כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
6

למה את לא עונה לי?

היי את פה? הלוואי ואת ערה. את בטח שואלת את עצמך למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב לך. הלוואי והייתי יכול להיכנס לתוך המסך המזורגג הזה ולהשתגר ישירות אלייך, למיטה שהייתה רק שלנו, לחיבוק החם שלך, לכפיות הצמודות. איזה טיפש הייתי כשוויתרתי על זה.

את בטח שואלת את עצמך למה לקח לי הרבה זמן.
את בטח שואלת את עצמך למה לקח לי הרבה זמן.

היי את פה?
הלוואי ואת ערה.
תשלחי לי סימן שאלה, תשלחי לי סימן קריאה, אני אפילו אסתפק בנקודה,
רק כדי להיות בטוח שתקראי את זה.
את בטח שואלת את עצמך למה לקח לי כל כך הרבה זמן לשלוח לך את ההודעה הזאת.
וכמו שאני מכיר אותך, את מסתכלת עכשיו על המסך של הפלאפון עם הפרצוף העצבני הזה שתמיד הצחיק אותי, כשהגבה שלך טיפה מורמת והשפתיים השמנמנות שלך מכווצות הצידה.
איזה טיפש הייתי כדי לוותר על לראות את הפרצוף הזה בחצי השנה האחרונה ומה הייתי נותן בשביל לראות אותו רק עוד פעם אחת.

אני כותב לך עכשיו, וזה מרגיש כאילו כל אות שאני כותב נכתבת בצעקה.
הלוואי והייתי יכול להיכנס לתוך המסך המזורגג הזה ולהשתגר ישירות אלייך, למיטה שהייתה רק שלנו, לחיבוק החם שלך, לכפיות הצמודות.
איזה טיפש הייתי כשוויתרתי על זה בחצי השנה האחרונה, ומה הייתי נותן בשביל לחבק אותך רק עוד פעם אחת.

בהתחלה היה לי טוב, הרגשתי הקלה, הקלה מהריבים, מזה שלא הבנתי למה את בוכה בגללי כל כך הרבה ואומרת שנפגעת ממני. לא הבנתי ולא רציתי להבין, היה לי נוח.
באיזשהו מקום כל פעם שבכית רק הבנתי כמה את אוהבת אותי וזה קצת שימח אותי ואת האגו שלי יותר, אז אפילו לא היה בי את הצורך לשנות את כל מה שהפריע לך.

פעם, צעקתי לך באחד מהריבים האחרונים שלנו שאני מרגיש בכלא.
מרגיש בכלא רק כי רצית שאני אהיה איתך יותר, שנתכנן לנו סופ״ש בצפון שיהיה רק שלנו, רק כי רצית שאני אפתיע אותך ויאמר לך שהשבת נלך לים.
לא רציתי, רציתי עם החברים. ובגלל שאת רצית אחרת הרגשתי בכלא.
מאז שנפרדנו אני רק מחכה למישהי שתכניס אותי לכלא שמלא באהבה כמו הכלא שאת ניהלת, אבל אף אחת היא לא את, ואף אחת לא תוכל להכיל אותי כמו שאת הכלת.

איפה את עכשיו?
בבקשה תגידי לי שאת ערה ושקראת את זה.
שמעתי שהתחלת לצאת עם הזבל הזה שקראת לו הידיד שלך כשעוד היינו ביחד.
ראיתי בפייסבוק שהעלית איתו תמונה מהים שהוא מחבק אותך צמוד ונוגע בגוף הזה שפעם היה רק שלי.
אני מצטער שלא לקחתי אותך לשם כשכל כך רצית, שלא סידרתי את הזמן שלי כדי שאני אהנה ממנו יותר איתך.
בבקשה תגידי לי שאת סולחת, שאת מוכנה שננסה שוב.

למה את לא עונה לי?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אתי בן ארויה עקוב אחר אתי
שמור סיפור
דרג:
לסיפור זה 30 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Ann Nonimit
Ann Nonimit
מדהיםםם
הגב
דווח
A B
A B
לפעמים התנאים בכלא עדיפים על בחוץ,
לכן יש פושעים שחוזרים אליו פעם אחר פעם,
זהו הבית גם כשהוא לא מושלם, בשביל אחדים זה בית.
אם כבר כלא אז לפחות שיהיו תנאים טובים
הגב
דווח
אורורה כותבת
אורורה כותבת
כמו תמיד כתיבה מהממת ♥
הגב
דווח
טען עוד 34 תגובות
כותבי החודש בספרייה
נעורים
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
מנהרת התנים פרק 3
מנהרת התנים פרק 3
מאת: אביטל סיאני
חתונה
חתונה
מאת: Yael Shayn
האלכוהול שלי, מנת הסם שלי
האלכוהול שלי, מנת הסם שלי
מאת: Loren ..
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski