כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

יום הולדת שמח בגן עדן ♥

בת 18 לנצח

זה קורע את הלב לרסיסים לכתוב ברכת יום הולדת למישהי שתישאר לנצח בת 18.
דמעות בעיניים וגרון חנוק. לילה מטורף ואהבה קיבלו משמעות שונה, כשהולכים לישון במציאות אחת ומתעוררים באחרת.
בפעם הזאת, לא מדובר על אהבה נכזבת או שברון לב שבשלב מסוים זה עובר ומתגברים, זה משהו שמלווה אותך כל החיים.

היי לך.. במקום לחגוג לך יום הולדת 19, אני עומד מעל קברך ובוכה.
במקום לשמוע את החוויות שלך מהטירונות, אני שומע רק את שתיקתך.
בני אדם נוטים לשכוח מהר מאוד וכאן נוצרת הבעיה - לאף אחד לא באמת אכפת.
במקום לראות את החיוך המדהים שלך, הדבר היחידי שאראה מעתה ועד יומי האחרון עליי אדמות זו התמונה על המצבה שלך. וכן, גם שם את יפיפייה.
כולם יתבגרו, כולם יקימו משפחות, יזדקנו.. רק את תישארי בת 18 לנצח נצחים..
אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר אבל למה דווקא אותך? הוא כנראה רצה אותך קרובה אליו.
את היית מלאך בין אנשים, כעת את מלאך בין מלאכים.
אני מנסה לכתוב דברים שמחים אבל את לא יוצאת לי מהראש. זה מה שיוצא, אני כותב רק עלייך.
יצא לי לספר לך כמה שאני אוהב לכתוב, אבל גם בחלומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי שטקסט שאני אכתוב יהיה חרוט על המצבה שלך.
לא רוצה את זה. הלוואי וזה לא היה קורה. אני מוכן לוותר על כל כך הרבה רק כדי לקבל אותך חזרה. זה הדבר הכי כואב בעולם. מכל האנשים בעולם, מה שאני כתבתי נשאר חרוט לעד.. מקווה שאת מסתכלת מלמעלה וגאה בי.
הכרנו חודשים בודדים, אבל ההשפעה שלך על החיים שלי עצומה.
גרמת לי להרגיש משהו אחר, הייתי חלש מולך.
החיוך שלך, העיניים הירוקות - חומות שלך שכבשו כל אחד.
אני רוצה שתדעי משהו ואני מקווה שלא תכעסי, אבל שמרתי חולצה אחת שלך. נו זאת שתמיד צחקתי עלייך שיש לך רק אחת שאת תמיד לוקחת לעבודה? אני יודע שאת זוכרת.
אני בא אלייך המון. גם לאיפה שאת ישנה לעד, וגם למקום מגורייך. אני אוהב לבלות בחיק משפחתך, רק חבל שזה בלעדייך. אני מקווה שאת יודעת כמה שאת חסרה לכולם. הכאב הוא בלתי נסבל.
השארת את המשפחה שלך לבד. אני לא בא ממקום של שיפוט כי אני באמת מקווה שמצאת את השלווה שכל כך חיפשת, אולי שם יותר טוב לך, אני יודע כמה שחייך לא היו פשוטים.
סיפרת לי המון, שמעתי הכל, ובחרתי להשאר. הקסמת אותי.
בשבילי, תמיד תהיי הילדה השמחה והקופצנית, זו שמלאה חיים.
תמיד היית אומרת לי שאת חולמת להצליח בחיים ולעוף גבוה, אבל אני חושב שעפת גבוה מידי..

אני יודע שהחיים לא הוגנים. אני נהנתי מכל שנייה איתך, אני זכיתי להכיר אותך.
הערכתי אותך בחייך, ועוד יותר מעריך אותך לאחר לכתך.
בתקופה הראשונה היית באה אליי הרבה בחלומות, ולאחרונה את באה קצת פחות, אבל זה בסדר את גם צריכה לנוח קצת.
אני בא לבקר אותך בכל הזדמנות שיש לי כדי להאיר לך את החושך, לפחות קצת.
בדרך כלל אני לא מצטער על דברים שקורים, אבל יש דבר אחד שאני כן מצטער עליו.
אני מצטער על זה שלא אמרתי לך שאני אוהב אותך. התאהבתי בך מהשנייה הראשונה שראיתי אותך. כן.. עוד אז. רק את תביני את "גל כיפוף". היית ותהיי מושלמת.
באותו הלילה מתחת לבית שלך המוח שלי פשוט הפסיק לעבוד והסתכלתי עלייך במבט מאוהב. לא יודע מה את הרגשת כי תמיד צד אחד רוצה יותר, אבל זה יכל להיות מדהים. אין לך בכלל מושג כמה אני מתגעגע אלייך.
אין שניה ביום שאת לא עוברת לי בראש. לא ככה רציתי להכיר את המשפחה שלך.
באחת הפעמים שהיית אצלי אמרת לי "אל תתאהב בי, זה לא ייגמר טוב". לא חשבתי שזה ייגמר ככה..
לא העלתי בדעתי שאמצא את עצמי בוכה מעל הארון קבורה שלך עם עוד המון אנשים שכבר מזמן שכחו ממך.
באף שנייה בחיי, לא דמיינתי שאני אשא ארון קבורה של ילדה בת 18, אוריד אותו לאדמה ואכסה בחול. גם לא בסיוטים שלי.
כל מה שנשאר לי ממך זה הזכרונות שילוו אותי לשארית חיי. לא רק רוחנית, אלא גם פיזית.
את זוכרת את הלוכד חלומות שכל כך רצית לעשות על הצלעות שלך? אז עשיתי אותו.
הקעקוע הראשון שלי הוא בעצם שלך.. את עוד אמרת לי למה אין לך קעקועים? תעשה!
אז הנה. עשיתי. הלוואי ולא הייתי עושה אותו, לא מהנסיבות האלה..

אני באמת מקווה שטוב לך שם. בין אם זו הייתה בחירה שלך ובין אם לא, תמיד השגת את מה שאת רוצה. תמיד היית מרכז תשומת הלב, למרות שתמיד טענת שלא.
כל כך רציתי שתהיי חלק קצת יותר גדול בחיי. מסקרן אותי.. מה רצית להגיד לי באותו לילה? ישב לך משהו על הלב ואני אפילו באתי כדי שנדבר, אבל אפילו את זה לא הספקנו לעשות.
אם היה לי מושג שאתעורר למציאות שונה, כזו שאת לא בין החיים יותר, אני הייתי רודף אחרייך ומחבק אותך כל כך חזק כמו שרק אני יודע. בדיוק כמו שהיית נרדמת אצלי. בחיים לא הייתי נותן לך ללכת.
אבל מי ידע? מי בכלל יכל לדמיין סיטואציה כזו? באמת שהחיים לא הוגנים.
אל תכעסי עליי, אבל החולצה שלך מרגיעה אותי. לקחתי אותה בתור מזכרת וחשבתי שהיא תשכב אצלי בארון, אבל בכל פעם שאני כותב, אני לוקח אותה וזה עוזר לי לכתוב, בעיקר עלייך..
אני מריץ כל כך הרבה סיטואציות בראש, אבל יש דברים שהמוח מסרב לקבל. אנחנו צריכים לחגוג לך יום הולדת, ובמקום זה נשתה לזכרך.
במקום להציף אותך בהר של מתנות, את קיבלת מתנה אחת בדמות מצבה.
אנחנו נשתה, ובאיזהשהו מקום בלב כולנו נקווה שתיכנסי הביתה בקפיצות עם החיוך הענקי שלך ותרצי חיבוקים. הספקתי להכיר אותך הרבה, בזמן נורא קצר.
מקווה שאת בסדר עם העובדה שתרמתי את הבגדים שלך.
לא חושב שאת מבינה כמה קשה לי. באמת. לעיתים קרובות אני נשבר.
תבואי לבקר.. לא ביקשתי הרבה.. אפילו לכמה שניות.
רק תגידי לי "הכל בסדר", שאדע.
אני רק רוצה שיהיה לך טוב, איפה שלא תהיי.
ואין לי ספק את מארגנת את המסיבה הכי גדולה שהייתה אי פעם בשמיים.
יום הולדת שמח כריס, אוהב עד השמיים וחזרה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Moti Derzanski עקוב אחר Moti
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
אימה
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
מאת: Nizan Zarotski
"דילמת החייל״
"דילמת החייל״
מאת: דוד חגולי
להילחם בשבילו- פרק 97
להילחם בשבילו- פרק 97
מאת: שלכת כותבת מהלב
לשכב מתחת לפסי רכבת
לשכב מתחת לפסי רכבת
מאת: Nizan Zarotski
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
כותבת אנונימית
כותבת אנונימית
מאת: a soul of a warrior
נימפומנית שאת
נימפומנית שאת
מאת: דוד .
היא והוא
היא והוא
מאת: אור מורדכי
כן, אני מתאפקת
כן, אני מתאפקת
מאת: Yael Shayn
המדורגים ביותר
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski