כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אדישה

לא מסוגלת להרגיש. לא מפסיקה לרצות.

נכנסתי לאתר והחלטתי, הפעם אכתוב משהו שמח.
איזה טקסט קליל על אופטימיות ושמחה.
משהו שגורם לקוראים לחייך ולהיזכר ברגעים מאושרים.
לאט לאט התברר לי שזו לא משימה פשוטה.

כי שמחה זה דבר שאפשר לזייף כשאת נמצאת עם חברות,
מחייכת בפה רחב אך בעיניים כואבות.

אבל את לא יכולה לשקר לעצמך. אז את לא יכולה לכתוב.

זה לא שאני עצובה, או בדיכאון. אפילו לא קרוב.

אבל אם תבקשו שאשלוף איזה רגע של אושר מהזמן האחרון, תתקלו במבט תמוה, חושב לא חושב על זמנים של שמחה.
ותבינו, אולי קצת בעצב, שממני היא מזמן הלכה.

זה לא שכואב או עצוב לי. אני חיה חיים דיי טובים.
אבל אני מרגישה שבאיזה שהוא אופן, הם לפעמים קצת סתמיים.
כי אם יש משהו גרוע, כמעט כמו דיכאון,
זה הרגשת האדישות שעוטפת אותך ממש כמו בלון.
ואת בתוכה בודדה, מסתכלת על אחרים חיים,
קפואה במקום, מבוהלת, כשהרגשות מבחוץ מתדפקים.

קטנה . עקוב אחר קטנה
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אני. וזהו.
אני. וזהו.
אז תשני את החיים שלך
הגב
דווח
קטנה .
קטנה .
לא צריך לשנות את החיים, צריך לשנות את התודעה..
הגב
דווח
אני. וזהו.
אני. וזהו.
מה זאת אומרת?
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש במגירה