כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

נראה לך שאתן לך לקפוא?

בלילות באמת קרים..

"תעשי לי קצת מקום",
אמרתי תוך כדי שאני מזיז אותה ממרכז המיטה.

"קר לי",
נקשתי בשיניי בכוונה.
"לא, הלילה אשן באלכסון אני חושבת.., היא התמתחה ורק תפסה יותר מקום.

זה היה באמצע החורף של השנה שעברה, בשיא הקור הייתי מקפץ מהמקלחת אל הטקס הקבוע, היא הייתה נהנית להציק לי, להתגרות בי בכוונה..
אחרי ניסיונות להזיז אותה, דגדוגים, צביטות, תמיד הייתי מתמקם בצד המיטה מקופל כולי, מסתכל עליה עושה לי פרצופים וצוחק, לאחר מספר דקות היא הייתה עוטפת אותי בחום הייחודי לה ואומרת כמו תמיד:

"נראה לך שאתן לך לקפוא? "

כל יום מחדש, מסובבת אותי אליה ומנשקת את שפתיי ברכות ואז מתמקמת על החזה שלי ונרדמת..
וזה אף פעם לא נמאס..

ככל שהיה לי קר יותר לפני... כך החום שלה היה מספק יותר.
ככל שהיה לי קר יותר... הייתי מעריך יותר את הרגע.

"אם אחלה תטפלי בי? ", לחשתי בשקט.
"ברור, למה אתה יכול לטפל בעצמך? ", יש בזה משהו.. כשאני חולה אני מושבת, הצינון הכי קל גורם לי לראות את האור ולהרגיש את הסוף..

"אם אמות מהצינון, תשכחי אותי? ", הייתי שואל כשהייתי מרותק למיטה.
"תפסיק לדבר שטויות, אני כבר לא זוכרת", היא הייתה צוחקת ובודקת את מצחי, לבדוק שאני לא הוזה וסתם מדבר שטויות כרגיל.

העברתי את שיערה אל מאחריי אוזנה, נותן לו להחליק בין אצבעותיי, להישמט מבין ידיי ומיד אוחז בו שוב, ראשה זז בתענוג.
"הידיים שלך קרות!", היא כיוונה אותי אל הקרקפת.
"מעניין למה?!", החזרתי בציניות מוגזמת.
"אני לא יודעת, כדאי באמת שתבדוק את זה",
אמרה עם חיוך.
היא אף פעם לא אמרה לי להפסיק, גם עם ידיים קפואות היא הייתה מתענגת על המגע.

וכך כל ערב, אולי קצת שונה בכל פעם, הייתי מוצא את עצמי מלטף את שיערה עד שנשימותיה הפכו לעמוקות ושקטות יותר.. עד שנרדמה.
מוודא שכולה מכוסה ואז נרדם, מחבק אותה, כמו מעיל אנושי שמשאיר אותי חם בלילות..

היום אני ישן באלכסון, לא מבחירה, על מיטה ריקה.. כבר לא חם לי כמו פעם.
ככל שיותר קר לי.. יותר כואב..
ככל שיותר קר לי.. הדמעות חמימות יותר..

אם אחלה, אדאג לעצמי..
אם אלך.. מי יזכרני?
אבל לפעמים, בלילות גשומים וקרים, שניות ספורות לפני שאשקע שוב בשינה חסרת תכלית, כשהשמיכה לא עוזרת והברקים לא פוסקים, רק אז ארגיש שוב את שיערה בין אצבעותיי ואת נשימותייה על גופי, מחממת אותי, מקיימת את הבטחתה למרות שהיא איננה..

"נראה לך שאתן לך לקפוא? "

אלירן מלכה עקוב אחר אלירן
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הנסיכה תולה
הנסיכה תולה
אתה כותב מדהים!
היא עשתה טעות ענקית בזה שהיא הלכה!
מגיע לך מישהי מדהימה כמוך!!!
הגב
דווח
אלירן מלכה
אלירן מלכה
חח תודה רבה, הסיפור מומצא ולא אמיתי, אבל אני מאוד מעריך את זה!
הגב
דווח
הנסיכה תולה
הנסיכה תולה
לא נורא... עדיין... לא משנה מה - מגיעה לך מישהי מדהימה כמוך!
הגב
דווח
טען עוד 20 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אלירן מלכה
תגיד,  כבר חייכת היום?
תגיד, כבר חייכת היום?
מאת: אלירן מלכה
זאת רק תמונה
זאת רק תמונה
מאת: אלירן מלכה
שחמט
שחמט
מאת: אלירן מלכה
לנגב לך את הדמעות
לנגב לך את הדמעות
מאת: אלירן מלכה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה
חזרת אתמול
חזרת אתמול
מאת: Mo Bu
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
משטרת ישראל עסוקה בלקרוא בכוכבים
מאת: Justice gov
סוס יאור ונסיכת הנילוס
סוס יאור ונסיכת הנילוס
מאת: רינה זיגדון