כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1

שברים

היא שבורה ומרוסקת. אני לא אתן לזה לקרות שוב. לא אתן לו להיכנס לחייה שוב ולרסק אותה שוב פעם מחדש. מבטיח קטנה שלי, זה לא יקרה שוב.

נכנסתי לחדר ענק. הוא היה חשוך והאמת שקצת קריר.
התחלתי לצעוד כדי לברר איפה אני נמצא, אבל כבר בצעד הראשון הרגשתי שאני דורך על חתיכות זכוכית.
עצרתי בפתאומיות והאור לפתע נדלק.
לפני התגלה חדר גדול מימדים, בלי חלונות.
הקירות היו צבועים בצבע כחול עדין, בדיוק כמו שהיא אוהבת.
על התקרה הייתה תלויה נברשת יפיפייה בדיוק כמו שיש לה בחדר.
מלפני הייתה דלת אחת, רחוקה ממני שנות אור ומעליה ניצב השלט "עדן".
לא הבנתי לאן הגעתי או מה אני אמור לעשות פה.
אחרי כמה שניות של ניסיון להבנה איפה אני נמצא, שמעתי את הצחוק שלה.
עם הנחירה החמודה שהיא תמיד עושה כשמישהו מצחיק אותה קצת יותר מדי.
אור חזק סינוור אותי. לא הבנתי מאיפה זה הגיע, הרי אין פה חלונות.
עד שקלטתי מעין שבר של מראה שמסמן לי לבוא אליו.
בניסיון להגיע אליו מבלי לדרוך על השאר, שמתי לב שהשברים שעל הרצפה הם בעצם זכרונות וקטעים שלה.
של הקטנה שלי במהלך חייה.
הרמתי את השבר עם הצחוק המתגלגל שלה.
הסתכלתי עליו וראיתי אותה יושבת בשישי בערב, עם חברים, בבר האהוב עליה עם צ'ייסרים של טובי.
צוחקת ומאושרת עד שפתאום ראיתי את החיוך שלה יורד בפתאומיות ודמעה אחת מתחילה לרדת על הלחיים הורדרדות שלה.
אותו שבר של זיכרון הראה לי את הקטנה שלי רואה אותו. את ההוא שהיא כל כך אהבה והוא מצידו כל כך פגע בה.
ולי לא הייתה דרך לגרום לקטנה שלי לשמוח ולחייך שוב. ככה שהבטחתי לעצמי שכשאמצא אותה אגרום לה לחייך כמו אותו יום שישי.
אספתי את השבר לידי והחזקתי אותו חזק כדי שהצחוק שלה לא יעלם לי.
המשכתי ללכת בין כל השברים. רואה עוד זיכרון ממנו או בכלל מאחד אחר עד שנעצרתי על שבר שהראה לי את הבובי שלי יושבת בסלון, בוכה ומרביצה לעצמה.
היא מאשימה את עצמה בגלל שההוא היה בן זונה! רואה איך אתה פוגע בקטנה שלי? אתה רואה מה שאתה עושה לה?
צרחתי את כל הנשמה שלי, שייצא לקטנה שלי מהחיים ויעזוב אותה בשקט כי לא מגיע לה לבכות ככה.
שמרתי את השבר הזה קרוב מאוד ללב והבטחתי לעצמי שאני לא אתן לקטנה שלי לבכות ככה שוב.
***
אני לא יודע כמה זמן הייתי שם אבל אספתי יחסית המון שברים.
אחד שמראה את הקטנה שלי בולסת המבורגר וזה הפך אותה ללא כל כך ילדונת.
עוד אחד שהראה לי כמה היא אוהבת לרקוד במסיבות עם חברות לעשות חיים.
השברים שלה השמיעו לי כמה יפה היא שרה וכמה שהיא שרה מצחיק גם במקלחת.
הם הראו לי את השטויות שהיא אוהבת לעשות בבית לבד או עם חברות, וכמה שהיא ילדותית וקיטשית בדיוק כמו שאני אוהב.
אספתי גם את השבר שמסביר לי ומתאר כמה שובבה היא ואיך היא אוהבת לעשות לי טיזינג.
הם הראו לי גם כמה צדדים פחות טובים.
כמה שהקטנה שלי מעצבנת, אפילו גם אותי, אבל זה מה שמייחד אותה.
את הבכי שלה בשנת שירות וכמה היא סבלה.
היא שימחו אותי, השברים שלה. הראו לי את הצגת התיאטרון שלה. כמה הייתי גאה בשחקנית הקטנה שלי.
גם את הרגע שבו היא התחילה לעשן מה שבכלל לא אהבתי, אבל לא הייתי שם איתה כדי למנוע את זה.
הרמתי את המבט שלי וראיתי שאני קרוב לדלת היציאה ושמולי עומד שבר אחד, גדול יחסית, בודד.
לקחתי אותו בשתי ידיי והסתכלתי בו.
הקטנה שלי כלואה שם בפנים. שבורה. מרוסקת. מפוחדת. מאוכזבת. פגועה.
כמה שהוא פגע בה. כמה שהוא הבטיח לה . כמה שהיא האמינה שהוא ישתנה. כמה שהיא אהבה והוא לא.
הדמעות לא הפסיקו לרדת על הפנים היפות והחמודות שלה.
התחלתי לצעוק על השבר " קטנה שלי, תפסיקי לבכות. אני כאן"
לפתע, התחילו לה פלאשבקים של כל הריבים שלהם. של כל רגע שהיא נפגעה. כל רגע של פלרטוט שרק הרס אותה עוד ועוד.
***
טיפה קטנה נפלה לי על הלחי. הסתכלתי על התקרה ובין רגע מבול החל לרדת עלי. הייתי חסר אונים. לא היה לי איפה להסתתר.
אלו היו הדמעות שלה. של הבובי שלי. בוכה עליו שוב ושוב. מאמינה ונפגעת שוב.
באותו רגע הבטחתי לעצמי שאני לא אתן לקטנה שלי לבכות יותר.
אני אאסוף את כל השברים וארכיב אותם מחדש. אטפל בהם כאילו היו שלי.
אני רוצה לגרום לפרפרים בבטן שלה, שהיו כלואים בשברים, לצאת החוצה.
אני רוצה לגרום לעיניים החומות והמתוקות שלה לחזור למבט השמח והאופטימי שלהן.
לחיוך המושלם שלה לעלות שוב על הפנים המקסימות שלה ולזרות שוב אושר בתוך תוכה.
***
לקחתי את כל השברים ונכנסתי בדלת.
מצאתי אותה. את הקטנה שלי. יושבת, מפוחדת באמצע חדר חשוך וגדול.
עם השברים התקרבתי אליה והתחלתי לחבר אותם לאט לאט ובזהירות מסביבה.
בסיום, הסתכלתי עליה במבט פשוט מאושר ומאוהב.
היא הרימה את הראש עם החיוך המדהים שלה, וידעתי שהיא חזרה אלי שוב!
" קטנה שלי, אני אוהב אותך", לחשתי לה, הרמתי אותה אלי ונישקתי אותה בכל כך הרבה תשוקה שהיא לא הרגישה כבר זמן רב.

Blue Hair Love עקוב אחר Blue Hair
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
R. Love
R. Love
טוב תקשיבי.. אני חייבת להגיד שזה אחד הדברים היותר יפים שקראתי ואת פשוט גרמת לי לבכות.. מדהימה!
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
Blue Hair Love
אהבה , צבא ומה שביניהם - פרק 1
אהבה , צבא ומה שביניהם - פרק 1
מאת: Blue Hair Love
אהבה, צבא ומה שביניהם- פרק 26
אהבה, צבא ומה שביניהם- פרק 26
מאת: Blue Hair Love
חמשת השלבים שאחרי הפרידה - הצד שלי.
חמשת השלבים שאחרי הפרידה - הצד שלי.
מאת: Blue Hair Love
קורונה טיים
קורונה טיים
מאת: Blue Hair Love
געגועים
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
אני חזקה?
אני חזקה?
מאת: שבורת כנף
רק אתה לא חזרת
רק אתה לא חזרת
מאת: שבורת כנף
ראיתי אותך איתו
ראיתי אותך איתו
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
אינטואיציה לא משקרת
אינטואיציה לא משקרת
מאת: Just be
ועצם היותך גרם לי להתפרק
ועצם היותך גרם לי להתפרק
מאת: כוכבים ושמיים
כתבתי אותו
כתבתי אותו
מאת: i.Benjamin.a .
לשון האהבה
לשון האהבה
מאת: כותב סביר
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan