כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

גלגל חוזר...

....

קודם נשכבתי במיטה באפיסת כוחות אחרי שסיימתי להבריק את הבית לכבוד שבת.
עצמתי את העיניים ודווקא המבט שלך צף ועלה מולי מתהום הנשיה.
הוצפתי בזכרון שלך מפעם זה היה ערב שבת בדיוק כמו עכשיו .
אתה הגעת להורים שלי לשבת והפלאפון שלי היה אצלך לא יודעת אפילו למה אבל נכנסת לעמוד המסרים שלי בתפוז שהיה אז בערך כמו הוואטסאפ היום.
ועברת על ההודעות.
היו שם ים מסרונים ממנו.
שיחות נפש של ילדה שתחת מעטה אנונימיות נסחפה איתו בשעה שהייתה במוצהר שלך.
ושם גילית שבפגישה היחידה שהיתה לי איתו כשפרצתי את גבולות האנונימיות העזתי ונשקתי לו.
בכנות לא יודעת למה עשיתי את זה ומיד אחרי שזה קרה הדחקתי את זה והמשכתי איתך כרגיל.
המעטתי בערכה של התכתבות אנונימית כשהיית חלק מחיי במציאות היומיומית אז.
כשגילית זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הפנמתי שעשיתי משהו לא בסדר.
אתה לא היית מסוגל להביט בי.
וקראת לזה בגידה.
אתה רק ציטטת קטעים מההתכתבות.
וחקרת ורצית לדעת כל פרט.
אתה דרשת כנות . הסברת שלפחות אותה אני חייבת לך.
ובשם הכנות האבסולוטית שסיגלתי לעצמי איתך טיפה מאוחר מידי, סיפרתי לך ובעצם גם לעצמי מה קרה שם בפעם הראשונה.
היינו אז בחוץ זה היה יום שישי בלילה על ספסל בחורשה ליד הבית של ההורים שלי. כשסיימתי לספר לך היה לי קר.
ואתה התרחקת לקצה הספסל החזקת את הראש שלך ויכלתי לשמוע אותך בוכה.
הדמעות שלך מאותו לילה נצרבו לי בלב ועד היום כשאני נזכרת העיניים שלי מבריקות.
אני זוכרת שניגשתי אליך וניסיתי להרים לך את הראש.
רציתי שתסתכל לי בעיניים ותזכר שזו אני שאוהבת.
אתה הבטת בי ולא היה שם כעס. היה שם רק כאב.
אתה קמת והשארת אותי שם לבד.
כשחזרתי לבית הורי מאוחר יותר באותו לילה אחרי בהיה ממושכת בחושך הסמיך בחורשה
והבנה שחלחלה לאיטה שאני הרסתי כל מה שבנינו יחד ברגע,
אתה כבר ישנת.
אני כאבתי כמו שלא כאבתי מעולם.
שברגע חרבתי הכל.
וסתם מתוך סקרנות.
מתוך רצון להוכיח לעצמי נקודה.

ורק אז בחדר שלי כשנכנסתי למיטה הגיעו הדמעות.
הידיעה שאני פגעתי בך.
המחשבה שהאהבה שלי אליך לא הספיקה כדי לעצור אותי מלחקור ולנסות .
כיוצו לי את הלב.
באותו לילה משהו בי נשבר ולא חזר להתאחות.
במוצאי אותה שבת כתבתי לך מכתב בדם ליבי וסיפרתי מה שלא הצלחתי לומר לך במילים.

ושחזרתי בכתב את כל מה שהיה שלנו .
אלפי רגעים שהרכיבו את הפסיפס שלי ושלך.
וביקשתי שלא תזרוק הכל בגלל טעות אחת.
ותיעבתי את עצמי.
ולימים גם כשסלחת לי ובנינו את האמון מחדש אני לא הצלחתי לסלוח לעצמי.
שנים אחר כך כשחויתי בעצמי את כאב הבגידה הפעם מהצד הנבגד ועל ידי מי שהיה בעלי נזכרתי בדמעות שלך על אותו ספסל בלילה.
וידעתי בידיעה ברורה שאלוקים שילם לי.

רחלי .... עקוב אחר רחלי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Avrahami Amitay
Avrahami Amitay
גזרת לי את הלב.
הגב
דווח
רחלי ....
רחלי ....
תודה שקראת ❤
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
 לא מוסיפים סופה להוריקן - פרק 39
לא מוסיפים סופה להוריקן - פרק 39
מאת: נועם קאוץ
תכאיבו לי בבקשה לאיטים קרובות
תכאיבו לי בבקשה לאיטים קרובות
מאת: Virtual hug #
פרק ארבעים וארבע
פרק ארבעים וארבע
מאת: שיר פיליבה
מתאמץ להפסיק לאהוב אותי
מתאמץ להפסיק לאהוב אותי
מאת: Virtual hug #
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
מאפייה בלב
מאפייה בלב
מאת: Yoav Rehavi
היפה והחיה
היפה והחיה
מאת: Liel Shmuel
מומלצים מהמגירה
מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מאת: האביר שבלב
הצעקות של השקט
הצעקות של השקט
מאת: Liel Shmuel
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
ניצחת את החיים
ניצחת את החיים
מאת: SHALEV PERETZ