כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

עד הירח ובחזרה, זוכר?

איך היינו חוזרים הביתה בשעות הכי קטנות של הלילה, אבל הרגשנו הכי גדולים בעולם איך היינו יושבים על הספה ונושמים קצת בית, אוכלים עוגה ונשבעים שאפשר לישון עכשיו שנה וחצי ברצף, אבל כל האנרגיות שהיו דרושות למפץ הגדול התפוצצו פתאום בתוך חדר קטן עם מרפסת ותמונה שלנו על הקיר.

עד הירח ובחזרה, זוכר?
זוכר שצחקת עליי שאני כל כך סנטימנטלית בכל מה שקשור אלייך? תמיד זוכרת הכל, מההתחלה ועד ההתחלה של הסוף, אז אני כזו, ועכשיו זה קצת מתנקם בי, כי כל דבר מזכיר לי אותך.

עד הירח ובחזרה, זוכר?
זוכר שהיינו יושבים שעות ומדברים? מדברים על הכל ועל כלום, שותקים המון ומסתכלים אחד לשנייה בתוך העיניים באמת. שותקים המון וצוחקים המון. זוכר? איך כל מילה שנייה הביאה איתה גל של צחוק ודמעות של אושר שאפילו לא שמנו לב שהבטן כואבת. זוכר?
זוכר שכל מלחמת דגדוגים הייתה נגמרת בכרית לראש וחיבוק מוחץ של אהבה ותודה לאל שזכינו ברגע הקטן הזה.
הרגעים הקטנים שלנו הם הרגעים שהכי נעים לזכור, לא?

עד הירח ובחזרה, זוכר?
איך היינו חוזרים הביתה בשעות הכי קטנות של הלילה, אבל הרגשנו הכי גדולים בעולם איך היינו יושבים על הספה ונושמים קצת בית, אוכלים עוגה ונשבעים שאפשר לישון עכשיו שנה וחצי ברצף, אבל כל האנרגיות שהיו דרושות למפץ הגדול התפוצצו פתאום בתוך חדר קטן עם מרפסת ותמונה שלנו על הקיר.
איך אהבת לאהוב אותי, את כל כולי, איך אני אהבתי ללטף אותך, שנייה לפני שאתה נרדם. רק היום אני יכולה לספר לך שהיו לילות כמעט שלמים שהעברתי במחשבות עלייך, בזמן שאתה ישן לצידי.
הייתי מלטפת אותך בפנים, באף, בעורף, משננת היטב את הנקודות, את השריטות, את הנמשים.
מלטפת אותך ומגרדת לך את השיער, לפעמים היית מתעורר וממלמל משהו לא ברור שהיה נשמע כמו "אני אוהב אותך," ואז הייתי הולכת לישון. לפעמים אפילו כשהשמש יצאה והירח נעלם.

כי, עד הירח ובחזרה, זוכר?
איך היינו פותחים את הבוקר, איך כל שבת הייתה מנוחה מהשגרה היומיומית המייאשת, איך פתאום היה זמן לנשום ולהעריך את הדברים הקטנים, הרגעים הקטנים.
איך היינו אוכלים ישר מהמחבת ושותים שוקו עם שוקולד או מוצאים את העוגה השבועית שמתחבאת במקרר ו-"רק מיישרים,"

עד הירח ובחזרה, תגיד, אתה זוכר?
אתה זוכר איך נשבעת לי שתאהב אותי תמיד? שתאהב אותי גם אם קשה, גם כשקשה?זוכר שכשפירקת לי את הלב בפעם הראשונה אני הרכבתי אותו מחדש, בעצמי וחזרתי אלייך? הסתכלתי לך עמוק לתוך העיניים, וסיפרתי לך שאני סולחת לך על כל פגיעה שפגעת בי. זוכר? אני סלחתי לך על הכול. סלחתי לך על השקרים, סלחתי לך על הזלזול, על הפרידה, על הבגידה, על הדמעות ועל הצלקת. סלחתי כי כל כך אהבתי אותך, שחשבתי שאני מסוגלת לעבור הכול. הייתי מסוגלת, נשבעת לך שכשאתה איתי אני מסגולת לעשות הכול. אני מסוגלת לשמור עלייך מהעולם הזה ומעצמך, להגן עלייך מכל מה שמפחיד אותך, לתת לך את השקט והחופש שאתה צריך. נתתי לך את הכול, אהוב שלי, נתתי לך את כל מה שרק היה לי לתת – את כל כולי. ואתה נשמת אותי עמוק בכל פעם מחדש, ליטפת לי את הפנים והבטחת לשמור עליי. אתה הבטחת מההתחלה שלא אפגע, שתעשה אותי מאושרת. וגם כשזרקת הכל לפח אני חזרתי, חזרתי עם הלב שלי עטוף ושברירי, מעולם לא ביקשתי ממך דבר, אהוב שלי, מעולם לא ביקשתי לשנות אותך, אהבתי אותך תמיד עם כל מה שהפך אותך למי שאתה, רק ביקשתי שתאהב ותשמור עליי. ואתה בתמורה הבטת לי שתאהב אותי ככה, הכי פשוט שיש, עד הנקודה הכי עמוקה בירח ובחזרה. אתה זוכר?

אני זוכרת הכל. תמיד הייתי סנטימנטלית בכל מה שקשור אלייך, ועכשיו אני לבד. אני והזיכרונות שלי. אני זוכרת את הכל, זוכרת כמה קיוויתי לשמוע אותך, אבל לא באת. ידעת שאני צריכה אותך ובכל זאת לא. זוכרת כמה נעים היה סתם לשבת בסלון עם איזה סרט שגם ככה לא מעניין ולאט לאט להפוך לשחקנים הראשיים, זוכרת כמה אהבתי לצפות בך מגשים את עצמך, איך היית שר לי בשקט בקול ילדותי שלא ידעת בכלל שמיתרי הקול שלך מסוגלים להפיק, איך היית בוהה בי שעות שלמות, איך היינו מתקשרים בעיקר באמצעות קולות שרק אנחנו מבינים את המשמעות שלהם, ולמילים היה מקום רק בתוך הלב. זוכרת איך ביקשת ממני לאהוב את עצמי כמו שאתה אוהב אותי, איך כל מטרה לצידך נראתה אפשרית, איך היית הכוח שלי. זוכרת שעות שלמות של מחשבות על החיים, על הבית שלנו ועל עוד 2 ילדים, משהו על צבא ובגרויות, כמה בדיחות מטופשות על כמה שאני קטנה והמון אהבה בתוך מיטת יחיד ו2 כריות. אחת אדומה, אחת כחולה.
אני זוכרת את הכל כולל הכל, את המבט שלך בעיניים, את איך שהיית נושך את השפתיים, את הצחוק.
איך היינו מסוגלים לאכול המבורגר כפול ו-ואפל בלגי ואחד את השנייה ולהישאר רעבים למחר, שרק יגיע, צמאים לצבור עוד חוויות. זוכרת איך במשך שנה שלמה נלחמתי על עוד מילימטר לחיוך שלי, זוכרת כמה כאב לנו להתמודד עם מה שפגע בי בעבר. היי, אהוב שלי, אני זוכרת את הכל ומתגעגעת עד עמקי נשמתי, מרגישה את הכאב הזה לוחץ לי על החזה, כמעט מועך כמעט רופף, אבל הוא קיים. והוא חונק אותי.
זוכרת איך הייתי הצעצוע הקטן שלך, איך אהבת לשחק לי בלחיים, לצבוט, לנשוך, לנשק וללכלך אותן בקצפת. כזה אתה, וכזו אני. כאלה אנחנו.
זוכרת איך כולם קינאו בנו, איך היו מסתכלים על איך שאנחנו מסתכלים אחד על השנייה, איך אהבתי להתגאות בך, מעולם לא התביישתי, היית מקור גאווה אדיר בשבילי, הייתי יכולה לדבר עלייך שעות, להסביר, לתאר, ולעולם לא למצוא מספיר מילים כדי לתאר את ההתחלה של קצה המזלג. כזה אתה, מדהים, וכזו אני, חסרת מילים.
תמיד אמרת שנהגתי להשאיר אותך בלי שום דרך להודות, שהייתי שם להילחם עלייך כמו לביאה, ובעייני זו המחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי. לא ביקשתי לשמוע שאני יפה, או כל דבר אחר, רק רציתי לשמוע שאני מצליחה לעשות אותך מאושר. זה הספיק לי כדי להרגיש שאני מסוגלת לכבוש את העולם. אתה היית העולם שלי. זוכר? זוכר שלחשת לי בשקט, בין עיניים אדומות מדמעות לשפתיים לבנות מבהלה שאני הדבר הכי טוב שקרה לך?
תמיד היה לך את כל כולי, כזו אני, אוהבת אהבה טוטאלית. והלב שלי היה נקרע כשהייתי רואה אותך מנהל מלחמות חיים עם איזה שטן שחי בך, שמשכנע אותך שאין לך כלום כשבפועל אתה יודע שיש לך הכל. זה ניסוח שלי שאתה אימצת לך. כאלה אנחנו, שילוב מושלם.
הייתה לנו אהבה של גדולים, אבל בפועל אנחנו שני ילדים, שנמצאים במקומות מקבילים מדי של החיים. אני מסוגלת להעניק לך בית ואהבה, כזו שאתה פשוט לא צריך כרגע. אתה לא מחפש את החיים שאני רוצה לתת לך, אתה מחפש וזקוק לדבר היחיד שמעולם לא יכולתי להעניק לך – אתה כעת ניזון מריקנות. וזה שובר לי את הלב לראות אותנו ככה, אז תראה, אהוב שלי, אני תמיד אהבתי אותך, וכנראה שלנצח אוהב, כזו היא אהבה ראשונה, תראה, הכאב הנורא הזה יימוג בשלב מסוים, הכעס יחלוף, האכזבה כנראה תטביע את חותמה אבל האהבה העצומה שרכשתי ושאני עדיין רוכשת לך בכל יום מחדש לנצח תישאר בפינה שלך בלב שלי. היית מופקד על הלב שלי, ונכשלת בניסיון להגן עליו בקרב מול עצמך. חבל לי שהגענו למקום רחוק כל כך מהחלום שלנו. חבל לי אולי שפגשת בי בנקודה הזו של החיים. אולי אם היינו נפגשים בעוד שנים מהיום, הייתי פוגשת בך ספק מיואש ספק מתגעגע למשהו שמעולם לא היה שלך, ואז היית מוצא אותי. אולי מוטב היה אם היינו נפגשים בעוד שנים מהיום כשהיית קצת יותר שלם עם הביטחון איתי, מאשר עם החלומות לוותר ולברוח בלעדיי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Shay Ben Yacov עקוב אחר Shay
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואו
אני קוראת את זה והדמעות לא מפסיקות לרדת!
הגב
דווח
Shay Ben Yacov
Shay Ben Yacov
❤️❤️
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Shay Ben Yacov
פגעתי בה .
פגעתי בה .
מאת: Shay Ben Yacov
חזרת אליי
חזרת אליי
מאת: Shay Ben Yacov
מה זאת אומרת להיות מאושרת?
מה זאת אומרת להיות מאושרת?
מאת: Shay Ben Yacov
מרחם עלייה
מרחם עלייה
מאת: Shay Ben Yacov
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer