פסימיות
שלום לך מציאות, ברוכה השבויה
לא ביקשתי לעצמי הרבה ואולי דרשתי מעצמי יותר מידי
אכזבה ערפלה את עיניי, שברון כבל מחשבותיי
תרתי אחר גיץ של אור, תקווה ארורה
נחשף בפניי הגיהנום, בו אני מצויה
נדחקתי לפינה, תלולית עמוקה
שוקעת בחולית טובענית
חצץ חורט חותמו על עורי
בוץ וטינופת בולעים את גזרי נשמתי
מחניקים שאריות האוויר בגרוני
כפור מרעיד
ובדידות איומה
התעוררתי, התאזנתי
שלום לך מציאות
ברוכה השבויה
שלח תגובה
unknown user
•
לא קל...
הגב
דווח
Hodaya Partush
•
ואוו
הגב
דווח
Myself .
•
מהממם
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
