כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

קלישאה

או רק הביטחון שלה

"יאללה, הלכנו" אמרתי לה והצבעתי על השעון בפלאפון.
עבר עליי יום ארוך שכלל נסיעות, ארוחה כבדה, קצת אלכוהול ובעיקר בילויים עם מרי ג'יין.
הייתי עייף והיא סיימה משמרת ולא יכולתי להשאר כבר בבר המחורבן הזה.
אנשים זהב, בר נוראי.

אמרנו להתראות לכולם והיא עצרה בAMPM לקנות אוכל לדירה. היא קונה ואני מציק לה, נהנה מזה שהפעם המצב הפוך.
נראינו מהצד כמו זוג מז'ורנל תל אביבי היפסטרי, ואני יודע את זה משתי סיבות:
1) אני תמיד נראה כמו בן זוג של נשים שמסתובבות איתי. לא ברור לי איך זה קורה ולמה אבל זה המצב.
2) הקופאית לא שאלה מה אני רוצה. היא הניחה שאנחנו מתקדמים לאותו המקום.

נכנסנו לרכב והכל התחיל.
זה מדהים איך מתוך המציאות נוצר הרגל,
ואני מניח שזה ההסבר היחיד לכך שהשיחות הכי טובות הן באמצע הלילה ברכב.
וכך מצאנו את עצמנו מדברים על הא, דא וענייני דיומא ב04:30 בבוקר.

"אני לא יודע מה קרה, אבל לאחרונה ידידות שלי שמות לב אלי ומתחילות איתי המון" סיכמתי שיחה.
"אולי התחתכת" היא ענתה בגיחוך.
"אני פשוט נהדר ולקח להן זמן לגלות את זה" אמרתי בביטחון של קלישאה מסדרה.
"לכן אתה לבד?" היא עקצה.
"מזכיר לך ש*אני* בררן" קרצתי במילותיי.

"טוב תשתוק" היא אמרה בזעף החצי צוחק שמאפיין את המין היפה ואני החלטתי להתגרות.
"קחי אותי עכשיו" השלכתי את מילותיי לאוויר בתיאטרליות שלא תבייש את הנוול הכי מוצלח של ערוץ ויוה.
"אתה זוכר שחבר שלך היה בי נכון?" היא ציטטה לי את מילותיי.
היא לא טועה, אם לא היתה שוכבת איתו למספר חודשים, יתכן שאפילו הייתי נותן לה סיכוי. או לפחות נגיד את זה לשם הסיפור, כי בפועל יש מספיק סיבות אחרות שבגינן לא נסתדר, וגם לא הייתי מכיר אותה אלמלא הוא.

נהיה מאוחר.
"יאללה תלכי כבר הביתה!" חייכתי אליה עם העיניים
והיא חיבקה אותי לשלום.
"בלי להסניף לי את הצוואר הפעם" ניסיתי לקבוע, והיא, שאוהבת לטענתה את ריח הבושם שלי, צללה לתוך צווארי.
"את יודעת שאני רגיש שם" אמרתי והסטתי את ראשי קצת אליה.
לרגע דמיינתי אותה מצמידה את שפתותיה לשלי בעוד שנינו מתחילים את ריקוד הלשונות המוכר והנעים.
"בדיוק" היא אמרה ונשקה ללחיי ויצאה,
ואני רק שמחתי שהפעם לא קרה דבר ואני יכול לחזור הביתה וללא לתת לזה להטריד אותי בזמן הקרוב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

L'Etranger surréaliste עקוב אחר L'Etranger
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
איי אייי אייי...
מה יהיה איתכם בסוף מה?!
(;
הגב
דווח
L'Etranger surréaliste
L'Etranger surréaliste
כלום. התשובה היא שלא נעשה כלום.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay