כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

״אפקט הפרפר״

זוהי תיאוריה שבעצם מסבירה איך הרוח שנוצרת מתנועת הכנפיים של פרפר קטן, יכולה לגרום לשינויים קטנים באטמוספירה, שבסופו של דבר, השינויים הקטנים הללו - יגרמו לסופת טורנדו בצידו השני של העולם. הדבר הכי תמים, היפייפה והמושלם כמו מעוף הפרפר, יכול לגרום לסופת טורנדו עם המון הרוגים! ואני הבנתי, שגם אנחנו בדיוק כמו הפרפר, מעשה קטן של כל אחד מאיתנו, עלול לגרום לנזק ענק אחרי שרשרת של אירועים, או להיפך...

״בואנה אתה חתיכת דביל, איך אתה לא מבין שניקוטין יותר מסוכן ממריחואנה!״ משה צעק עלי בכעס בלהט הויכוח.
״אם היית מקשיב לי, היית מבין שאני מסכים איתך באופן חלקי, הניקוטין פוגע יותר בגוף, והמריחואנה פוגעת יותר במוח!״ עניתי למשה בטון דומה.
״אתה מטומטם! אני מסביר לך שלמריחואנה יש תכונות רפואיות, ניקוטין הוא סם מסוכן - זוהי קונספירציה של חברת התרופות שגרמו למריחאונה לא להיות חוקית!״ משה שוב צעק עלי, נסער.
״אני מטומטם? אם היית קורא את המחקר שכתבו פסיכיאטרים ושלחתי לך, היית מבין שמריחואנה פוגעת בתאים במוח.
אבל מה הפלא שלא קראת? אתה דיסלקט!״ צעקתי אליו בחזרה להוט להוכיח לו את צדקת דבריי.
משה שתק.
לקח לי שניה וחצי להבין שטעיתי, צעקתי בקול את הסוד (הגלוי) של משה, הוא דיסלקט, יש לו דיסלקציה קלה שמפריעה לו בקריאה, הוא נורא מתבייש בה, כולם בחבר׳ה יודעים עליה - אבל אף אחד לא מדבר, הם יודעים שזה נושא רגיש אצלו, ומכבדים אותו.
עד עכשיו,
הרגע בו אני צעקתי את זה בקול - מול כל החבר׳ה.
*
היו כמה שניות של דממה, ומיד סערה.
משה רץ לעברי תוך כדי שהוא מנופף באגרופים שלופים, ומקלל אותי ואת משפחתי במגוון קללות.
״יא חתיכת חרא, יא זבל...״ הוא צרח תוך כדי שהוא מחטיף לי בכל כוחו.
למזלי, שלוש שנות ניסיון בחוג קרב מגע עזרו לי מאוד.
הדפתי, הגנתי, ספגתי - אבל לא תקפתי.
״אני מצטער, לא הייתי צריך לומר את זה, סליחה אחי!״ השחלתי משפט בין ספיגה להדיפה.
אבל את משה זה לא הרגיע, והוא המשיך לתת לי אגרופים ובעיטות, מתוסכל מכך שהוא לא מצליח להכאיב לי.
ואז זה קרה - הוא פגע.
הוא החטיף לי ימנית ישר בתוך הפנים, בעין ליתר דיוק.
זה הרגע שבו התעצבנתי, החלטתי שאני לא יכול להמשיך להדוף - כי בקצב הזה, זה רק עניין של זמן עד שאני אחטוף.
החלטתי להגיב, הרי ההגנה הכי טובה - היא התקפה.
לקחתי תנופה, הרמתי את הרגל, והנחתתי אותה על רגלו בחוזקה.
להפתעתי, שמעתי ׳קראק׳, ומשה נפל על הרצפה מעוצמת המכה.
לא התכוונתי לתת לו לוקיק כל כך חזק, (אח״כ התברר לי שהעצמות של משה נורא חלשות, הוא סובל מבריחת סידן. ) אבל כנראה שהעצבים גרמו לי להיות יותר אגרסיבי ממה שאני.
משה התחיל לצעוק, ושני חברים לקחו אותו לבית חולים - התברר ששברתי לו את העצם.
לא התכוונתי לכך, והרגשתי נורא רע בגלל זה, ולא רק על זה, אלא לגבי כל ההתנהגות שלי באותו ערב.
זה התחיל בויכוח בטונים לא מתאימים, והמשיך בכך שפלטתי את סודו (הגלוי) של משה, והסתיים בשבירת רגלו של משה.
ממש עבירה גוררת עבירה, מעשה רע - גרר בעקבותיו עוד מעשה רע.
*
משה חזר מבית חולים כשהוא מדדה על קביים ורגלו השמאלית מגובסת.
חברה שלו, עדי, כשהיא ראתה אותו במצב כזה, ריחמה עליו, והחליטה לעשות איתו את הדבר שהוא כבר הרבה זמן מבקש ממנה לעשות - סרטון שלהם מקיימים יחסי מין.
*
אחרי צילום הסרטון, היא התחרטה וביקשה ממנו למחוק אותו.
״אני מפחדת שאנשים אחרים ייראו את הסרטון...״ היא הסבירה לו.
ומשה הבטיח לה שהוא יגיע לבית, הדבר הראשון שהוא יעשה - זה להעביר את הסרטון למחשב, למחוק אותו מהפלאפון, ולהפוך את הסרטון לקובץ נסתר, ואפילו להוסיף סיסמה קשה במיוחד כדי להיכנס אליו.
״זה יהיה במקום בטוח״, משה הבטיח לה.
עיקר הדאגה של עדי, חברה של משה, היה שהוא יאבד את הפלאפון שלו - ומישהו אחר ימצא אותו ויצפה בסרטון.
לכן הוא הבטיח לה שהוא הולך ישירות לבית שלו, ישר מעביר את הסרטון למחשב, ומוחק אותו מהפלאפון.
בלב מלא פחדים וחששות - היא הסכימה.
משום מה, ליבה ניבא לה רעות, אבל זו הייתה רק תחושה.
*
משה הלך, או יותר נכון - דידה עם הקביים בדרכו לביתו.
כשהוא כבר היה קרוב לבית שלו, עדי התקשרה אליו, הוא ענה.
״הגעת כבר לבית?״ עדי שאלה בלחץ.
״לא, אבל אני אגיע בעוד שתי דקות, הכל בסדר, אין לך ממה להילחץ - אני אעמוד בהבטחה שלי, אני האדם היחידי שיצפה בסרטון״, הוא הרגיע אותה, הבטיח לה שהוא יתקשר כשהוא יהיה בבית, וסיים את השיחה.
משה ניתק את השיחה, ועמד להכניס את הפלאפון לכיס הג׳ינס...
ואז קרה דבר שהוא לא ציפה לו והפתיע אותו, בחור לא מוכר חטף לו את הפלאפון, וברח ממנו בריצה.
משה צעק לעברו, ״תעצור גנב!״ אבל הגנב המסתורי רק המשיך לרוץ, ומהר מאוד נעלם מהעין.
משה ניסה ׳לרוץ׳ אחריו עם הקביים, אבל זה היה ניסיון פתטי, הוא נפל כעבור כמה מטרים, זה היה מעורר רחמים.
אישה בשנות החמישים לחייה, ראתה את משה על הרצפה ושאלה את משה אם הוא צריך עזרה, הוא סיפר לה שמישהו הרגע גנב לו את הפלאפון, וביקש ממנה להשתמש בשלה.
היא כמובן נתנה לו, תוך כדי שהיא מקללת את הגנב המנוול שנטפל לאדם נכה.
משה התקשר אלי, הוא סיפר לי שנגנב לו הפלאפון והגנב רץ לכיוון האיזור שלי בשכונה, הוא ביקש ממני לרדת לחפש אותו, ונתן לי תיאור חלקי שלו, חולצה כחולה, בערך 1.70, שיער שחור, וג׳ינס כהה.
גייסתי עוד כמה חברים שיעזרו לי, וסרקנו את השכונה שלי והשכונות הקרובות במשך שעות, אבל לא מצאנו אדם שתואם לתיאור של משה.
החלק היותר גרוע היה, שהוא ראה את הבחור שגנב לו את הפלאפון רק מאחור, הוא לא ראה את הפנים שלו, ולא יוכל לזהות את הגנב גם אם הוא ייראה אותו.
*
כשעדי, חברה של משה, שמעה שהפלאפון שלו נגנב עם הסרטון שלהם בתוכו - היא חטפה התקף חרדה, היא הייתה נורא היסטרית.
היא מסורתית, והיא מקפידה לא ללבוש בגדים יותר מידי חשופים, ובסרטון לא רק שהיא ערומה - רואים אותה גם מקיימת יחסי מין עם חבר שלה!
רק מהמחשבה שאדם זר ייראה את הסרטון שבו היא ערומה... גרם לה לבושה.
והמחשבה של מה האדם הזה יעשה עם הסרטון הזה... הגעילה אותה!
אבל אפילו עדי, לא העיזה אפילו לדמיין את הגרוע מכל.
*
״עדי את השתגעת?!
למה צילמת את עצמך שוכבת עם מישהו?״ היא קיבלה הודעה מאורטל, חברה שלה.
״מאיפה את יודעת על זה?״ שאלה עדי.
״מה זאת אומרת מאיפה? שלחו לי את זה בווטספ.״ היא ענתה.
אורטל הייתה הראשונה ששלחה לעדי הודעה כזו, אבל לא האחרונה.
פתאום התחילו לשלוח לה המון הודעות, ידידים, חברות, אנשים נשכחים מהעבר שהיא כבר לא בקשר איתם...
מסתבר שהסרטון הזה הופץ בווצאפ, בעיקר בקבוצות של סוטים, ומאז זה רץ, מקבוצה לקבוצה, מסוטה לסוטה, ומביקוריסט צקצקן למשנהו, תחת כותרת מזועזעת שמבטא את הזעזוע שלו מהתדרדרות הדורות.
כל הודעה כזו, שברה את עדי, בהתחלה היא ניסתה להסביר, ומהר מאוד התייאשה.
היום יותר מידי הודעות, ורוב האנשים גם ככה לא האמינו לה, הם חשבו שהיא הפיצה את הסרטון בכוונה, וכינו אותה בכינויים מעליבים ש׳זונת צומי׳ הוא הפופולרי שביניהם.
ואז, כשהיא חשבה שהיא הגיעה לשפל המדרגה, וכבר לא יכול להיות יותר גרוע...
המציאות הפתיעה אותה.
הסרטון הגיע להורים שלה, זוג מסורתי ושמרני שגידלו באהבה רבה את שתי בנותיהן.
אבא שלה השתגע מעצבים, הוא לא ידע שהיא מקיימת יחסי מין, הוא היה בטוח שהפעם הראשונה שלה תהיה בעלה, ופתאום הוא מגלה שלא רק שהבת שלו מקיימת יחסי מין, אלא שחצי מהמדינה ראתה אותה עושה את זה.
את הצעקות שלו שמעו בכל השכונה...
״אני חינכתי אותך לצניעות, לימדתי אותך שכל כבודה של בת מלך פנימה.
בשביל מה שלחתי אותך לבית ספר דתי, כדי שתהפכי לכוכבת פורנו?
איזו דוגמה את מראה לאחותך הקטנה? את פשוט בושה למשפחה!
את ביישת את כולנו...״
זה רק קטע קטן מהמילים שאותן הוא צרח, מילים שהכאיבו לה הרבה יותר ממכות.
עדי ברחה מהבית שלה כשהיא בוכה, ואותה מלווים מבטי השכנים, רובם מאשימים, חלקם (גם) מרחמים.
*
עדי הלכה לבית של משה, היא הייתה מרוסקת נפשית, היא כל הזמן האשימה את עצמה, קראה לעצמה מטומטמת ומפגרת על כך שהיא הסכימה לצלם את הסרטון שהרס לה את החיים.
ככל שעדי חשבה על המצב שלה יותר, כך היא נכנסה יותר לד(יכ)און.
היא החליטה לכתוב את האמת בפייסבוק, היא חשבה שאולי אנשים יבינו, היא ביקשה מהם להפסיק לשתף את הסרטון שלה, ואם הם קיבלו אותו - לא לצפות בו.
היא קיבלה הרבה שיתופים לפוסט שלה, אבל הפוסט החטיא את המטרה, הוא עשה פעולה הפוכה, זה רק סיקרן רבים מהאנשים שלא ראו את הסרטון - והפך את הסרטון לעוד יותר פופולרי וויראלי.
מעטים הם האנשים ההוגנים שבאמת לא צפו בסרטון - למרות ששלחו להם אותו.
אם בכלל הם קיימים...
*
הביקורות ברשתות החברתיות החלו לצלוב את עדי, היו כאלה שהגנו עליה, והיו כאלה שגינו ותקפו אותה, ״גועל נפש של בחורה״ הם כתבו לה.
רובם לא האמינו לה.
״זה הזוי, שדווקא כשחבר שלה נעזר בקביים, מישהו חטף לו את הפלאפון בדיוק כשהוא חזר ממנה ועמד למחוק את הסרטון!״ הם כתבו לה.
משה חבר שלה כל הזמן תמך בה, ואם לא הוא - היא הייתה ממזמן מתמוטטת.
*
יחידת הסייבר של המשטרה יכלה לעזור באופן חלקי, הם יכלו למחוק את הסרטון רק מאתרי פורנו רשמיים, אבל אי אפשר לשלוט על החומרים שאנשים שולחים בווצאפ, והסרטון המשיך להתפרסם..
התנהלו ברשתות החברתיות דיונים אם היא באמת העלתה את הסרטון בעצמה, חבר שלה העלה את הסרטון ללא ידיעתה וסיפר לה סיפור על גנב, או שבאמת הסיפור על הגנב נכון.
הדיונים הפכו לויכוחים, העמדה בדיון כבר הייתה סוג של אג׳נדה, וזה רק הפך את הסרטון ליותר ויראלי ופופולרי, כולם רצו לראות את הסרטון המדובר - ועדי, היא רצתה למות מרוב בושה.
*
היה רק דבר אחד שגרם לעדי לקוות שכולם יאמינו לה שזו לא היא שפירסמה את הסרטון, והוא הועלה ע״י הגנב בניגוד לרצונה...
תפיסתו של הגנב.
ברגע שיתפסו את הבחור שגנב למשה חבר שלה את הפלאפון, הוא יודה שהוא העלה את הסרטון - ואז כולם יידעו שלא היא העלתה אותו.
המשטרה, בגלל הסיקור הנרחב ברשתות החברתיות, הרעש התקשורתי, והכתבות בעיתונים שסיקרו את הסרטון הויראלי - טיפלה בגניבת הפלאפון הזה ברצינות.
הגנב כיבה את האנטרנט מיד כשהוא גנב את הפלאפון, ולאחר מכן, כיבה גם את הפלאפון עצמו.
אבל כמה שעות מאוחר יותר, הוא הדליק את הפלאפון, האנטרנט היה כבוי, והם לא היו יכולים לזהות את מיקומו לפי הג׳י פי אס, אבל הוא התחבר לאנטנה של סלקום לפני שהוא כיבה אותו שוב, וזה צימצם להם את הטווח לשלושה קילומטרים.
השוטרים האחראים על החקירה בדקו במחשב המשטרתי על עברייני פלאפונים מוכרים שגרים בטווח הזה - היו שבעה עבריינים שהתעסקו בגניבת פלאפונים ומכירתם בטווח שלושת הקילומטרים.
הם עקבו אחריהם, ובכל יום עצרו אחד מהם עם ארסנל של פלאפונים גנובים.
בחדר חקירות, הם הציעו לו עיסקה (כן, אכפת למשטרה מאוד מיחסי הציבור שלה, וברגע שתיק מסויים הופך למפורסם בתקשורת - זה מעלה למשטרה את המוטיבציה לפתור אותו במהירות וביעילות. )
להפחתה בעונש, בתנאי שהוא יוביל אותם לגנב שהעלה את הסרטון.
הראשון, השני, והשלישי - אמרו שהם לא יודעים כלום.
הרביעי ידע, הוא עבד עם הגנב, והוא פשוט חתם על העיסקה, והסגיר אותו.
אין אמון ב(ין)גנבים.
*
עצרו את הגנב, והוא הודה בגניבה.
אבל הוא אמר שלא הוא העלה את הסרטון, הוא מכר את הפלאפון, וכנראה הקונה העלה את הסרטון.
היה לו את המספר של הקונה, ומהר מאוד עצרו אותו - והוא הודה בעלאת הסרטון.
*
סיפרו לעדי שתפסו אותו, והיא כתבה פוסט בו היא סיפרה על תפיסתו של הגנב, היא סיפרה על מה שהיא עברה בימים האחרונים, מאז שהפלאפון של חבר שלה נגנב, ועכשיו, שסוף סוף יש הוכחה לכך שהיא לא זאת שהעלתה את הסרטון - היא מבקשת מאנשים למחוק אותו מהמכשירים שלהם, כי זהו סרטון פרטי שאדם רע שהסרטון בכלל לא היה מיועד אליו - העלה.
בניגוד לפוסט הקודם, הפוסט הזה לא זכה לכזאת פופולריות, רוב התגובות והלייקים היו מחברים קרובים שגם ככה האמינו לה.
ובתקשורת פורסמה ידיעה קצרה וזניחה, ״מעלה הסרטון הפופולרי נעצר, מסתבר שזהו האדם שקנה מהגנב את הפלאפון״.
וזהו.
בלי סיקורים גדולים, כתבות ענק, ומגוון רחב של טורי דעות...
להכפיש אותה, לפרסם את הסרטון שגרם לה לבושה עזה - כולם יידעו.
אבל כשהאמת יצאה לאור - הפירסום לכך היה מועט, ושמה הוכפש ללא תקנה.
חודש לאחר מכן, היא התאבדה.
*
בהלוויה של עדי, אני הייתי שם לצידו של משה שבכה בלי הפסקה, הוא אהב אותה, והמחשבה שהסרטון שהוא ביקש ממנה לצלם גרמה לכך שהיא בסופו של דבר התאבדה - גרמה לו לתחושת אשמה.
הוא האשים את עצמו במוות של עדי, הבנתי אותו.
ופתאום, פתאום הבנתי שגם לי יש חלק בזה.
׳הרי אם לא הייתי קורא למשה ״דיסלקט״, וחושף את הסוד שלו - לא היינו הולכים מכות, הרגל שלו לא הייתה נשברת, ושום גנב לא היה מעז לחטוף לו את הפלאפון ולרוץ.
וגם אם הגנב היה אמיץ מספיק כדי לעשות את זה, משה, שידוע בתור זריז רגליים, שתמיד היה מנצח את בתחרויות הריצה שהיינו עושים בתור ילדים בשכונה - היה תופס אותו, ולוקח ממנו בחזרה את הפלאפון שלו.
משה היה עולה הביתה, מעביר את הסרטון למחשב ומוחק אותו מהפלאפון - וזהו, זה היה נשאר בסוד בינו לבין עדי.
הסרטון לא היה מתפרסם, ועדי חברה שלו - לא הייתה מתאבדת.
וחוץ מזה, כשאני חושב על זה, עדי הסכימה לצלם את הסרטון כדי לעודד את משה בגלל הרגל השבורה שלו...
אם הרגל של משה לא הייתה נשברת, סביר להניח שהיא לא הייתה מסכימה! ׳ הכתה בי תובנה.
׳אני גם אשם במוות של עדי! ׳ האשמתי את עצמי.
אם זה לא היה כל כך עצוב, וזה לא היה מסתיים בכזו טרגדיה, היה אפשר לעשות מזה סרט קומדיה.
איך מילה אחת פוגעת באמצע ויכוח, יכולה לגרום לכל כך הרבה נזק אחרי שרשרת של מקרים?
ופתאום נזכרתי בתיאוריה שעליה פעם קראתי, ׳אפקט הפרפר׳.
זוהי תיאוריה שבעצם מסבירה איך הרוח שנוצרת מתנועת הכנפיים של פרפר קטן, יכולה לגרום לשינויים קטנים באטמוספירה, שבסופו של דבר, השינויים הקטנים הללו - יגרמו לסופת טורנדו בצידו השני של העולם.
הדבר הכי תמים, היפייפה והמושלם כמו מעוף הפרפר, יכול לגרום לסופת טורנדו עם המון הרוגים!
וזה בדיוק מה שקרה, אומנם זה לא קרה מהרוח שנוצרת מכנפי הפרפר, אלא מילה שיצאה מהשפתיים שלי.
המילה היא הדבר הקטן, שבשרשרת של אירועים - גרמה לנזק כל כך גדול כמו מוות.
*
כמה אני מתחרט על המילה הפוגעת שאמרתי? אין לי מילים שיכולות לתאר.
עכשיו, לפני יום כיפור, החלטתי לכתוב את הסיפור הזה כדי שכולם יבינו, גם למילה קטנה שנראית בעינינו ׳חסרת משמעות׳, וגם מעשה קטן, מריבה בין חברים, יכולים לגרום לנזק גדול בעקבות שרשרת של אירועים שייקרו בגללם.
תיזהרו במילים שאתם מוציאים, תיזהרו במעשים שאתם עושים, אתם לא יכולים לחשב איזה נזק עתידי יש להם!
ואני רוצה לומר לכם יותר מזה, יש הרבה אנשים שמכירים את ׳אפקט הפרפר׳, ויודעים שהרוח שנוצרת מכנפיו יכולה לגרום ליצירת טורנדו בקצה השני של העולם...
אבל מה שלא הרבה אנשים יודעים, שהרוח הקטנה הזו שנוצרת ממשק כנפיו של הפרפר - יכולה גם למנוע טורנדו בקצה השני של העולם.
הנקודה שלי, היא שלא רק למעשים השליליים שלנו יכולים לגרום לאירועים גדולים לקרות בעתיד, אלא גם למעשים החיוביים.
אדם עובר ברחוב, רואה אישה יושבת על ספסל ונראית לו קצת חיוורת, הוא ניגש אליה ושואל אותה: ״הכל בסדר גברת?״ היא לא מצליחה לדבר, היא נחנקת ומראה לו אריזה ריקה של שוקולד.
למזלה הוא מבין, הוא רץ במהירות לקיוסק הקרוב וחוזר משם עם חבילת שוקולד, היא אוכלת אותה במהירות, ולאט לאט נרגעת.
הייתה לה נפילת סוכר, והוא הציל את החיים שלה בקורטוב של התעניינות, ובכמה שקלים.
אבל זה לא נגמר כאן, מסתבר שהיא אם חד-הורית, ואם היא חלילה הייתה מתה, היו שולחים את ילדיה לאיזשהו מוסד.
שם הם היו מתחברים עם עבריינים צעירים, והופכים לכאלה בעצמם, הם היו מתחילים לייבא סמים, לגנוב, ואפילו לרצוח...
הם היו הופכים למשפחת פשע ידועה, והיו מתים בגללם עשרות אנשים.
נרקומנים ממנת יתר, מתחרים, אנשים עם חובות שלא שילמו להם כסף בזמן...
ואת כל זה, אותו אדם מנע.
כמה חיים הוא באמת הציל במעשה אחד קטן של התעניינות באדם זר ותושיה - רק אלוקים יודע.
וזו דוגמה חיובית לתיאוריית ׳אפקט הפרפר׳, שבמילים אחרות היא שינויים קטנים במצב התחלה של שרשרת מקרים, יכול לגרום לשינויים גדולים בטווח הרחוק.
*
לנו, בני האדם, יש כוח הרבה יותר מלפרפרים או כל חיה אחרת.
למעשים ולמילים שלנו, יש השלכות גדולות בטווח הרחוק - אז בואו נדאג לכך שהשינויים יהיו חיוביים ולא שליליים.
נשתדל לעשות מעשים טובים, ולא רעים.
גם אם הם נראים לנו המילים והמעשים שלנו חסרי משמעות באותו רגע, יכול מאוד להיות שיש להם משמעות מאוד גדולה בעתיד.
*
ממני...
הבחור שהבין שמילה פוגעת באדם אחד, עלולה לגרום למוות של אדם אחר.
או יותר נכון - הבין את הנזק האמיתי של מילה אחת פוגענית.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דוד חגולי עקוב אחר דוד
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מדהים
הגב
דווח
guest
אתה מלך!
הגב
דווח
guest
מוסר השכל ענק אני כבר איזה 10 דקות בוהה האוויר וחושב על זה
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דוד חגולי
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
״מבחן הנאמנות״
״מבחן הנאמנות״
מאת: דוד חגולי
״מכתב לבחור ששבר לה את הלב - שאני ריפאתי.״
״מכתב לבחור ששבר לה את הלב - שאני ריפאתי.״
מאת: דוד חגולי
״בגידה כפולה״.
״בגידה כפולה״.
מאת: דוד חגולי
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
בואי נברח,אני ואת.
בואי נברח,אני ואת.
מאת: Bar golani
משחקי הפרחים
משחקי הפרחים
מאת: כותבת למגירה
ללכת
ללכת
מאת: כותבת למגירה
לבד
לבד
מאת: כותבת למגירה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה