כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

כמה כבר אפשר

כתבתי את זה ברגע אחד הכי קשים שלי

למה אני לא מפסיקה לבכות?
אני פשוט יושבת שומעת שירים ובוכה, הדמעות לא מפסיקות הן פשוט לא מפסיקות.
אני לא מצליחה לעצור אני פשוט לא יכולה ואני אומרת לעצמי די כבר די!
אני מרגישה כלום, אוויר. אם אני ימות מי יבוא להלוויה שלי חוץ מהמשפחה? מי?
מי האנשים שכבר אוהבים אותי, אף אחד! למה למה למה, מה לא בסדר בי בבקשה רק שמישהו יגיד שאני יפסיק לבכות. לא יודעת למה זה כל כך כואב לי, אוף אני כל כך שונאת. אפילו לא יודעת מה אני שונאת אבל אני שונאת. כואב לי כל כך כואב לי וואיי נשרף לי הלב, הדמעות שוטפות לי את הפנים ואני לא יכולה כבר. די כמה בן אדם יכול לסבול ולסבול כמה אפשר?! כמה כאב אני יכולה כבר להכיל? אולי אני יעלם, אולי אני יעלם, יתרחק וילך. הרי לאף זה לא באמת יזיז.
אני לא יכולה כבר אני לא יכולה. אני רוצה לישון ולישון עד שזה יעבור. אבל אני לא נרדמת.
אני לא יגיד הלוואי שאני ימות כי החיים הם מתנה בסך הכול אבל כל כך קשה לי. אני פשוט לא יכולה זה לא עובר. זה שנים שזה ככה! שנים! ותמיד אמרתי שזה יעבור וזה לא עובר רק מתווסף

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

נועה רידמן עקוב אחר נועה
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
רוני  דניאל
רוני דניאל
אני מבינה אותך ממש ! את צריכה להפסיק לחשוב אם את חשובה לאנשים או לא ותתחילי להנות מהחיים ! מנסה להגיד את זה גם לעצמי
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה