כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 3

בפעם הראשונה מאז שנפרדנו

יצאתי היום לדייט בפעם הראשונה מאז שנפרדנו, אבל הוא לא אתה.

יצאתי היום לדייט עם מישהו אחר בפעם הראשונה מאז שנפרדנו.
קוראים לו נדב, הוא סטודנט מהמרכז וכשמסתכלים לו עמוק בעיניים טיפה קשה להתרכז.
מהרגע שנכנסתי לאוטו הוא לא הפסיק להחמיא לי, וזה הרגיש טוב לדעת שיש אחרים שיאהבו את איך שאני נראית, שיחשבו שאני בחורה אחרת מכל מה שהם פגשו לאחרונה ושירגישו נוח בקרבי.

אבל הוא לא אתה,
וכשהוא זרק פתאום שהוא ייקח אותי לשוק הפשפשים,
רציתי לספר לו שזה היה המשפט הראשון שאמרת לי כשנפגשנו. רציתי לספר לו שכל כך נהניתי לאכול איתך שם גלידה ולשבת בנמל כשאין לנו מושג איך חוזרים משם לאוטו בארבע לפנות בוקר.

והוא לא אתה,
כי הוא קצת התבייש לדבר עם השומר של הבר ולבקש ממנו לשבת על הספות וזה הזכיר לי שאתה היית הבחור הכי חברותי שהכרתי, שלא הייתה לך בושה ושתמיד פיתחת שיחה עם כל בן אדם, על כל נושא ותמיד בגובה העיניים.
זה גרם לי להבין שלא הערכתי מספיק כמה היה לך לב טוב.

וכשעברנו ליד קניון ארנה זרקתי לו שפעם הקניון הזה היה מוצלח כי היה בו את ה״טורנדו״,
והוא לא ידע על מה אני מדברת, וכאב לי, כי זכרתי כמה צחקנו על זה, שיכתבנו יחד את המסלול שהיה שם והעלינו נוסטלגיה טובה.
זה גרם לי להבין שלא הערכתי מספיק כמה תחומים משותפים היו בנינו.

והוא לא שאל אותי כמה אחים יש לי,
והוא לא שאל על מה אני אוהבת לכתוב,
והוא לא שם לב שחצי מהפנים שלי שייכים לצד הטורקי והחצי השני לצד העירקי,
והוא לא התעניין לדעת מה אני עושה ומי הם החברים שלי, וזה צבט לי נורא, כי לך היה כל כך חשוב לחקור אותי בכל האופנים.
וזה גרם לי להבין שלא הערכתי מספיק כמה ידעת לקרוא אותי וכמה היית צמא להמשיך לחקור.

והוא לא הצחיק אותי בטירוף כמוך,
ולפעמים גם הייתי צריכה לזייף איתו חיוך,
ולא הרגשתי שאני יכולה לשתף אותו בשיר חדש ששמעתי היום שהוסיפו לו כינורות בבית השני והוא גמר לי על הלב ונטמע בכל החושים, כי רק אתה ידעת להעריך מוזיקה אמיתית. וזה כאב לי, שאולי אף פעם לא אהיה בנוכחות אדם בעל נפש של אמן.
הרגשתי שאין עוד בעולם גבר שיידע להצחיק אותי עד דמעות כמוך ולגרום לי לדבר איתו על כל נושא שעולה לי לראש.

וזה נורא עצוב,
כי אנחנו לא נחזור יותר
ועדיין אצטרך לחיות עם התחושה
שהיינו כל כך טובים יחד
ובסוף טובים גם לחוד.
וזה נורא שמח,
כי עוד קיימת אהבה,
ואולי זה לא נדב,
אבל בסוף אני אמצא,
גם אם זה לא יהיה אתה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אתי בן ארויה עקוב אחר אתי
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Bar A
Bar A
כרגיל משאירה אותי עם פה פעור. אלופה.
הגב
דווח
Just Liel
Just Liel
אחד הטקסטים היותר יפים שקראתי לאחרונה.. הצלחת לבטא באופן מוחלט את הרגשות והמחשבות שלי.
התחברתי מאוד ומבינה אותך ❤
יש לך כישרון כתיבה יוצא דופן.. אני פשוט נהנית מכל טקסט שלך.
מדהימה!
הגב
דווח
Yifat Amsel
Yifat Amsel
וואו. אני לא מגיבה בד"כ אבל איכשהו רשמת משהו שמסתובב לי במוח כבר כמה חודשים... תודה! ואגב טורנדו היה באמת הקטע של קניון ארנה עם השמיים הכחולים...
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אתי בן ארויה
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan