כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

רק שנינו

הייתי צריכה לדעת שזה יקרה

אנחנו יושבים בפארק, רק שנינו, אני עם סיגריה ביד ואתה לידי "תעבירי לי" אתה אומר ואני לוקחת שכטה ארוכה, מכניסה את העשן לריאות ומוציאה אותו לפה שלך, נותנת לך לנשק אותי עד שאני מבינה מה קורה ועוצרת אותך "לא הפעם" אני אומרת, מרגישה חסרת אונים, זאת הפעם הראשונה שאני עוצרת מישהו מלנשק אותי. אנחנו יושבים כמה שניות בשקט והראש שלי על הכתף שלך, אני חושדת במה שיקרה אבל מקווה שזה לא. ומבלי שאני שמה לב השפתיים שלך על שלי, ואני מנסה לומר לך להפסיק אבל לא מסוגלת, אפילו לא יודעת מה לעשות עם עצמי, מנשקת בהיסוס, בניגוד לרצוני, ואתה משעין אותי אחורה ואני מתנגדת "לא זה" אני אומרת ואנחנו ממשיכים להתנשק בישיבה עד שאתה מנסה שוב להשעין אותי אחורה ומצליח הפעם, אני רוצה לעצור אותך, מנסה למצוא דרך לברוח כשאתה מנשק את הצוואר שלי, מתחיל לפמפם ואני שותקת בפחד, אפילו לא יודעת מה כלכך מפחיד אותי. אתה מתחיל לנשק אותי בנשיקות קטנות מהצוואר לשפתיים, ואני מקווה שזה אומר שזה הסוף, מבינה שאני צודקת כשאתה מנשק אותי שלוש נשיקות יבשות ורכות בשפתיים.
ואנחנו יושבים, מדברים כאילו כלום לא קרה כשאנחנו יושבים באותה נקודה בדיוק. ואני רק שואלת את עצמי למה, למה אני כזאת חלשה? למה אני כלכך חסרת אונים? למה אתה לא מקשיב לי?

stronger now עקוב אחר stronger
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
מדהימה !!!
הגב
דווח
סנופקין .
סנופקין .
הכתיבה שלך... זה כאילו הכל יוצא דרך הסדקים שבנפש... שורט אותי כל פעם...
הגב
דווח
stronger now
stronger now
תודה רבה (:
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה