כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 1

הנוסחה להתרגשות

הבנה שאני עדיין לא הלכתי לאיבוד בגן עדן הזה, בפלטפורמה הזאת שלא נותנת לך רגע אחד של להרגיש לבד

אני עולה שוב לרכבת. לנסיעה הנצחית שבין באר שבע למרכז.
אני עולה שוב לאותה רכבת. הרכבת של חצות.
מה לעשות ששוב נשארתי שעות נוספות אחרי העבודה.

שוב אני עולה 23 דקות לפני הזמן. 23 דקות של שקט שלאט לאט הקרונות המרוקנים מכל נפש חיה, מתמלאים בצבעים שונים.
עוברים אותי אנשים מכל הסוגים והמינים.
משפחות וילדים וחיילים. תלמידים, בני זוג וגם אופנים חשמליים.
לאט לאט תקרת הקרון מתמלאת מטענים וזה פשוט מזכיר לי איזה סרט דמיוני ישן, שבו רואים קרון של אנשים שיוצא ממנו כבלים שמנשימים את אותם אנשים.
הטכנולוגיה כבר בתוכנו, השאלה היא האם אנחנו נסחפנו מידי.
לדעתי כן.

אני מתיישב ברכבת וכל מי שמתיישב לבדו נכנס לעולם שמציג בפניו - שהוא אינו לבד. ואותו בנאדם שמתיישב לבד, מעניק לעצמו את אותה התחושה של " אני לא לבד. אני גם לא רוצה להרגיש לבד."
אז הוא ישלח הודעה לכמעט כל בנאדם שהוא יכיר. ויהיה אחד שהוא יתלהב שהוא מדבר איתו, ומהשלישי כבר פחות.
העיקר שהוא לא לבד.

אני יושב ברכבת ומניח רגליים על הכסא. מסתכל לתקרה. אני שם תראש על איזה דיונה, ובאוזניות את הדיסק של טונה.
שומע שירים שנכנסים אלי ללב. שירים כאלה שאני מסתכל בחלון ומדמיין שאני באמצע קליפ. והכל מדבר אלי.

מסתכל ימינה ושמאלה ומאמין שאני בדרך הנכונה בחיים.

אני מסתכל על אנשים שחולפים על פניי. על חייל שחוזר עכשיו הביתה. כנראה שמפורק מהשבוע הנורא שהיה לו, ואני קצת מרחם עליו.

או על המשפחה הזאתי. שלא הצליחו לשמור את הבעיות בינהם וכל אחד מהם בכה בתורו אחד אל מול השני.

או אל הזוג הזה שהבחורה מכריחה את החבר שלה לעשות לה קיצי על היד והוא לא נראה הכי מאושר מזה.

בקיצור.
הרכבת היא חלון לחיים של כל אחד מאיתנו. ואני רוצה לומר תודה לכל אחד מאלה שנותנים לי להכנס לחיים שלהם.
תודה על הרגע הזה של ההתבוננות וההבנה, על הצחוק הבכי והכעס.
תודה על הרגע הזה שאני לא מרגיש לבד, אפילו לא לרגע.

ושיט.

אני שוב מתבונן לעצמי בפלאפון ורואה שאחוז הסוללה לי שלי זועק לי .
ונכבה.

מסתכל ימינה ושמאלה.
למעלה ולמטה.
ומבין שאני לבד.

באמת לבד. ואני פשוט נותן לבדידות הזאת להכנס בי.
נותן לרגש הקטן ביותר של הרגע הזה לחלחל בי.
זה מוזר.
והרגשה של עצב צורבת לך בגוף, ואז עולה לך הזכרונות העצובים תוך כדי סרט של סופת ברקים במוח.
ואז הטיפה הראשונה יורדת ומתחילה להשטף עם הזרם שיורד לי מהפנים.

וכמה שניות לאחר מכן,

הגוף מפעיל את הנוגדנים שלו נגד העצבות. ומשרה בפנייך את כל ההורמונים השמחים והמחויכים שלך.
וחייכתי.
פשוט חייכתי כמו אדיוט שלא מבין למה.

ואז הבנתי למה חייכתי. הבנתי שלמרות שלא רציתי להיות לבד. השתדלתי להמנע ממגע עם הרגע הזה. הרגע הזה שרציתי למנוע מעצמי.
להשאר לבד.

וכאשר זה הגיע זה פשוט הדף אותי כמו משאית.
ואחרי העצבות. הבדידות, העצב, הכעס והבכי. עלה החיוך.
עלה חיוך של הבנה.

הבנה שאני עדיין לא הלכתי לאיבוד בגן עדן הזה, בפלטפורמה הזאת שלא נותנת לך רגע אחד של להרגיש לבד.

וסופסוף ידעתי,
שמצאתי אותה, מצאתי את הנוסחה איך להתרגש.
כל פעם מחדש.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Asaf Goldstein עקוב אחר Asaf
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Anna Korelova
Anna Korelova
וואו
הגב
דווח
ליאל משעל
ליאל משעל
וואוו
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Asaf Goldstein
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
אל תדאגי מאמי, אוקי?
אל תדאגי מאמי, אוקי?
מאת: Asaf Goldstein
אקסיות יותר מפחידות ממחבלים
אקסיות יותר מפחידות ממחבלים
מאת: Asaf Goldstein
נמאס להיות לבד
נמאס להיות לבד
מאת: Asaf Goldstein
פילוסופיה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
סיפורים אחרונים
בין גן עדן לגיהנום
בין גן עדן לגיהנום
מאת: Li Sha
אפשר גם אחרת פרק 35
אפשר גם אחרת פרק 35
מאת: Maya B
חופשה בברצלונה 2018
חופשה בברצלונה 2018
מאת: שוקו חם
מקומות בילוי בפראג
מקומות בילוי בפראג
מאת: שוקו חם
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema