כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

הנשף

חלק 1 (אם תרצו עוד אכתוב את ההמשך)

הסתכלתי בתמונת שומר המסך שלי, בה אני והאקס הופענו, נפרדנו לפני רק שלושה שבועות אבל התגברתי. השעה הייתה עשר בדיוק, הנהג עצר והכריז שהגענו למקום. ירדתי מהמיניבוס בשמלת נשף שחורה עם תחרה ורודה שהבליטה לי את מה שרציתי שתראה, מולי ניצב שער מרשים בצבע לבן, ידעתי שאתה מחכה לי מאחוריו.
בזמן שחיכיתי שהחוצץ בינינו יעלם, חיבקתי את הבנות, שכמוני, גם הן עמדו בשמלות מפוארות, באמצע שום מקום. אחרי כמה דקות שהרגישו נצח השער נפתח באיטיות מייסרת. לעשות את הצעד הראשון לכיוון הנשף הרגיש כמו לצנוח ממטוס, כמו בנג'י לנוף יפייפה, מפחיד אבל, הרבה יותר מרגש. צעדתי על שביל העפר שהוביל אותנו לשטיח האדום בניסיון לא ללכלך את השמלה, ההליכה על עקבים הייתה מסובכת לנוכח העובדה שאני לא בחורה של עקבים. כל הבנות כבר מצאו את עצמן בזרועות מחבקות ואני סורקת את כולם בעיני בחיפוש אחרייך. כמה בנים עצרו וחיבקו בברכה, גם אליהם התגעגעתי, אבל איתך לא דיברתי כבר יום שלם, כמו חתן ששומר את ההתרגשות לכלה, כמו כלה נרגשת שלא הסכימה להראות לחתן את השמלה עד הרגע המיוחל, ככה היינו, מצפים, מחפשים. ואז ראיתי אותך שם, עומד בחולצת הבורדו המכופתרת שהלכנו לקנות יחדיו, עטוף בג'קט וחנוק בפפיון מצחיק, רציתי שתבוא עם עניבה, עד אתמול עוד רבנו על זה, עכשיו אני חושבת שאתה לגמרי בחור של פפיון. ועמדת שם, ליד הצלם, עסוק בלדבר עם החבר של החברה הכי טובה שלי, ואז ראית אותי, ניסית להסתיר את הלסת שנפתחה מבלי שתרגיש, מיותר לציין שזיהיתי את זה ממרחק, עזבת את השיחה מבלי להתנצל ובאת לכיווני, לא יכולתי להתאפק ורצתי אליך, על העקבים, עם השמלה. ושמישהו ינסה לעצור אותי מלהגיע אלייך. התעלמתי מכל אלו שאמרו לי שלום. בחיוך ענק, מאוזן לאוזן הרמת אותי בהנפה של נסיכות וחיבקת אותי כאילו לא התראינו שנים. שלפת פרח אדום ונתת לי אותו, התחלתי לצחוק בקול רם.
מאז הפרידה היית עסוק בלנחם אותי, ואני ניסיתי לגרום לך להבין שלהיות בן 18 ובתול, זה לא קול! כל שישי עודדתי אותך לצאת למועדון ולהזרים בחורה אבל בפועל כל שישי ישבת בבר עם החברים ההזויים שלך ושתית 2 ליטר בירה ושלושה צ'ייסרים של וודקה זולה. תמיד סיפרתי לאקס ולעצמי שאנחנו אפלטונים מידי, שאני לעולם לא ירצה אותך... שבוע שעבר כשהלכנו לקנות לך את המכופתרת, הוכחתי שאין בינינו כלום. אבל עכשיו, אתה כל כך יפה. אתה מהבנים האלה שהשם שלהם זה כל מה שצריך להגיד ולא צריך להוסיף ולו עוד מילה נוספת. אתה גבוה, ומצחיק, עם בלורית מתנופפת, כל דבר אצלך במידה הנכונה, חוץ מהבדיחות השחורות שרק אני מצליחה לזרום איתך עליהן.
אחרי שכל זוג עשה את התמונה המסורתית, יכלנו לגשת לדבר החשוב ביותר בנשף, הרי שהוא האלכוהול! 80 צ'ייסרים נמזגו. כולם נעמדו במעגל ענק שהתחיל מדלת ההזזה השקופה עד כמעט שפת הבריכה והשתרע לאורך כל חלקת הדשא ששימשה אחר כך לרחבת הריקודים. כולם ניסו לברך ללא הצלחה ואז אופק התשתלטה על העניינים והכריחה את כולם להקשיב. היא דיברה על שמי שנמצא כאן הם האנשים החשובים לה ביותר, שעברנו כברת דרך במערכת ועוד דברים מרגשים, שגרמו לי טיפה להתבאס שאנחנו בסוף י''ב.
בזמן לקיחת השוט היה ניתן לראות את כל הפרצופים החמוצים של אלו שלא שתו הרבה זמן, כמוני למשל... עם פתיחת בקבוקי הבירה, גם המוזיקה חזרה. העקבים התחילו להיות בלתי נסבלים ומאחר שכולם כאן ראו אותי בלי מקלחת שישה ימים לא הייתה שום התלבטות לגבי השארת העקבים. הם עפו בחזרה לתיק שלי לפני הצ'ייסר השני. סער נעלם בין קהל השתיינים, אז השלמתי את מכסת התמונות שהתחייבתי אליה ואת מכסת האלכוהול המינימאלית שחובה עלי לשתות. ואז הוא הגיע, עם בקבוק בירה ביד ולגם ממנו, שם עלי את ידו, המתח ביני לבינו חרך את האוויר, הוא הביט בי ואני בו, אנשים הבחינו, פירקנו את הסיטואציה המוזרה בכך שהלכנו לרקוד. אופק כבר התגלגלה על הדשא בצחקוק הקולני שלה שמשך את צומת הלב מכולם, משב רוח קריר הכה בנו ונכנסנו אל תוך הבית, מצאנו שם חדר שאמור לשמש למקלחות ובתוכו עוד חדר קטן בעל דלת שקופה עם שלט ''סאונה'' אך החום לא פעל. ישבנו שם, לוהטים מתמיד, כשהוא מחבק אותי בזרועותיו ואני שומרת שאף אחד לא יכנס, ידענו שבעוד רגע נתפוצץ, סוף סוף הייתי מוכנה לעבור הלאה במעשים, להתנשק עם מישהו אחר מהבחור שאותו הייתי רגילה לנשק בשנה האחרונה, ושרר שקט, שקט שהכיל כל כך הרבה מילים וחששות. פחדתי להסתכל לו בעיניים, כי להסתכל בעיניים משמע לרצות, משמע לאשר, ואני רוצה, כל כך רוצה. אבל מפחדת. ממלאה את המחשבות ב''האם הוא טוב?'', כבר לא יכולה להסתיר את זה, אני שקופה יותר מהדלת שאמורה להסתיר אותנו. והאלכוהול מתחיל לדגדג ולדחוף, ואני... מפסיקה לחשוב. הסתתי את מבטי מהשמירה אל עיניו, אני לחלוטין מאשרת, בבקשה, אני שלך, תמיד.
וזה קרה.
התפוצצות חושים בנשיקה אחת, או יותר, כשהוא מחזיק לי את הצוואר ומחליק את אצבעותיו קרוב לאוזן כאילו שהוא כבר עשה את זה מליון פעמים. שכחתי כמה זה מרגיש טוב להתמזמז, להתחבא, להימשך, לרצות, להגשים, לקבל. אני לא יודעת אם זה האלכוהול או סער אבל אני שבוייה ולא ברשות עצמי. לא היום. זו הייתה נשיקה מהסרטים, כימיה כמו של ניסויים בעלי פיצוצים מרהיבים, היינו ניסוי שעלה על כל הציפיות. ואז אחת מהבנות שהספיקו להשתכר נכנסה, קפצנו ממקומינו, היא לא שמה לב למתרחש, או לפחות למה שהתרחש לפני שתי שניות, היה ברור שאנחנו לא יכולים להסתכן, ועלינו לחפש חדר חדש, קמנו והתקדמנו לכיוון השירותים, שהספיקו כבר להיות מוצפים ומשם אל חדר השינה, שכבר קיבל את תואר ''חדר השיכורים'', בו היו כמה מזמוזים מיתוך שכרות שישמשו חומר טוב לריכולים ביום שאחריי, וסער ואני לא חומר טוב לריכולים, לפחות אנחנו לא רוצים להיות. יצאנו החוצה, בחזרה את השטיח האדום שבכניסה, המאבטח לא היה שם וגם לא הצלם. סער אחז את ידי והוביל אותי ואת רגליי היחפות אל מעבר לגדר, על המתחם המאובק שאף אחד לא ידע שקיים, השתדלתי לא להתלונן על הכאב ברגליים לאור הידיעה שהוא תכף הולך לעשות לי ממש טוב. בחלק המאובק מחוץ למסיבה חיכו שלוש מכולות. כשחצינו את הגדר נצמדנו אל מאחוריי המכולה הראשונה, כך שאף אחד לא יבחין בנו. וכן. הוא עשה לי ממש טוב! הוא הרים אותי ונישק אותי חזק, בתשוקה מטורפת בכל מקום שהיה לו נגיש, בפה, בצוואר, ההיסחפות שלנו הובילה אותו אל המכולה השנייה כשאני עדיין עליו, עדיין מנשקת אותו. עדיין עם השמלה המפוארת. לא לעוד הרבה זמן. הוא הוריד אותי, אחז לי בפנים והמשיך לנשק וללטף לעוד דקות ארוכות. ובלהט הרגע נפלנו אל הקרקע, סער התיישר והתיישב על האבק ואני התיישבתי עליו, ולא מנעתי ממנו כלום, כמו שאמרתי, הייתי שבויה. הוא היה התגשמות כל הפנטזיות, כל הסרטים. המשכנו להתמזמז ולנסות להיות כמה שיותר קרובים באופן פיזי אחד לשני, הוא נשכב ואני עליו. נישקתי גם אני את צווארו בנשיקות רכות והמומות, יכולתי להרגיש את הדם שלו שלהט והעור שלו... התחלתי לנוע עליו, לא יכולתי לעצור את עצמי. ''את כל כך סקסית עם תלתלים'' נפלט לו, בעוד מחזיק את עצמו שלא להתפוצץ. צחקתי ועניתי ''עשיתי היום מחליק''. הוא נעצר וצחק ''אפילו לא שמתי לב.. פאק, את כל כך יפה''. עכשיו אני החזקתי את עצמי לא להתפוצץ.
לא חשבתי על השמלה... טוב, אולי לרגע אחד, ואז הבנתי ששמלות נשף נועדו בכדי לההרס על ידי תוצאת חרמנות. עצם העובדה ששנינו היינו מלוכלכים מהאבק עשה לי את זה אפילו יותר. הבושם שלו היה בעל ריח מושלם, וסוף סוף ניתנה לי ההזדמנות להריח אותו מקרוב. הרמתי את ראשי וגיליתי שהמכולה השנייה פתוחה, ליכלכנו את הכל לשווא, הוא הרים אותי בעודי יושבת ולקח אל המכולה, אני בהיתי בו כלא מאמינה, נפלט לי צחקוק בעודי מנסה לנקות לו את השיער שנצבע בלבן אבל אז הוריד את הג'קט ושכחתי מזה, הוא פרס אותו ושכבנו עליו כמו בסצנות מבויימות, אני מעל. כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה שסער הגבר הסקסי ביותר שפגשתי בחיים. הוא נגע בי, עבר כל כך הרבה זמן מאז שמישהו נגע בי. מאז שאני רציתי שיגעו בי. וזה היה מדהים. זה היה מהמם. הוא מישש את קצוות השמלה באיזור החזה, ידעתי שהוא רוצה לראות. יש לי מה לראות פה. ואני לא ביישנית, הנחתי לו להוריד לי את השמלה, לא היה כמעט אור, שלנוכח העובדה שבכל רגע מישהו עלול לשמוע אותנו ולהיכנס זה דווקא עבד לטובתי. ישבתי ככה, בגב חשוף, וחזה חשוף מול בחור, לא הייתי במצב הזה כמעט חודשיים. ואם נאמר את האמת אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי כל כך חרמנית על מישהו... או שעשיתי משהו מיני נועז ולא שיגרתי, אולי מאז כיתה י', כשהסתגרתי בחדר של ההורים שלי עם בחור שהיה אז י''ב ונתתי לו לגעת לי בכוס, בעוד שהאקסית שלו הייתה מחוץ לחדר. כן, הייתי ילדה קצת מופקרת שתמיד הייתה קנאית לבתוליה. אבל אני כבר לא בתולה, וסער כן, אני יודעת שהוא כן. הוא החבר הכי טוב שלי, אני יודעת עליו הכל והוא.. גם. הכל. כל מה שעשיתי עם האקס, ולפניו. המחשבות האלו בלבלו אותי, והותירו אותי מובכת. הסתרתי את החזה שלי בעזרת כפות ידי. והוא פעל בטקיטיקה הנכונה להרגעת הבחורה כאילו שהוא מתרגל את זה כל יום, הנשיקות שלו הפכו להיות יותר עדינות ורכות, כמו שמתארים אנשים בעודם עושים ''אהבה'', גם אנחנו עשינו, עושים? הרפתי את כפות ידי והחזרתי אותן למקום שברגע הזה הן היו שייכות אליו, השיער שלו, ידעתי שהוא נהנה כשמשחקים לו בשיער ובינתיים הוא המשיך לגעת בי בצורה אלוהית!
פתאום הבנתי שיש לי רגשות אליו, קיוותי שבאותו רגע הוא הבין שיש לו רגשות אלי, אבל במקרה שלו, לעולם לא אוכל לדעת, רק אם אשאל, וזה יהיה מביך. אלוהים, אני כל כך גרועה בלהישאר אפלטונית! זה לא הזמן ליבש את מה שהולך לי שם למטה או לדכא את מה שנעמד לו. אז עשיתי את הצעד שהוא חיכה לו ובדקתי את הסחורה. והסחורה הפתיעה.. טוב אם נדבר בכנות, אני והוא פתוחים עד כדי כך שהוא ידע את הגודל של הזין של האקס שלי ואני כבר הייתי מוכנה למידות של הזין שלו. הייתי הידידה הזו שמספרים לה הכל, ועל זה בדיוק הקשר שלי ושל סער התבסס עד היום, פ-ת-י-ח-ו-ת. אולי אנחנו טיפה מרחיקים לכת אבל... המחשבה הזו הייתה הסימן שלי לפתוח לו את החולצה, כמו שתמיד פינטזתי, כפתור אחרי כפתור במיומנות שלא ידעתי שיש לי... האור המבצבץ האיר את הגוף המושלם שלו, בדיוק כמו שרציתי, לא מנופח מידי, פשוט מושלם! הוא הסתובב להניח את החולצה שלו שכמוון שהספיקה להיספג באבק והגב המדהים שלו התגלה לעיניי, העברתי עליו את אצבעותי בעדינות, כאילו שאני נוגעת ביהלום זעיר, מתענגת על כל שניה. הוא הסתובב בחזרה אלי. גם כל החושך שבעולם יצליח להסתיר את הסומק הטבעי שהצטבר לי בכמויות על הלחיים. הוא נישק, חזק, שוב. החזרתי את ידי למעל מכנסיו, באיזור הנכון לתוהים... התקשתי במקצת לפתוח לו את הריצרץ בשם הציפורניים הארוכות שגידלתי במיוחד לנשף. הוא חייך ועזר לי עם זה, ניסיתי להחזיק את הצחוק ממבוכה שהתחנן לצאת לאוויר העולם בכך שעיוותתי את שפתיי והוא בתמורה ליטף אותן ואז חזר ללטף את כל כולי. קריצה קריצה. וזה היה שם, הזין שלו שהתחבא בתוך בוקסר אפורות חלקות, בלי ציורים ילדותיים כמו שהיה לאקס שלי. כן. סתמי. אני יודעת שאני חופרת על האקס, זה לא בגלל שעדיין לא התגברתי עליו, זה בגלל שהוא היחיד שעבר איתי את כל החוויות המיניות והזין היחיד שעד עכשיו ראיתי, זה עומד להשתנות. זה שם. הזין של החבר הכי טוב שלי שם ומחכה שאראה אותו, מפתה. אני מורידה לאט לאט את הבוקסר, סער רועד. אין מצב שזו הפעם הראשונה שמישהי רואה לו את הזין, נכון? אני עושה את זה! ולא נגעלת בשום צורה אלא... נותרת חסרת מילים או בעודף מילים שכרגע שכחתי לבטא. זה שם, וזה מדהים ויפה, אני מושיטה את ידי ומתפללת שכל הטבעות שעל אצבעותי לא יכאיבו לו. כי זה יהיה ממש מביך אם כן... אני מתחילה להחליק את ידי מעלה ומטה, והוא.. גם נותר חסר מילים, אך הבעות פניו מסגירות אותו. העינוג שהוא חש, הוא נושך את שפתיו וזה כל כך מחרמן! אני מתנפלת עליהן וידי ממשיכה בשלה, שפתיי יורדות לכיוון צווארו ומנשקות נשיקות גסות וחזקות, אך אני נזהרת שלא להשאיר עליו סימני תשוקה.
לאחר שעה מדהימה, היכתה בי המחשבה שיכול להיות שחברותי מחפשות אותי. קמתי באי חשק ובהתנדנדות מהפוזיציה שרציתי להישאר בה כל החיים, הוא היה נחוש להמשיך ואותי היה קל לשכנע. הוא התיישב והחל לנשק את רגליי המשופשפות, התחלתי לנקות את האבק שהצטבר לי בשמלה והחזרתי את השמלה למקומה כלומר, כיסיתי את החזה שלי וירדתי לישיבת צפרדע במטרה לתת לסער לסגור לי את הריצרץ, הוא ניצל זאת ונישק לי את העורף, בכך ניסה לגרום לי להתיישב שוב אך הייתי נחושה שלא להיתפס עושה... מה שלא עשינו שם. ולכן הבנתי שעלינו לחזור למסיבה ולהתנהג כרגיל. הוא נכנס לי אל מתחת לשמלה ולא יכולתי לעצור אותו, נשיקותיו עלו במעלה רגלי עד שהגיעו ל''ארץ המובטחת'' או יותר נכון... ''המאובטחת'', מכנסון שמר על החוטיני שלי שלא יתגלה לעיני כל. והוא נישק אותי מעל. היה קשה לסרב או לעצור אותו מאחר שהוא... פאקינג טוב. מושלם. תותח. אשף מין בתול. וירכי הפכו בן רגע בחזרה לג'לי. באותו רגע הבנתי את המשמעות, גם הבנתי שהוא חיכה לאישור. התפללתי שיעשה בי כרצונו, שלא ישאל, שלא יהסס. שיתן לי לחיות את הרגע ואת הנזילה. אבל הוא ג'נטלמן... הוא חייב את האישור שלי. ואני נתקפתי פחד. מעולם לא ירדו לי, תמיד האקס נתן לי להרגיש לא רצויה ומגעילה... התחלתי לחשוב ככה על עצמי ואז סער הגיע וניסה להרים לי, להראות לי את הדברים הטובים בי ולגרום לי ללמוד לאהוב את עצמי מחדש. אני עדיין שם, בהשלכות של הקשר הקודם שלי, ואיתן, גם המחשבות הרעות על עצמי. לא חשבתי שאחזור לעניינים כל כך מהר, האמת, שלא חשבתי שארצה לחוות מין אי פעם, הוא השאיר אותי מצולקת, במחשבות שאני לא טובה, שאני דפוקה, שהקשר המיני שלי ושלו גרוע בגללי. והנה אני כאן, עם בחור יפייפה שנמצא מתחת לשמלה שלי, הלוואי שיכולתי לשים כאן מצלמה ולשדר את המצולם לאקס. להראות לו שיש בחור שמחמיא לי, שאוהב מה שהוא רואה, שמקבל, שמפרגן, ואני נתקפת פחד ופוסעת לאחור. את זה עדיף שהוא לא יראה. השתפנתי. אולי זה באמת יותר מידי ללילה אחד. והגיע הזמן להפסיק ולנסות להשתלב במסיבה, למשך הזמן המועט שנשאר לנו. חזרתי לנקות את שמלתי, והוא התרומם יחד איתי. הפלקתי לו בתחת בניסיון לנקות את האבק או בניסיון לקבל כמה שיותר ממנו. שנינו הסתכלנו אחד על השני והבנו ששום דבר לא יעזור לבגדים שלנו, ועלינו למצוא דרך לצאת מהם לפני שכולם יבחינו בנו. וגם. להתגנב חזרה למסיבה בדיסקרטיות.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

הלל . עקוב אחר הלל
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
אז לא עשיתם אהבה בסוף?
הגב
דווח
הלל .
הלל .
אני אגלה בהמשך... עובדת על זה
הגב
דווח
guest
המשך
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D