דפוקה בגללך!
אחרי שאפסו כוחותי מלהלחם בך, ישבת עלי כשגלימת השטן עוטפת אותך.. נתת לרוע ולקינאה לשלוט בך והפכת ליצור חסר נשמה. ראיתי את חיי עוברים מולי ולא, זאת לא הייתה הפעם הראשונה..
לפעמים יוצא לי לחשוב עליך.
כשזה קורה אני אפילו לא מבינה למה..
אלוהים..
כמה אני דפוקה שיש פעמים, שאני זוכרת לך ימים טובים.
כמה אני דפוקה שיש פעמים שאני מנסה להבין, למה הפכת למי שאתה.
לפעמים יוצא לי לחשוב עליך..
אני שונאת את זה, שונאת שזה קורה.
לפעמים העיניים שפעם היו טובות ומרתקות מולי, מופיעות שוב.
השפתיים שפעם חשקו בי באהבה ומטורפת ולא השאירו מקום לספק, מתנוססות מול עיניי..
אני עוד זוכרת את הריח שלך, איך הייתי נושמת אותך כשראשי היה מונח עליך.
אני זוכרת את מגע הידיים שלך עליי.
זוכרת את החיבוקים הארוכים בלילות שהיו מלאים באהבה שורפת..
היית מחבק אותי חזק ולוחש לצוואר שלי, שהאהבה שלך אלי לא ניגמרת.
היית ממלא את העולם שלי בך, משלים אותו.
זוכרת לילות שלמים שהייתה בוערת בהם האהבה המיוחדת הזאת..
אני זוכרת..
אני זוכרת איך אתה האחד שהעיר את הלהבה שבי, את התשוקה.
אני זוכרת איך אתה האחד שנתן ללב שלי לחיות שוב.
אחרי שנים של כאב, פחדים, צער ואוסף של צלקות בנשמה.
אחרי שנים של בדידות, הופעת בחיי והארת אותם, עם החיוך המטורף שלך, עם המילים שלך.
מילים שעד היום מהדהדות באוזני.
אני שוכבת על הגב, במיטה הגדולה שלי, אחרי חשבון נפש ארוך עם עצמי, אחרי שמשום מקום חלפו בי כל כך הרבה זכרונות ממך.
וזה מכה בי שוב..
הפחד בגוף, הרעידות, הלב שפועם בקצב..
לא מבינה איך הגענו לשם..
לא יודעת למה השטן בחר להשתכן בך ולהרוס את הגבר הזה שיכלת להיות..
כמה אני דפוקה שאני עוד שואלת..
אני שוכבת על הגב והנשימה נעתקת כשאני נזכרת איך ריתקת אותי על גבי הריצפה וחנקת את גרוני.
חנקת בכוח..
מתאמץ להכאיב, לא מרפה וחוזר על המשפט הנורא "אני ארצח אותך"
אחרי שטלטלת את גופי, אחרי שהטחת את אגרופיך הנוקשים והשארת כאב שלא ניגמר בנשמתי האבודה.
אחרי שאפסו כוחותי מלהלחם בך, ישבת עלי כשגלימת השטן עוטפת אותך..
נתת לרוע ולקינאה לשלוט בך והפכת ליצור חסר נשמה.
ראיתי את חיי עוברים מולי ולא, זאת לא הייתה הפעם הראשונה..
תמיד ידעת כמה כאבתי לפניך.
ידעת שהוא היה מפלצת..
המכות שלך כבר לא הכאיבו, כי הייתי מיומנת..
לא הכאיבו כמו הידיעה שהפכת ברגע להיות גרוע ממנו..
לא כמו הידיעה שהיום, אחרי שנים שניצלתי ממך, אתה עדיין קיים בתוכי בדרך ארורה..
אתה שם, בזיכרונות, בתודעה, חיי ומקולל בתוכי.
איכשהו בכל פעם אתה קם לתחיה, מזכיר לי אותך.
מזכיר לי את הימים איתך.
גורם לי לעשות חשבון נפש..
גורם לי להבין..
כמה אני דפוקה, בגללך!
************
משהו קצר לבוקר.
אשמחר לדעת מה אתם חושבים.
אגב..
אמיתי לגמרי, לצערי..
אל תתנו לאף אחד, אף פעם, להכאיב לכם, לפגוע בכם..
הנשמה שלכם טובה ומגיע לה יותר!
אוהבת אתכם ברמה שאין לתאר!
שיהיה לכם יום קסום
❤
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
