המקום שלך לכתוב

שבתות.
פעם הייתי אוהבת אותן..
לקום לפנייך, להסתכל עליך ולדעת שאני לא לבד
לשכב עליך ולהציק לך עד שתקום
ואז אתה מפתיע אותי ובשנייה אחת הופך אותי, מצמיד אותי אליך ומנשק אותי
סקס של בוקר.. כי אין כמו לקום עם הריחות שלך
וישר לעבור למקלחת מרעננת, אתה מורח לי קרם בגב ומנשק אותי בצוואר
אתה מכין את הקפה ואני מכינה פרוסות לחם עם נוטלה
יושבים במרפסת ומעשנים
מסתכלים החוצה ברוגע
הולכים לים, למשפחה ובצהריים למסעדה מתחת לבית
אם גשום אז רואים סרט ופשוט נשארים במיטה כל היום
אבל בערב זה תמיד שאריות מהאוכל של סבתא

התחילה להיות לנו מן שגרה שכזאת
של שבתות בבוקר..
החלק הטוב בשגרה הוא שאתה לא חושב על הרגע שהכל יכול ליהרס.. אתה נהנה מההנאות הקטנות של החיים
אבל זה גם החלק הרע שבשגרה.. אתה מתרגל, אתה לא מדמיין את הרגע שזה יגמר..
ואז כשזה נגמר, שבתות בבוקר הם כבר לא השבתות שאהבת
זה לקום למיטה ריקה אחרי לילה ללא שינה במחשבות עליך
שבתות בבוקר הם ימים ארוכים של שקט מפחיד
גם אם את מוקפת משפחה וחברים, השקט הזה בלעדיו לא ניתן לתפיסה
את לא מרגישה באמת חיה ושלמה כמו שהרגשת בשבתות בבוקר איתו
פעם הייתי אוהבת שבתות
אבל השבתות בבוקר האלה.. הם כבר לא השבתות בבוקר שלי