כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

שיעור באהבה מסבתא

ואז סבתא השאירה בנו מסר חזק שהשאיר בי לראשונה תקווה בגורל ואהבה: ״תבינו, שהוא יגיע הוא יגיע, לא צריך להאיץ בזמן, וכשהוא יגיע, אתן תדעו שזה הוא, כי הוא לא יוותר, הוא לא יעזוב אתכן, הוא ימצא את הדרך להגיע אליכן, הוא ילחם עליכן.״

סבתא שלי היא כמו אבא שלי,
תמיד יש לה מה להגיד, על כל נושא ועל כל דבר, טוב, כמו שאומרים, התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
אני ואחותי הגדולה נסענו לבקר אותה בבית החולים.
אחותי הגדולה הינה בת 30 ורווקה ואני נושקת ל21.
כיאה לכל סבתא מרוקאית שנכדתה בת ה30 עדיין רווקה השאלות לא פוסקות, לי כמובן מניחים כי אנחנו יחסית משפחה מודרנית וחוץ מזה ״קודם שהגדולה תינשא״.
אני כמובן מצטיינת בלשחק את עצמי אדישה כשזה מגיע לענייני אהבה, למרות שבתוכי אני צמאה לאהבה, לשותף לחיים, ולהרגשה הזאת של להרגיש נאהבת, אך עד היום כל גבר שהגיע הלך מהר יותר מצינון באמצע הקיץ, שכבר הפסקתי להאמין באהבה וכבר בניתי לעצמי בראש עתיד של רווקה הוללת בת 30 +.
אבל אותי כמובן, לא שואלים שאלות, כי אני צעירה, רק נושקת ל21, יש לי זמן, מה שהן לא יודעות זה שאני כבר קבעתי שאני מקוללת.

אבל הפעם, הביקור בבית החולים היה שונה,
אחותי הגדולה סיפרה לה למה היא לא מתפשרת, ושזה כנראה לא הזמן עדיין, היא סיפרה לי שהיא מאמינה שכזה יצטרך להגיע זה יגיע והיא לא לחוצה.
כבר צפיתי מראש את הנאום של סבתא שלי על שזה שהיא סתם מפונקת ושהשעון הביולוגי מתקתק, אבל אז היא הפילה את הפצצה,
היא אמרה לה ״את צודקת״.
מה?
טוב, אולי זאת התרופות?
ואז סבתא התחילה לספר: ״בגיל 18 התארסתי למישהו מהמושב.״
אני והזיכרון הצילומי שלי העלנו את כל המידע האפשרי מעבודת השורשים שערכתי בגיל 12,
‎"אבל סבתא, הכרת את סבא בחוף תל אביב, והוא בכלל גר ביפו״
״זה לא היה סבא שלך,
בגיל 18 התארסתי לגבר אחר מהמושב, ערכנו מסיבת אירוסים כמו שהיה מקובל, וכולם ידעו שהיינו מיועדים, אבל לאט לאט הוא הפסיק להתעניין בי, בקושי יצר אינטרקציה, בקושי יצר איתי קשר, כאילו נעלם לחלוטין.
הייתי עובדת כמטפלת בתל אביב, שבוע שלם שלא הייתי במושב, ולו זה אפילו לא היה אכפת.
שבוע אחד נישארתי לסוף שבוע אצל דודים שהגיעו לארץ, הייתה להם דירה בנמל יפו, וגם מזה, לא היה לו אכפת.
באותו סוף השבוע פגשתי את סבא שלך זכרונו לברכה, בחוף תל-אביב.
מאותו השניה שעיניו ראו אותי, הוא לא עזב אותי במנוחה, רץ אחריי והתעקש לדבר, דיברנו והכרנו, וגם אחר כך הוא המשיך להילחם.
הוא הגיע אליי בכל יום מיפו עד למקום שעבדתי בו בצפון תל -אביב, הוא נלחם עליי.״
סבא שלי נפטר לפניי שמונה עשרה שנה, אך סבתא שלי מעולם לא הפסיקה לדבר על כך שהוא היה אהבת חייה, היא אפילו קנתה את חלקת הקבר לצידו, ובכל אזכרה אמרה לי ״כאן סבתא תהיה קבורה״ (זיכרון דיי טראומתי לילדה בת 10, אבל זה כבר סיפור אחר).
האהבה שהגורל הפגיש באותו סוף שבוע בחוף תל-אביב, הביאה לעולם לעולם חמישה ילדים.
אחד מהם, הילד השני, הוא אבא שלי, הבן אדם הכי חשוב לי בחיים.
חמישה ילדים, חמישה עשר נכדים, ונינה אחת.
ואז סבתא השאירה בנו מסר חזק שהשאיר בי לראשונה תקווה בגורל ואהבה:
״תבינו, שהוא יגיע הוא יגיע, לא צריך להאיץ בזמן, וכשהוא יגיע, אתן תדעו שזה הוא, כי הוא לא יוותר, הוא לא יעזוב אתכן, הוא ימצא את הדרך להגיע אליכן, הוא ילחם עליכן.״

״אבל רגע סבתא, מה קרה עם הגבר שהיית מאורסת לו? ״
ואז יצא הצד המרוקאי ״הוא? לא יצר קשר, הלך, אז שיילך! ״

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Sapir Swisa עקוב אחר Sapir
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Roi Jan
Roi Jan
פוסט שנון ומעולה!!
הגב
דווח
פשוט אני
פשוט אני
אהבתי!!! צודקת סבתא שלך;-)
הגב
דווח
Ann Nonimit
Ann Nonimit
מרגש
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לידה
לידה
מאת: מיכאל קורליאונה
גבירת הברזל פרק 1(חלק 2)
גבירת הברזל פרק 1(חלק 2)
מאת: אביטל סיאנע
חייל שלי גיבור
חייל שלי גיבור
מאת: שיר פיליבה
חייל שלי גיבור
חייל שלי גיבור
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D