איך ידעתי שהוא בוגד בי אתם שואלים?
הוא לא הפסיק להגיד לי שהוא אוהב אותי.
איך ידעתי שהוא בוגד בי אתם שואלים?
הוא לא הפסיק להגיד "אני אוהב אותך" כאילו הוא צריך להתנצל על משהו.
פעם הוא לא היה אומר את זה כל כך הרבה, רק ברגעים מיוחדים. אז החודש אין חג או אירוע, יום האהבה עבר והיום הולדת שלי עוד לא בפתח. אז למה הוא דואג להזכיר לי בבוקר ובערב לפני השינה שהוא אוהב אותי כל כך?
בלילה שעבר לפני שהלכנו לישון הוא כיבה את האור, נכנס למיטה ונשכב לידי. חיבק אותי, נישק אותי במצח וכאילו התחמק מזה שהמבט שלו יצטלב עם שלי.
שנינו מחובקים במיטה ושקועים במחשבות.
אחרי כמה דקות של בהייה בקירות הוא אמר לי "אני אוהב אותך את יודעת את זה?"
פעם ידעתי, היום אני כבר לא. אם אתה אוהב אותי למה היית עם מישהי אחרת? אני לא מספיקה? לא מספיק מרגשת? ומי זאת בכלל? היא איכותית לפחות הבחורה?
חשבתי שנכנסת לחיי כדי לאחות את כל השברים שהיו בי. כדי להוכיח לי שלא תמיד זה נגמר בשיברון לב. אבל אתה חיברת את כל מה שלא היה שלם וניפצת חזק יותר.
"אני יודעת, אבל להגיד אני אוהב אותך לא מכפר על בגידה" אמרתי בשקט עם קול מעט רועד. למרות מיליון מחשבות שרצו לי בראש הצלחתי להגיד רק את המשפט הזה.
"אני מצטער, זה כל מה שיש לי להגיד"
"ואני מצטערת שגיליתי מי אתה רק אחרי כל כך הרבה זמן. אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם".
חיבקתי אותו פעם אחרונה, הראש שלי היה מונח על החזה שלו והדמעות שלי הרטיבו לו את החולצה. למרות שכבר לא רציתי את החיבוק שלו, רציתי לזכור שהיה גם משהו טוב בכל התקופה האחרונה.
קמתי, לקחתי את הדברים שלי והלכתי.
הכל עשיתי בשקט, בלי להפוך כיסאות או לצעוק עליו שהוא מטומטם.
אין טעם להרבות במילים, הוא יודע מה הוא עשה.
ואת הלקח האמיתי הוא ילמד כשהוא יבין שממני לא נשאר לו דבר,
רק כמה דמעות על החולצה..
שלח תגובה
