כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

תְּמִימוּת שֶׁל יֶלֶד

"אבל דודה בר, זה טיפשי, אם מישהו אוהב אותך באמת למה את לא אוהבת אותו גם?"

אחרי ארוחת שישי יש לנו נוהל כל המשפחה להתאסף סביב השולחן הקטן בסלון שמלא בכל טוב, תותים ובננות, פיצוחים, עוגת שיש ומדי פעם עוגת גבינה. וכמובן תה עם נענע בשביל הנשמה.

באחת הפעמים שכמעט רוב המשפחה סיימה עם שלהם והתפצלה חזרה לבתים, נשארנו אני ואחיין שלי בן ה6 לראות פרק של בובספוג. הפרש של 20 שנה בנינו וזה לא משנה כלום ושום דבר מבחינתנו.

"דודה בר" אורי שאל אותי והתבונן בי בחיוך,
"כן אוריקוש, מה יש?" שאלתי וניערתי לו את שערו בפרעות. "אני יכול לשאול שאלה?" הנהנתי לחיוב,
"למה אין לך ילדים כמו לאבא שלי?" הוא שאל ואני צחקתי בזמן שמבטו הפך להמום בין רגע. הרי שאלה כזו לא אמורה להיות מצחיקה, אפילו שהיא נשמטת מפיו של ילד קטן בן 6.

"זה סיפור ארוך חיים שלי, שתגדל אספר לך" אמרתי לאוריקי וחייכתי לו חיוך שחותם שיחה שלא תפתח עוד.
"אבל בר, שאני אגדל יהיו לך ילדים ואני בטח אשכח את השאלה הזו" הוא אמר בקול מתחנן להסבר.

נאנחתי ובמין הרגל כזה שוב העברתי את ידי על שיערו הפרוע, "פעם היה לי מישהו שאהבתי, וביום אחד הוא הפסיק לאהוב אותי ונעלם." אמרתי לילד בן 6.
אורי המשיך להסתכל עליי במבט לא מבין אבל דורש עוד, כאילו מינימום אני מקריאה לו סיפור לפני השינה.
"הוא קם ועזב, ולי נשבר הלב אוריקי, ומאז אני לא מרשה לאף אחד להתקרב, גם לאלו שהכי הכי אוהבים אותי בעולם, הבנת?" שאלתי אותו כבדרך אגב.

"אבל דודה בר, זה טיפשי, אם מישהו אוהב אותך באמת למה את לא אוהבת אותו גם?" הוא שאל בתמימות ששברה אותי מעט.
"כי דודה מפחדת על הלב שלה, והוא יותר חשוב מהכל." אמרתי מנסה לחתום את השיחה הזו.

אחרי שתיקה של כמעט עשר דק, שמעתי את אורי שואל בשנית "דודה בר?" הסתכלתי עליו מחכה להמשך,
"את זוכרת ששנה שעברה אבא קנה לי ליום הולדת רולר בליידס?" אורי שאר והנהנתי לחיוב.
"את יודעת מה עשיתי בו דודה?" שאל ולא חיכה לתשובה, "שמרתי אותו בתוך הקופסא שאבא הביא לי אותם, פחדתי להרוס אותם כי הם היו חדשות, והיום הן כבר לא עולות עליי, אז יש לי רולר בליידס חדשות בקופסא, ואפילו לא נהנתי מהן. כי פחדתי להרוס אותן." אורי אמר בפשטות וריסק לי עוד מעט את הלב.

אני יכולה להישבע שזה לא היה אוריקי שלי שאני מכירה דיבר איתי ככה, הרי זה ילד בן 6 שיושב שם מולי. איך לעזאזל יוצאות לו מילים שכאלה? פאק.

"ככה יקרה לך" הוא אמר כשראה שהייתי שקועה מדי במחשבות שלי. "הלב שלך תמיד ישאר בקופסא ולעולם לא יהיו לך ילדים. אל תפחדי להרוס אותו" ספק אמר ספק לחש.

ונראה לי שמאותו יום שישי, מאותה שיחה קטנה עם ילד בן 6, השתנו לי מעט החיים. כי מאותו רגע הבנתי, הבנתי שגם לי מותר לאהוב, גם לי מותר לכאוב, אז מה אם תהרס לי העטיפה היפה הזו ששמו עליי, זה שווה את הסיכון בשביל האהבה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ימית טייב עקוב אחר ימית
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מדהים!
הגב
דווח
ימית טייב
ימית טייב
תודה רבה!!
הגב
דווח
רחלי ....
רחלי ....
מקסים!!!
הגב
דווח
טען עוד 13 תגובות
כותבי החודש בספרייה
ימית טייב
קָטָן שֶׁלִּי ♥
קָטָן שֶׁלִּי ♥
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 15
התאהבתי בחייל שלי 15
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 10
התאהבתי בחייל שלי 10
מאת: ימית טייב
התאהבתי בחייל שלי 11
התאהבתי בחייל שלי 11
מאת: ימית טייב
סיפורים אחרונים
צו שמונה
צו שמונה
מאת: סויר .
בסוף נפגשנו פרק 13
בסוף נפגשנו פרק 13
מאת: יעל יעלי
טיורינג / הנעלם הגלוי
טיורינג / הנעלם הגלוי
מאת: Izo Meich
איבדתי את זה לגמרי
איבדתי את זה לגמרי
מאת: חיים רק פעם אחת
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema