כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

בין חיים למוות

איך לא הייתי איתך יותר ומאיפה לעזאזל היה לי את האומץ להשאיר אותך לבד בחדר ולחכות שתלכי?

מאז ומתמיד כל יום הולדת חיכתי לשיחת טלפון ממך לשיחה של "מזל טוב"
ובגיל 17 גילו לך את המחלה .
לא יודעת כמה הבנתי את זה . הייתי ילדה .
זה היה חופש גדול זה היה בתחילת הדרך הקשה הזו שאמרו לי
"היא תבוא מהבוקר בצהריים יבואו לקחת אותה היא לא יכולה להשאר לבד"
ואני? באותו הרגע רק קיללתי ואמרתי "לא רוצה"!
היית באה והייתי מגלגלת עיניים, משאירה אותך לבד בחדר
העדפתי לראות טלויזיה!
שהיית קוראת לי הייתי עונה ביאוש ומחכה שיבואו לקחת אותך
ואז .. לאט לאט הזמן עבר וגדלתי .. והבנתי שאני לא רוצה לאבד אותך
ויום אחד זה קרה .. בישרו לי שהפסקת להלחם .
ביי לכאב הזמני שלך ושלום לכאב הנצחי שלנו
בכיתי . בכיתי את חיי וזה כאב ביום הולדת שלי ששיחת הטלפון ממך לא הגיעה ..
והינה תראי כבר 7 שנים חלפו ויש בי כל כך הרבה כאב וחרטה
איך לא הייתי איתך יותר ומאיפה לעזאזל היה לי את האומץ להשאיר אותך לבד בחדר ולחכות שתלכי?
הלוואי והייתה לי את האופציה להשאר איתך בעוד חופש גדול ..
לעזאזל ..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Meri popins .. עקוב אחר Meri popins
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה