כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

סיגריה בגג

״אפילו החטיפי אנרגיה שלך במגירה מסודרים כמו חיילים״ נזכרתי במילים שלו אתמול. מי יצליח להבין מה סדר בדברים שלי עושה לראש שלי?

מהרגע שפתחתי את התריסים היה מספיק רטוב ועכור בחוץ כדי לחסל לי את המצב רוח בצורה טוטאלית. עוד פעם קמתי הפוכה, כמעט נס שבכלל הצלחתי להתעורר ולצאת מהמיטה ואף אחד לא דיבר בכלל על להתארגן לעבודה.
העברתי תג בכניסה בפנים חמוצות ולא הצלחתי להוציא גם לא חצי חיוך בשביל האחד שבנה קן בלב שלי בחודשים האחרונים. ׳פאק איט׳. הוא הרי לא מרגיש אותו דבר כמוני לא? זה לפחות מה שהוא מספר.
התיישבתי מול המחשב והתחלתי לעבור על מיילים ותוך דקות ספורות הבנתי שבלי קפה הבוקר הזה לא יניע את עצמו. עליתי עם הקפה למקום הקבוע שלי - לגג, עברתי אישה מבוגרת שעישנה ועצרתי את הנשימה עד שפתחתי את הדלת שכתוב עליה ״אין לצאת לגג״ והתקדמתי החוצה תוך כדי שאני משחררת את האוויר מהריאות.
היה קפוא בחוץ ואיים לרדת גשם פעם נוספת כל רגע אבל הייתי חייבת אוויר. התהלכתי בין השלוליות הקטנות שהצטברו על הגג וחשבתי כמה היה מוסיף לדרמה של הרגע הזה סיגריה. אבל אני שונאת סיגריות והאמת שמעולם לא עישנתי.
נעמדתי קרוב מדי למעקה ושתיתי מהקפה, בוחנת את האנשים למטה, הולכים שקועים בפלאפונים שלהם ואף אחד לא מרים בכלל את העיניים כדי לראות שבקומה השמינית עומדת ילדה בלונדינית שאולי עוד רגע תקפוץ למטה בלי שאף אחד יצעק לה שלא תעשה את זה.
הרגשתי הכי בודדה בעולם.
הרגשתי שאין בן אדם אחד בחיים שלי שבאמת מבין אותי.
״אפילו החטיפי אנרגיה שלך במגירה מסודרים כמו חיילים״ נזכרתי במילים שלו אתמול. מי יצליח להבין מה סדר בדברים שלי עושה לראש שלי? הרגשתי לא שייכת. ניסיתי לדמיין איך אני מוחקת את הפנים שלו מהזיכרון שלי, איך אני מתנתקת מהמגע שלו ומכל מה שקרה בינינו, מכל הדברים האישיים שסיפרתי לו. איך אני אומרת לו בפנים בפעם הבאה שהוא יגיד לי שאני מורכבת ומסובכת ורגישה שילך להזדיין עם החברה הכביכול מושלמת שלו שכנראה היא לא רגישה ומורכבת ומסובכת כמוני. וזה מה יש ואני זאת אני.
״אני לא קונה את הבולשיט שלך של כלום לא פוגע בי״ אני מריצה שוב ושוב את המילים שלו בראש. שיעזוב כבר.
״את נראית כמו מישהי שצריכה סיגריה״ שמעתי קול גברי מאחורי וכמעט עפתי למטה מהבהלה.
׳כמה שאתה צודק איש זר שאני לא מכירה שגם יצא לגג בניגוד להוראות ועכשיו מגלה רגישות כלפיי באמצע שאני חווה רגע מלודרמטי עם עצמי׳ חשבתי לעצמי בלב.
״לא תודה״ חייכתי אליו ״אני לא מעשנת״
״טוב אז לפחות אל תראי כאילו את עומדת לקפוץ כל רגע״ הוא חייך אליי והצליח להוציא ממני חצי חיוך ראשון הבוקר וזה לגמרי התעלה על הסיגריה שמעולם לא עישנתי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Nomad . עקוב אחר Nomad
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Liav A
Liav A
עונג לקרוא אותך, מראשוני המילים ועד האות האחרונה. תודה שאת כאן ומשתפת ברגעים ובסיפורים מדהימים.
הגב
דווח
Nomad .
Nomad .
❤️❤️❤️
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself