כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

אחת הדרכים היפות לאהוב

"אתה מעדיף למות לבד ולא לסלוח לי?"

.

"אתה מעדיף למות לבד ולא לסלוח לי?"

נעצרתי ליד הדלת וליטפתי את הידית. המרחק בין לסיים הכל לבין לנסות שוב הסתכם בלפתוח את הדלת ולצאת לבין להישאר.
ידעתי שאני לא יאהב אף אחת כמו שאהבתי את שחר, היא גם ידעה את זה ואולי בגלל זה היא הרשתה לעצמה לעשות טעויות - לך תבין בנות. המוח עבד על אלף והלב גם. הרצתי את כל הזכרונות שלנו, החופשות, הלילות ביחד, הנסיעות, הסקס, הצחוקים שלנו, המשפט הקבוע שלי כשהיתה יורדת מהאוטו כדי לקנות משהו לבית "תקני לעצמך משהו בעודף שנשאר", החלומות והטעויות.

"אדם.."

שחר ניסתה לדבר, אבל לפי הקול היא היתה חנוקה מדמעות. שנאתי כל כך להיות להיות במצב הזה, להיות הרע, השובר לבבות, החזק..
התחלתי לפתוח את הדלת באיטיות. בחרתי לחיות סוג בינוניות באהבה כנראה, אבל בידיעה שתהיה מישהי שתאהב רק אותי, מישהי שתחכה רק לי, שלא תתפתה לדברים אחרים, שהאדיוט שאני מצליח לפעמים להיות יהיה מספיק מושלם בשבילה. השלמתי עם העובדה שאני עדיין צעיר ושיש לי כל כך הרבה לעבור עדיין שזה בסדר לקום וללכת. השלמתי גם עם העובדה שאמון לא חוזר עם הזמן, שזה סתם שקר שסיפרו לי כדי לסיים סיפורים עם סוף טוב.

חשבתי גם על מה אגיד לכולם, מה אספר ואיך, ואפילו הצלחתי לדמיין איך אספר על שחר בעוד כמה שנים לאחת אחרת - "פעם אהבתי מישהי..". פתחתי את הדלת עד הסוף וגל קור קירר לי את הפנים, לאן הולכים כשרוצים להיות לבד?

"אדם אני אוהבת אותך באמת!" שחר ניסתה..

"גם אני אוהב אותך באמת", וידעתי שגם אני ניסיתי.

הסתובבתי אליה, והיא ישבה שם בספה מכונסת בעצמה, כל כך מושלמת, כל כך יפה, כל כך היא, זאת שאהבתי ורק חבל שלא היתה שלי עד הסוף.

"אחת הדרכים היפות לאהוב, היא לא לעשות מה שפוגע בשני"

שחר הראת לי פנים של הסכמה, ואני בנתיים סגרתי לאט את הדלת והמשכתי לחיים בינוניים כנראה בלי שחר.

Adam gustavo Zyl עקוב אחר Adam gustavo
שמור סיפור
ספרים מאת Adam gustavo Zyl Adam gustavo Zyl
עד שתחזרי - אדם גוסטבו "אבל משהו מהיום ההוא שעזבת נשאר בי. אחרי שסגרת את הדלת הלכתי לשטוף את הפנים ושם, מול המראה, דקה אחרי שהלכת, ראיתי בעיניים ניצוץ קטן שהלך והתחזק עם הימים. האמת היא שלא נפרדתי ממך כמו שצריך. באותם ימים לא הבנתי שאת מתכוונת לעזוב. רק אחרי שעבר קצת זמן קלטתי שהיית קצת שבורה מבפנים.
כנראה זאת הדרך שלי להיפרד ממך. לכאוב את החלל הריק הזה שנשאר במיטה ולהתגעגע, זאת גם הדרך הארוכה לסלוח שהלכת בלי לתת יותר מדי סיבות, בלי יותר מדי מלחמה, בלי להבין שעל מי שאוהבים לא מוותרים כל כך מהר. אבל אני אהיה בסדר, אני מבטיח, רק תדעי שאני עם עיניים מבריקות, עדיין מחכה שתחזרי..."
***************************************************************
שמי אדם, בגיל 23 בדיוק לפני שנתיים, בשעות הקטנות של הלילה, התחלתי מסע בלי להיות מודע אליו. ישבתי באחת העמדות הקטנות שמשקיפות אל הים, ולא הצלחתי להוציא מהראש את אותה אחת שאהבתי. ידעתי שאני אמור להילחם עליה, אבל אני צריך גם לכבד את השקט שהיא רצתה.
לא זוכר למה ואיך מצאתי את עצמי מתחיל לכתוב, שופך את כל הגעגוע, את כל האכזבה ואת כל האהבה שלי אליה על גבי נייר, בתקווה שיום אחד היא תקרא את זה, תצליח להבין אותי ותחזור.
מאז אותו לילה לא הפסקתי לכתוב סיפורים עליה, עליי, על אהבה, על אכזבות, על מלחמות ועל החיים עצמם.
הספר כבר מוכן ומודפס ומחכה לכם. הוא כולל 193 עמודים והמון סיפורים שיגרמו לכם להרגיש הזדהות אהבה אכזבה או פשוט להעביר לכם כמה דקות עם חווית קריאה.
מחיר: החל מ₪55 לרכישת הספר
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
אהבתי
הגב
דווח
Nofar Biton
Nofar Biton
מרגש ממש ועצוב :(
הגב
דווח
--- ...
--- ...
מושלם
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
Adam gustavo Zyl הוא מחבר הספר
עד שתחזרי - אדם גוסטבו לרכישת הספר
כותבי החודש בספרייה
אהבה
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף