כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

תלויה בין תקווה לספק

אבל מה שתלוי מתייבש ונופל

תמיד קינאתי באלו שיצא מזלם ומצאו כתף להשען עליה. שבטוחים בעצמם ובמקום שהם. חוויית הנעורים שלהם הצטיירה לי שונה. יותר טובה, יותר מעניינת. אז תמיד חיפשתי וחיפשתי את ההרגשה הזאת, הלא מוכרת שתמיד רציתי להרגיש. להיות אחת מהם. התמזל מזלי ומצאתי משהו. קצה חוט שהיה נראה מבטיח. לתקופה מסוימת, קצרה אני חייבת לציין, הרגשתי בעננים, קיבלתי טיפות של החוויה שרציתי. הרגשתי שהחיים שלי הולכים למסלול חדש, שונה, מסלול טוב יותר עם שיירות של חוויות חדשות שעומדות לחלוף בן רגע. אבל אז, מה קרה, החיים קרו, והכל התנפץ מולי לנגד העיניים. עד שהגעתי לבאר והרכנתי את הראש שלי לשתות ממנה, נשבעת שטעמתי קצת מטעם החיים. שפתיי נשקו לזה. ואז הכל נלקח. הכל. וכיום כשהכל הפך לשנאה אחת גדולה וכמהות לחזור לאותה הרגשה ישנה ותמימה שהייתה לי, נשארתי פה, יושבת עם עצמי, מחפשת חוויה נוספת, שביל נוסף להגיע לאותה באר. אולי שביל טוב יותר. כשאמצע נדבר. בינתיים אתחבט בין עצמי לעצמך. אשב לי על המדוכה מבולבלת, כמו בתקופה האחרונה, תלויה בין תקווה לספק, בין ייאוש לכעס. בין וויתור לדבקות. אבל מה שתלוי מתייבש ונופל. ואני כבר נפלתי, והפעם חזק.

A M עקוב אחר A
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה