כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כשיצאתי משדה הקרב!

כמה מילים מסיפור שלם.

ארבע שנים אחרי אני פותח את פי החסום
מנסה לשתף קצת אולי מישהו מכם יבין
אולי מישהו מכם חווה קצת כמוני ויודע על מה אני מדבר,
מדבר על המבצע ההוא בעזה ההוא האחרון צוק שמו,
כי מתחתיו תהום אין תחתית ומי שמועד מהצוק כל חייו יהפכו למפלה אחת גדולה.
אני זוכר את הקריאה של המ"פ שיש פקודת ליציאה,
בהתחלה התלהבנו התחלנו לדבר בינינו
כמה שאנחנו מוכנים וערוכים לרגע הזה כבר להרוג מחבלים שיוצאים נגד העם והארץ שלנו.
התארגנו אני זוכר שהלכתי לצד שפצרתי את כל הציוד ברמה הכי גבוהה שיש
ומשם באו האוטובוסים לקחת אותנו לאזור התכנסות חטיבתי.
שהמג"ד אסף את כל הגדוד לתדריך אחרון ולשיחה אמתית,
שמילותיה מהדהדות במוחי עד היום,
הרגשתי שאני כל יכול שהפחד הוא לא קיים בי
שזה הרגע שלו חיכיתי כל חיי להילחם למען ארצי ומולדתי,
למען אבותיי ואחיי למען כל בית ישראל, בערה בי אש בצורת מגן דוד.
ואז הגיעה תפילתי האחרונה לפני היציאה התפילין מונחות במקומן הספר אחוז בידיי,
עיני עצומות ופי ממלמל והפעם לא כמו תוכי כמדי כל בוקר.
אלא הפעם בדמות אדם חדש אשר זוהי תפילתו הראשונה והאחרונה.
ביקשתי לחזור, לחזור חצוי שבור מעוך אבל העיקר לחזור .
מה ששכחתי לבקש זה לחזור גם מבפנים וזה לא קרה.
באמת מבחוץ חזרתי שלם כמו שנכנסתי עטוף דגל ישראל ביציאה,
לוק סקסי מלא בבוץ ואבק אך מבפנים חזרתי שבור.
בדרך איבדתי חברים שמעתי בקשר על עוד אובדן של נשמות אהובות,
וראיתי גם את אויבנו נופלים מולנו כקוביות של דומינו, וכן הפחד כן קיים בי,
והאש שבערה בי בערה לידי כמדי שעה ומילות המגד חרוטות במוחי כקעקוע,
ופניהם של חבריי נצרבו בעיניי כאילו נולדתי היום.
יודע אני שמאז ועד עולם אזכור את רגעי האימה, האושר,
השמחה, העצב, הפורקן, השלמות, הקבלה והאבדון של אותו מבצע בהיותי עומד על צוק.
ומה כבר יכול להחזיק בנאדם פגום במעמד כזה אם לא אהבה,
אהבה לכל דבר שקיים ובי הייתה כמיהה ואהבה לשוב הביתה,
לארצי ואדמתי כי זה מה שביקשתי כשהתפללתי
וכשחזרתי יצאו ממני המילים הללו
שלכאורה נראות כאילו מכוונות לבחורה מדהימה שחיכתה לי
אך מדבר אני על ביתי ואדמתי שחיכו שם שאחזור לחיות חיים חדשים,
עצובים אך גם פה עומד אני על צוק.

כשיצאתי משדה הקרב היא חיכתה לי
קצת בכתה הרבה שמחה שחזרתי
גופי היה שלם כמו שנכנס אבל בנפש נפצעתי
הרבה חלומות נסדקו עבר שנשכח חברים שהכרתי

הכל השתנה מאותה הנשימה שלקחתי בזמן שהתפללתי
הרבה רשעים שבראשי רועשים מהחושך שההוא שהרגשתי
הזיכרונות שצפים ללא רוח חיים מאותו הבור שחייתי
מעל ראשי כדורים וממולי תותחים שמחכים לשמוח שנפלתי

כשיצאתי משדה הקרב היא צפתה בי
קצת רעדה הרבה התרגשה עד שנחלשתי
ליבי היה חצוי כמו שנכנס אבל הרוח נעלמה לי
הרבה זמן נאבד קרעים במכנס וילדות שנעצרה לי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

עידו עידו עקוב אחר עידו
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
. ...
. ...
מצמרר!
הגב
דווח
עידו עידו
עידו עידו
תודה יובל
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz