המקום שלך לכתוב

איך אתה מצפה שלא אתאהב?
כשאתה אומר לי כל כך הרבה דברים יפים, כל כך הרבה מחמאות כנות שלא שמעתי בחיים מאדם אחר
כשדרכך ובזכותך אני מתפתחת, שואפת ליותר ולומדת על החיים
כשאתה היחיד שמכיר כל חלק בי גם אם בהתחלה היה לי קשה להיפתח
כשאתה מלטף אותי ברכות ומנשק אותי בתשוקה
כשאני יכולה להרגיש את כפות ידייך המחוספסות והחמות
את מגע גופך בגופי כאילו אנחנו אחד
כשאתה מסתכל עלי עם העיניים המהממות שלך, העמוקות
במבט הזה שלך שמיועד רק לי
מבט שדרכו אפשר להבין הכל

איך אני יכולה להתעלם מכל זה? ולא להתאהב?
איך אתה מצפה שפשוט אשכח הכל ואמשיך הלאה
איך אתה לא רואה את האהבה שלי אליך? את הפחד שתעזוב אותי?
למה נתת לי להיפתח, לצפות, לטעום מהאושר.. ולקחת הכל איתך?
לקחת, הלכת, שכחת
אבל השארת את המבט שלנו
בבקשה תפסיק להביט בי כך
המבט הזה הוא השבריר תקווה שיש לי
תקווה פסולה ומוטעית

אז תפסיק. כי אני לא יוכל שלא להתאהב