כועסת
כועסת עלייך, על עצמי, על כולם
אני כועסת.
כועסת שעזבת הכל והמשכת בחיים שלך כאילו כלום.
אני כועסת עלייך - כועסת שלא נלחמת עליי.
וויתרת כאילו כלום לא היה, כאילו חיכית לזה, חיכית לזה שזה ייגמר.
אני כועסת על עצמי.
כועסת שנלחמתי עלייך יותר ויותר ככל שהתרחקת.
כועסת שנתתי לתקווה להחזיק אותי
כועסת שאני צריכה לשבת כאן בוכה, ולכתוב עלייך
בזמן שאתה כבר לא חושב עליי לשנייה.
אני כועסת כי אני מצליחה לעבור הלאה.
לאט לאט שוכחת אותך, כועסת על הזמן שמרפא אותי.
כועסת על הגברים האחרים שמצליחים להשכיח אותך
וגם על החברות שמצליחות לגרום לי לחייך ולצחוק.
טוב, אני מודה, ניסיתי להלחם בעצמי- וגם ניצחתי..
כבר לא מלאת כעסים,
אני כבר לא כועסת...
על דבר אחד אני לא מצליחה להתגבר, כי אני באמת לא מבינה..
אתה כבר לא שלי, אז איך זה שאני עדיין כ״כ שלך?
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
אני פשוט מודהמת מכמה שאני מזדהה איתך
