא תמיד חימם לי את הלב.
אדם שהכיר אותי ברגעים שהייתי עדיין כל כך מבולבלת וחסרת בטחון אחריי הפרידה הזאת.
הוא היה איש הסודות שלי.... אדם שיכלתי לדבר איתו על הכל.
עידו היה מוקף חברים, את חלקם הכרתי מעט מסיפורים או תמונות...
הם היו נראים מופתעים מהבחורה התל אביבית בשורט שהם מעולם לא הכירו...
מהמראה השונה שלי, מהחיבור לעידו.
בחור אחד משך את תשומת ליבי..
הוא הצטרף פתאום והתיישב לידי.
הוא שאל מהיכן אני, איך מכירה את עידו....
העיניים שלו היו הראשונות להקסים אותי.
עיניים יפות וחיוך שובב....
אבל למען האמת, די התרכזתי בעידו ששמחתי לראות.
הופתעתי כשכבר באותו הלילה, הבחור הנאה הוסיף אותי באינסטגרם. התאכזבתי כשראיתי שבכל התמונות שלו הוא עם בת הזוג שלו.
לא אהבתי את הרעיון שיש לו חברה והוא מראה התעניינות.
לאחר כמה ימים, הבחור היפה שלח לי הודעה:
תקשיבי, את אחת הבחורות הכי מיוחדות שיצא לי להכיר.
התעצבנתי.
לבחור הזה יש חברה! הכעס של בחורה שבגדו בה, הציף אותי.
שלחתי הודעה לעידו: עידו, לגיל יש חברה?
תוך פחות מ 5 דק קיבלתי הודעה מדוד הקנאי, ״התאהבת בגיל הא?״ (דוד היה האהבה השנייה שלי)
עידו והפה הגדול שלו..........
״לא, הם נפרדו לפני חצי שנה״ הוא השיב. וזה הספיק לי.
גיל היה בחור נאה בעיניי.
אבל מעבר לזה, לא שמתי לב אליו ככ אחכ......
שמחתי לראות אותו בבר שעבדתי בו מידי פעם.
ובניגוד לכל הגברים שאני חוסמת או לא משיבה להם,
לו השבתי.
עניתי על השאלות שלו..... על הסקרנות שלו לגביי.
אבל הייתי רחוקה מלדמיין משהו.
הייתי עסוקה בלהינות להיות לבד. להינות מכל מה שאני חווה....
התקופה הזאת שאחריי הפרידה הקשה. להתחזק ולגלות אל עצמי מחדש.
לקבל המון אהבה מכולם ולתת המון אהבה. ללא שום התאהבויות...
כמו בשיר שהקדשתי לעצמי אז...
״זמן לראות את הצבעים, בלי למהול אותם באהבה, שם תמיד אנו נופלים.
זמן לנשום ולהבין, מה היה היום, מה יהיה מחר, מה בכלל אנו רוצים״
לא רציתי למהול את החיים שלי באהבה. להינות מהיופי ומהעולם.
גיל היה שם תמיד.
ינשוף לילה כמוני, ההודעות שלו אחריי משמרת לילה ארוכה או לעת ערב.....
הוא היה משוכנע שאני מאוהבת בעידו. והוא לא לגמריי טעה...
את עידו אהבתי המון. אבל החלטתי שלא לתת לעצמי לאהוב אותו.
לאט לאט התחלתי לשים אליו לב יותר. לגיל ההוא....
ועדיין, לא הצלחתי לדמיין רגשות. לא רציתי אף אחד.
התחמקתי משיחות רומנטיות, מלהטעות אותו שנפגש לדייט....
השאלות שלו הפכו להיות אישיות יותר ויותר....
וכשהתחמקתי מלענות, הוא שאל: ״על יין ופייסל?״
״על יין ופייסל.״ הייתי עונה.
השיחות הפכו להיות קבועות. כל לילה עד הבוקר...
שני ינשופי לילה סקרנים....
שני מזל סרטן שמשלימים אחד את השני.....
לילה אחד החלטנו להפגש.
זה לא היה רשמי. בפיגמה עליתי לרכב שלו, נסענו לתחנת הדלק הקרובה והזמנו קפה. חנינו באחד הרחובות ופשוט דיברנו....
דברנו עד הבוקר.
וככה נפגשנו שוב ושוב.... פשוטים. בפיג’מות שלנו. עם ״קפה של הביוקר״ ברכב שלו... באחד הרחובות שבין לבית שלי לשלו...
מדברים עד הבוקר. מעט מתביישים זה מזו.
חיפשתי את כל הסיבות שבעולם לא להרגיש אליו כלום.
כל תירוץ ללמה לא.
וככל שרציתי אותו יותר, נחסמתי יותר.
לא הצלחתי לדמיין את הגוף שלו. או לדבר איתו כמו שאני...
וכשהגיע הרגע שהוא ביקש לנשק אותי.... עניתי בנימוס, עדיין לא.
נבהלתי.
לא רציתי שהבנאדם הזה ייעלם. השיחות.... הלב שלי שנפתח אליו לאט לאט......
רציתי לנשק אותו.
ולא יכולתי.
גיל קבע איתי המון דייטים. ״יש לנו את כל הזמן שבעולם״ הוא אמר.
הוא גרם לי להרגיש שהוא לא הולך לשום מקום.
שאני לא צריכה לפחד שהוא יילך.
ערב אחד הוא הביא לי בקבוק, ואמר, ״שימי בבקבוק הזה פתקים של כל הדברים שאת רוצה שנעשה. כל המקומות שאת רוצה שנלך אליהם״.
הפתק הראשון שלי היה יודל׳ה. בר מסעדה ירושלמית שמעולם לא הייתי בא.
הדייט הראשון שלנו היה ביודלה.
אני לא הייתי מאורגנת כלל.
באותו יום אחריי עבודה, הלכתי עם ידיד לקיר טיפוס. ומשם ליוגה...
״תהיי מוכנה ב 9 וחצי?״ שלח גיל. השעה הייתה 9.
ואני כלל לא בבית...
כן, השבתי.
הגעתי לבית ותוך דק ספורות הייתי באוברול רומנטי מוכנה לו שיאסוף אותי.
זאת פעם ראשונה שהתרגשתי מדייט.
חבר שלו פינק אותנו במיטב המטעמים, והברמניות שיכרה אותנו כהוגן בעוד ועוד צ’ייסרים של ארק.
״אני רוצה שהלילה תשתכרי.״ הוא אמר. ״את תמיד סאחית״
זה היה לילה מדהים. היה לי כיף והיה לי טעים. ונשארנו עם אנשי הצוות עד סגירה.... צחקנו והיינו שיכורים.
החבר שלו לקח אותנו הביתה.
לבית של גיל.
לא התכוונתי להגיע לשם.
אבל לא התנגדתי...
הוא סיפר לי הרבה על הבית שלו. על המרפסת עם הנוף לפארק...
על המיטה הנוחה שלו.
רציתי להכיר את הבית מהסיפורים.
את גיל רציתי לאהוב לאט. שהזמן יעצור. לגלות אותו עוד ועוד. והוא אותי. להתרגש ממנו בלי סוף......
כל החששות לאבד אותו גוועו באלכוהול.
הבית שלו היה גדול.... ויפה ככ.
הגענו לחדר שלו, הוא שם חברים בטלווזיה, זה היה לילה חורפי קר, נכנסנו מתחת לסמיכות....
הגוף שלו עטף אותי. הגוף שלי בער מבפנים מהנוכחות שלו.
השפתיים שלו מצאו אותי וזאת הייתה הנשיקה הכי חמה שמעולם הרגשתי. אהבתי את השפתיים האלה. אהבתי איך שהוא מנשק.
הוא הרים אותי אליו, מנסה לפתוח את האוברול שגם ככה היה דקיק והדבר היחידי שהחזיק אותו עליי, זה הקשירה בצוואר.
הידיים שלו כבר חדרו את החולצה שלי. ליטפו וצבטו בעדינות את הפיטמות שלי. פתחתי את הקשירה, והורדתי ממנו את החולצה גם....
כל הבגדים ירדו תוך כדי שגילינו זו את זה.
לא יכולתי לשאת את הרצון שלא ידעתי שיש בי, למגע שלו.
הגוף שלי להט ממנו. מכל מה שהוא עשה.
רציתי אותו בכל דרך.
נתתי לו לחקור אותי. ללמד אותי להינות ממנו. מהאצבעות שלו בי. מהשפתיים שלו.... מהליטופים... וההוראות שהוא זרק בשקט.
״העור שלך ככ נעים״
״עור של אישה...״ השבתי.
״לא. לא לכל הנשים יש עור כזה, שלך נעים ממש״
״אני יכול להקשיב לקול שלך כל החיים, וכשאת לוחשת.... את משגעת אותי״
״זה כמו בחלום שחלמת?״ שאלתי? ״יותר טוב מהחלום!״
הרגשתי שלא איכפת לי מכלום עוד. חיכיתי מספיק....
היה נראה שלעולם לא אדע שובע מהמגע שלו.
מהשפתיים האלה שלו והנשיקות הרכות, הדרך שבה עצם את העיניים והצמיד את האף שלו לשלי.... מתענג מכל קירבה. מכל מגע.
נהניתי ממנו. מלילה שלא נגמר.
גם כשנרדמתי, חלמתי עלינו עוד ועוד...

הגיע הבוקר.
כאב לי הגרון מעט מהקור של אתמול.....
ביקשתי ממנו להכין תה.
אני בכלל לא לא אוהבת תה... אבל התה שהוא הכין היה מדהים.
לגמתי לתוכי את ים החששות שעלו ברגע שהאלכוהול יירד...
שאלתי אותו, שאלך עכשיו?
הוו ענה לי: ״משוגעת לאן תלכי. תשארי כאן״
סיימתי את התה והוא עטף אותי לתוך חיבוק חם בין הסמיכות.
לים נשיקות רכות וליטופים.......
ולעוד סקס לוהט.

את גיל רציתי לאהוב לאט...
לא להרוס את הקסם בלאהוב, בפחד שהותירה בי אהבה ישנה....
להתרגש ממנו בכל לילה מחדש...
מהשיחות שלנו...
ומהשפתיים שלו.

לאט לאט, לאהוב אותו הכי הרבה.

*to be continued*

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Phoenix  Girl עקוב אחר Phoenix
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
גיא .
גיא .
מזל סרטן פה,
כתבת מדהים
הגב
דווח
Phoenix  Girl
Phoenix Girl
היי סרטני :) תודה 3>

למען האמת, זאת הייתה טיוטה שבטעות התפרסמה, ועכשיו תיקנתי.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 3
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 3
מאת: Stav BH
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
בר תיקון
בר תיקון
מאת: שיר פיליבה
רק עוד פעם אחת
רק עוד פעם אחת
מאת: Lidor Ashkenazi
"אולי תכתוב עליי שיר?"
"אולי תכתוב עליי שיר?"
מאת: moshe shachar
המדורגים ביותר
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי