כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 3

אלון, אחי הגדול

מה שלומך? אני כותבת לך כבר שנה רביעית ברציפות. אני מזכירה לך שאני אחותך הקטנה שמשנה הבאה הבאה, כבר תהיה האחות הגדולה.

היי אלון,

מה שלומך? אני כותבת לך כבר שנה רביעית ברציפות.
זוכר שאמרתי לי, שאתה אף פעם לא מסנן בנות בטלפון? אז אמנם אני לא מתקשרת אלייך, אבל גם במכתבים אתה כבר לא עונה.

אני רוצה להגיד לך שהרבה דברים השתנו בשנים האחרונות.
אמא ואבא לא מפסיקים להגיד את השם שלך בכל הזדמנות. לא שלפני זה הם לא התגאו בבן שלהם. הקצין, הטייס, החתיך, החכם, הכל כך אכפתי שלהם. כל פעם שבאים אנשים לבקר הם מיד מכניסים אותם לבית, בלי לשאול שאלות. מחייכים מעט, מוציאים כיבוד קל ומיד מספרים סיפורים עלייך.
אתה יודע שאני מכירה כבר את הסיפורים בעל פה? יודעת לדקלם אותם מההתחלה עד הסוף? אפילו את הסיפורים של חברים שלך מהשירות.

רוני הקטנה כבר יודעת התחילה לשאול איפה אבא? וליטל עונה לה שאתה בעבודה ועוד מעט חוזר הביתה. בכל לילה היא מחכה לך וליטל אומרת שאתה פשוט מאחר.
היא רק בת 3, עוד מעט בת 4, אבל כבר יודעת שמשהו לא בסדר. איך לכל האבות בגן יש אבא שמגיעה למסיבות ורק אצלה אבא שוב מאחר. אני לא יודעת להגיד אם היא כועסת עלייך. איך אפשר לכעוס על מישהו כמוך?

בעצם, אתה יודע אלוני, אני קצת כועסת!
לא על זה שאין מי שילך איתי לטיולים יותר. לא על זה שהלכת למלחמה ההיא ולחשתי לי באוזן : "זה ייגמר מהר, אני אחזור ונצא לטיול כולם." אני כועסת על זה שהשארת אותנו לבד, בלי שום התראה מוקדמת. פתאום ביום אחד, למרות שתמיד דאגנו, הופיעו אצלינו בבית החיילים. אמא הציצה דרך הדלת וצעקה להם שהיא לא מוכנה לפתוח אותה. אבא חיבק אותה ואמר שגם אם הם יעמדו שעות בחוץ, זה לא ישנה את ההודעה שלהם. ואני, מה אני ידעתי אז, אני סה"כ הייתי ילדה בת 18, ממש לפני גיוס.

אני רוצה שתהיה גאה בי!
גם אני התגייסתי לשירות קרבי. סבלתי, אני לא אגיד לך שלא. במיוחד כשסיימנו את מסע הכומתה, ואחים רבים הצטרפו לחברות שלי. ידעתי שאתה לא תוכל להגיע. לא כי היה קשה. אלא כי, אתה יודע. גם ידעתי שאני אלך בעקבותייך עד הסוף וסיימתי קורס קצינים. לא ידעתי מה הדמעות בעינייה של אמא אומרות בסיום הטקס?
האם אלו דמעות של אושר שסיימתי, או שאולי אלו דמעות של געגוע אלייך.

רגע! אתה יודע שגם כל הפלוגה שלך הגיעה לטקס שלי?
כל החברים שלי לא הבינו איך יש לי צבא של תומכים כאלה. אבל תסלח לי כאן, לא הייתי מסוגלת לספר להם שהם חברים של אחי שנהרג.

אני רוצה להזכיר לך שעוד שבוע אני חוגגת יום הולדת.
אסור לך לשכוח להביא לי מתנה! כמו שתמיד היית קונה לי.
רק שהשנה יש לזה משמעות אחרת.
השנה, למרות שאתה האח הגדול, אנחנו נהיה בני אותו גיל.

אלוני אחי היקר! אני יכולה רק להגיד לך שאני אוהבת אותך בלי סוף!
אוהבת אותך ולעולם לא אשכח!


שלי,
אחותך הקטנה.
שמשנה הבאה, כבר תהיה האחות הגדולה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

האביר שבלב עקוב אחר האביר
שמור פוסט
לשיר זה 19 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Shir Shir
Shir Shir
העוצמתי ביותר שקראתי,
אתה מדהים, מיוחד, מרגש בכל כך הרבה בחינות.. כל מה שתכתוב עליו פשוט יהפוך לי את הבטן!
מדהים!
הגב
דווח
האביר שבלב
האביר שבלב
שיררררר מדהימה! איזה כיף פשוט לראות ממך את התגובות האלה!
מרגשת ❤❤
הגב
דווח
Mor B
Mor B
וואו אלעד צמררת אותי.
לקח לי כמה שניות עד להתאפס על עצמי כדי לכתוב לך תגובה.
כמה כאב יש בטקסט הזה וכמה כמה רגש.
סחפת אותי מהמילה הראשונה עד המילה האחרונה.
זה לא קורה הרבה שאין לי מה לרשום...
אבל ללא ספק אחד הטקסטים הכואבים שקראתי באתר הזה טקסט שגורם לחשוב קצת מעבר.
הגב
דווח
טען עוד 35 תגובות
כותבי החודש במגירה
מרגש
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף
הלוואי וירד מבול כה חזק
הלוואי וירד מבול כה חזק
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
מקום להניח את הראש
מקום להניח את הראש
מאת: Aviram Ziv
תובנות האהבה
תובנות האהבה
מאת: שרית אוחנה
אתה, איתה, עתה
אתה, איתה, עתה
מאת: שרית אוחנה
אלופת  העולם .
אלופת העולם .
מאת: אודליה כחלון
המדורגים ביותר
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
בשוק הפשפשים
בשוק הפשפשים
מאת: שבורת כנף
בוערות בי מילים
בוערות בי מילים
מאת: שבורת כנף
אופטימיות
אופטימיות
מאת: שבורת כנף