כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

אילת, גלידה ואהבה

מה הזיכרון הכי חזק שלך?

זה היה ב20/7/2014.
חום יולי אוגוסט, הטיילת באילת מלאה, אווירה טובה והתנתקות רגעית ממבצע "צוק איתן" שגרם לכולנו להיות מחוברים ולקוות שלא נשמע על עוד הרוג.
ראיתי אותה, לא התאהבתי בה וגם לא בחנתי, זה לא עוד סיפור אהבה.
ילדה קטנה בגיל ומלאה במשקל, עומדת בתור לדוכן גלידה.
עוד ועוד אנשים מנקים את הגלידה שנוטפת ונוזלת עליהם, ורק היא ביישנית ומאופקת, משהו בה לא רגיל.
"כן מותק, מה תרצי? בגביע או בכוס?" שאל אותה המוכר עם חיוך נחמד על הפנים שראה את התור שמאחוריה ושמח לראות את כמות האנשים.
"שו.. שו.." היא התחילה לרעוד והורידה את הראש, ראיתי אותה בוכה והולכת. רציתי ללכת אליה, באמת שרציתי, אבל גם את עצמי לא יכולתי להחזיק. כולם הסתכלו עליה במבט מרחם וכואב, לא הבינו את פשר הבכי שלה. החלטתי שזה יותר חזק ממני, בסוף הסתבר שהיינו באותו הגיל.
"מה קרה? למה את ככה?" שאלתי אותה "כלום כלום, הכל בסדר, תודה" היא השיבה כשהיא עוד מנגבת את הדמעה שלה.
"תדברי איתי, את יודעת לפעמים אומרים שהכי קל לפרוק למי שלא מכירים" ונשברתי מאיך שראיתי אותה, איך היא בלעה את הדמעות ונחנקה. "סתם אתה ראית איך כולם הסתכלו עליי שם? מה בגלל שאני דאבה אסור לי לאכול גלידה? הכל בגלל אמא שלי עם הנטייה להשמנה שלה, את כל החיים היא הרסה לי." וכל הדברים שהיא אמרה, איך שהיא פתחה את הלב, לא יכלתי שלא להבין את הכאב שלה.
המשך השיחה איתה כבר לא משנה. שלוש שנים לקח לי לעכל מה באמת קרה שם, שלוש שנים ששואלים אותי "מה הזיכרון הכי חזק שלך?" ואני משחק אותה שאני לא זוכר, ורק השיחה איתה והכאב שהיה לה בעיניים הם הזיכרונות החזקים ביותר שעולים לי בראש, זה היה נראה לי עד לפני כמה חודשים כדבר הכי שטותי וחסר חשיבות, אבל הזמן הוכיח לי שלא.
אז השיחה איתה לא נגמרה בזה שהתאהבתי בה, וגם לא בזה שהחלפנו מספרים, בזמן האחרון כן התאהבתי, התאהבתי בלאהוב אנשים.
וזה לא שיט צבוע ולא שקרים שאני מספר לעצמי, זו לא תמימות או איזה בריחה מהאמת. אני יודע שכולנו כל כך חארות, כן אנחנו חארות. ולפעמים אנחנו כל כך רעים, ואם יש כל כך הרבה רוע בעולם, למה לא להשתדל להנות מהטוב?
אל תפחדו להיות מי שאתם, אל תפחדו להיות שמנים או רזים גבוהים או נמוכים, אנשים שבאמת אוהבים אתכם לא יתנו לזה משקל בחיים שלהם ובטח שלא בקשרים איתכם.
קבלו את כולם ותבינו שאנחנו כאן לא במקום אנשים אחרים, אנחנו כאן עם אנשים אחרים.
חוסר השלמות הוא היופי שבנו, ההבנה, ההקשבה העזרה והנתינה, הם הכח שלנו.

SHALEV PERETZ עקוב אחר SHALEV
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Shirli Mor
Shirli Mor
גרמת לי להזיל דמעות ,מסר מדהים וסיפור עצוב
הגב
דווח
SHALEV PERETZ
SHALEV PERETZ
תודה יקרה שלי❤
הגב
דווח
בוגרת מלידה
בוגרת מלידה
ריגשת בטירוף..
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
SHALEV PERETZ
מילים ומעשים לחוד
מילים ומעשים לחוד
מאת: SHALEV PERETZ
זמן מקלחת
זמן מקלחת
מאת: SHALEV PERETZ
אין בי חרטה
אין בי חרטה
מאת: SHALEV PERETZ
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eli Krimov